בשבוע הבא, אם לא יהיו עיכובים של הרגע האחרון, תחל עדותו של עד המפתח בתיק 1000, תיק המתנות, המיליארדר ארנון מילצ'ן. אלא שמילצ'ן לא יעלה על דוכן העדים באולם 315 בבית המשפט המחוזי שברחוב צאלח א-דין בירושלים בו מתנהל המשפט, אלא יעיד מעיירת החוף ברייטון שבדרום אנגליה, המרוחקת כ-70 ק"מ מן הבירה לונדון.
מסכמים את עדות לפיד: מה ניסתה להשיג ההגנה ואיך תיראה חקירת מילצ'ן?
פרשן מעריך: "בסופו של דבר נתניהו ישאף לעסקה עם הסכמה לקלון"
זאת, לאחר שבית המשפט המחוזי בירושלים פטר אותו מלהתייצב לעדות בישראל, בין היתר עקב מצבו הרפואי. צוותי התביעה וההגנה במשפט נתניהו, וכך גם רעיית ראש הממשלה, המריאו בימים האחרונים לאנגליה על מנת לערוך את החקירה הראשית ואת החקירה הנגדית, ואילו הרכב השופטים הישראלי יצפה בעדות באמצעות היוועדות חזותית.
חקירה של עד מפתח במדינה זרה, בידי עורכי דין ישראליים, ובעוד שהרכב השופטים צופה במתרחש מן האולם בישראל באמצעות שידור מצולם, מעלה מספר סוגיות מעניינות על אופן החקירה והעדות בהליך חריג שכזה. עו"ד גיא שנער, ממשרד אייזנברג, שנער ושות', העוסק בתחום הצווארון הלבן, משפט פלילי, מסים ואיסור הלבנת הון, מסביר: הנחת המוצא בהליך הפלילי היא שגביית עדות תיעשה בפני בית המשפט.
ההנחה נובעת מאחד מן עקרונות היסוד בהליך הפלילי – זכותו של הנאשם להליך הוגן, אשר חשיבותו מתחדדת לנוכח פערי הכוחות בין הנאשם לבין רשויות התביעה. חקירה נגדית של עדי תביעה הינה הכלי העיקרי של נאשם להוכיח את חפותו, כאשר אחת ממטרות החקירה, על פי רוב, היא בחינת מהימנותם של אותם עדים". לדברי עו"ד שנער, "אין ספק כי חקירה נגדית של עד תביעה באמצעות היוועדות חזותית פוגעת בזכותו זו של נאשם.
ראשית, וחשוב מכל, השופט היושב בדין אינו יכול להתרשם נכוחה ממהימנות העד ודבריו באופן בלתי אמצעי, נוסף על קושי קוגניטיבי להתרכז במסך לאורך זמן עקב איכות ירודה של התמונה והקול, אולם, חשוב לא פחות, יכולה לפגוע באיכות מלאכתו של הסניגור, הגם שצוותי התביעה וההגנה נמצאים באותו מקום, אולם בית משפט במדינה זרה או חדר בשגרירות. החקירה הנגדית היא מלאכת מחשבת, ושפת הגוף של הנחקר יכולה להשפיע על השאלה הבאה שישאל, וגם הצגת מסמכים לעד הופכת מורכבת יותר".
לדברי עו"ד שנער, "הטכנולוגיה של ימינו כמובן מעולה, אולם לעיתים יש שיהוי בשידור, אשר משפיע על אופן מתן תשובותיו, אשר כבר אינן ספונטניות, ופוגעת פגיעה בהרמוניה של החקירה הנגדית, שהיא הכלי העיקרי כאמור במאבק על חפותו של נאשם". לדברי עו"ד שנער, "חקירה מרחוק או שידור עדות מרחוק באמצעים טכנולוגיים צריכה להיות שמורה למקרים ספורים מצומצמים לאחר שבית המשפט התרשם כי זו האפשרות היחידה".
"אחד העקרונות הבסיסיים במשפט הינו שההליך המשפטי מתנהל בנוכחותם של הצדדים, העדים והרכב השופטים, כדי שבית המשפט יוכל להתרשם באופן בלתי אמצעי מעדותם של העדים ובשל כך להעריך את מהימנותם מתוך המבט הקרוב והישיר של הרגשות וכל תנועות הגוף והפנים", מסכים עו"ד גיל דחוח, אף הוא בעל ניסיון בניהול תיקים שבהם נשמעים עדים ממקום מושבם מעבר לים.
עו"ד דחוח מזכיר כי "ככל שעוברות השנים מתרבות ההחלטות של בתי המשפט לאפשר את קיומו של החריג, וכי במהלך תקופת הקורונה התקיימו דיונים רבים באמצעות היוועצות חזותית ואף חוקקו חוקים המאפשרים קיומם של הליכים פליליים שלא בנוכחות פיזית של החשודים והנאשמים". לדברי דחוח, יש השפעה לכך שהעד לא נמצא באולם השופטים ולא חש באותה עוצמה את הלחץ של הליכי החקירה: "המגבלות הטכנולוגיות מקשות על העלאת התנגדויות מול השופטים ומענה לטענות התנגדות, מקשות כאשר זה נכנס לדברי זה, ונדרש לקיים את החקירה בסדר מופתי של שאלה ותשובה.
יחד עם זאת, למרות שעדות מילצ'ן מחו"ל היא חריגה במסגרת תיקי האלפים, ולמרות שעדיין העקרון הבסיסי שולט בכיפה, ככל שהטכנולוגיה תתקדם כך יהפכו חקירות עדים בהיוועצות חזותית לחזיון נפוץ יותר". לדברי עו"ד אילן שדי, סניגור מתחום הצווארון הלבן, הסייבר והטכנולוגיה, ״אין ספק כי התרשמות ישירה ובלתי אמצעית של בית המשפט מעדותו של העד הינה אחד הכלים המשמעותיים בידי השופטים במלאכת הערכת מהימנות העד, בטח במשפט פלילי ובטח במשפט כה מורכב כמו זה בו עסקינן.
יחד עם זאת יש לזכור כי הטכנולוגיה פרצה מזמן את הגבולות, גם בעולם המשפט הפלילי הדווקני, שהכיר בצורך להתגמש מול אילוצים מסוימים ולאפשר שמיעת המשפט באמצעות היוועדות חזותית". לדברי עו"ד שדי, "השופטים רכשו מיומנות בניהול דיונים, לרבות שמיעת עדים, באמצעות היוועדות חזותית, בטח בערכאות המחוזיות. אמנם "זירת המשפט" מפוצלת, אולם בית המשפט ידע להתרכז בעיקרם של הדברים ולהתרשם כהלכה ממהותם, תוך יכולת מלאה להתרשם בהיבטים של ראיות ושל מהימנות".