לקראת הכנס השנתי של שירותי הדת בישראל של המרכז לדת, לאום ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה, פרסם המכון סקר שנערך בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל, ממנו עולה כי קרוב למחצית היהודים (45%) במדינה אינם שומרים על כשרות, בנוסף ל-16% ששומרים עליה רק בביתם. עוד עולה מן הסקר, כי בקרב אלו ששומרים על כשרות, רובם המוחלט אינו מסתמך על תעודת הכשר של השגחה פרטית, צוהר או הצהרה של בעל העסק. נוסף על כן, רוב היהודים בארץ סבורים כי יש לתקצב את הזרמים הלא אורתודקסיים ולתמוך בהם, אך לא צריכה להיות להם השפעה על עיצוב המדיניות כלפי נושא הדת במדינה.
פרופסור ידידה שטרן, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר על רקע הסקר כי "מערכת היחסים בין מדינת ישראל לבין יהדות התפוצות לוקה בסתירה פנימית: מצד אחד, במישור ההצהרתי, חוק הלאום החדש קובע מחויבות של המדינה ליהדות התפוצות; מצד שני, במישור הביצועי בתחום שירותי הדת, המדינה מתנכרת לחלק המרכזי של יהדות התפוצות, שנמנה על הזרמים הלא אורתודוקסיים. אי ההכרה באמונותיהם משדרת זלזול והדרה שמעמיקים את הקרע בין חלקי העם. בסקר הנוכחי מתברר כי רוב הציבור הישראלי סבור שיש לאפשר לזרמים הללו להציע שירותי דת משלהם בישראל וכמחציתו תומך בתקצובם בהתאם לחלקם היחסי באוכלוסייה. בשלה העת למהלך מקדם שוויון בין הזרמים הדתיים בארץ הן מצד האינטרס הפוליטי, הן מצד החובה לקיים חופש דת והן מצד ההכרח לשמר סולידריות בין יהודים, בארץ ובתפוצות".
מהסקר נמצא, כאמור, כי 45% מהציבור היהודי בישראל לא מקפיד על אכילת מזון כשר כלל. 38% מקפידים על כשרות ו-16% מקפידים על כשרות רק בביתם, אולם יאכלו אוכל לא כשר מחוץ לבית. עוד נמצא, כי 43% אינם מרוצים מאיכות הפיקוח על הכשרות של הרבנות הראשית לעומת 33% בלבד הסבורים שהיא טובה. בהקשר זה, בעוד שבקרב החרדים רק 23% סבורים שאיכות הכשרות שמעניקה הרבנות הראשית טובה, בקרב הדתיים 60% סבורים כך.
בקרב השומרים על כשרות, רק 33% ציינו כי הם צורכים כשרות בד"ץ או מהדרין בלבד, בעוד שכ-46.5% מסתפקים בתעודת כשרות רגילה מטעם הרבנות הראשית. רק 20% משומרי הכשרות בישראל מסתפקים בהצהרה של בעל העסק כי הוא מקפיד על כשרות בפיקוח של רבנות צוהר וארגון השגחה פרטית. יש לציין, כי גם בקרב החילונים המקפידים על כשרות, רק 38% יסתפקו בהצהרה או פיקוח כזה.
צעירים פחות מרוצים מהכשרות שמעניקה הקרבנות הראשית ומשירותי הקבורה, המקוואות ורישום הנישואין. 49% מהצעירים נותנים ציון טוב לאיכות הפיקוח לעומת 65% מהמבוגרים. 64% מהצעירים מרוצים משירותי המקוואות לעומת 86% ורק 33% מהצעירים הדתיים נותנים ציון חיובי לשירותי הקבורה של המועצות הדתיות, לעומת 64% מהמבוגרים.
ד"ר שוקי פרידמן, מנהל המרכז לדת, לאום ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה אמר כי "בסקר הנוכחי וגם במחקרים קודמים שערכנו, מצאנו שרוב היהודים בישראל אינם נותנים אמון ברבנות הראשית, חושבים שהיא מושחתת ואינם חושבים שהכשרות שהיא מספקת טובה. מצד שני, הציבור שצורך את שירותי הדת עדיין רוצה לצרוך את שירותי הדת הממלכתיים. רוב הציבור גם סבור שהגיעה העת להפסיק את מונופול הרבנות הראשית על שירותי הדת, ולאפשר גם לזרמים אחרים להעניק שירותים דומים. אם מצרפים לכך את העובדה, שהציבור סבור שיש להעניק תקצוב גם לזרמים הלא אורתודוקסיים- נוצרת כאן הזדמנות. מצב זה מצביע על הצורך לאפשר יותר פלורליזם בשירותי הדת לצד שיפור שירותי הדת הממלכתיים"
ממצא מעניין נוסף שעלה מהסקר הוא ש-57% מהציבור היהודי בישראל סבור כי יש לאפשר גם לזרמים הלא אורתודוקסיים (רפורמים וקונסרבטיביים) להעניק שירותי דת משלהם בישראל, לעומת 33% בלבד שמתנגדים לכך. מחצית מהנסקרים (50%) תומכים בתקצוב הזרמים האלו בהתאם לחלקם באוכלוסייה, לעומת 37% שמתנגדים. עם זאת, בכל הנוגע לעיצוב המדיניות כלפי נושאי דת בישראל, 50% מהציבור הישראלי חושב שמדינת ישראל לא צריכה להתחשב ביהדות התפוצות, לעומת 38% בלבד שסבורים שיש להתחשב בהם.
הסקר נערך על ידי מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה בראשות פרופ' תמר הרמן, על ידי מכון הסקרים Panels LTD, בהשתתפות 502 מרואיינים המהווים מדגם ארסי של אוכלוסיית היהודים בישראל.
מזכ"ל האיחוד הלאומי, אופיר סופר אמר בתגובה כי "למרות קמפיין אגרסיבי רוב אזרחי ישראל שומרי הכשרות בוחרים בכשרות הרבנות ולא בארגונים פרטיים. אנו בטוחים שזו תהיה גם התוצאה בקרב הציבור הדתי בנושאי הגיור, הנישואין והגירושין. הציבור הדתי בארץ הוא ממלכתי ואנו נמשיך יחד איתו לשמור על יהדות ממלכתית ומדינה יהודית!".