53 שנים אחרי שהורשעה באחד ממעשי הרצח המזעזעים שביצעו חברי הכת של צ'רלס מנסון בקיץ 1969, השתחררה ממאסרה לזלי ואן האוטן, מנערות מנסון, כיום בת 73, שהפכה לחברת הכת הראשונה שיוצאת מבין כותלי הכלא. בחזרה לפרשה שעדיין מסעירה את ארצות הברית ואת העולם כולו ומציפה את השאלה שטרם קיבלה מענה: כיצד נערה אמריקאית מרקע נורמטיבי הפכה לרוצחת קרת לב?

שחרורה בשבוע שעבר של לזלי ואן האוטן, חברה לשעבר בכת המנהיג הידוע לשמצה צ'רלס מנסון, מבית כלא בקליפורניה לאחר מאסר של יותר מחמישה עשורים – התקבל בהפתעה גדולה בארצות הברית. ואן האוטן, בת 73, היא הראשונה והיחידה ממורשעי "משפחת מנסון" שזוכה להשתחרר מהכלא. לנוכח הזעזוע שעוררו מעשי הרצח שביצעו אנשי כת מנסון, ועל רקע ההתנגדות העיקשת והעקבית של מושלי קליפורניה לחנינה של חברי הכת לאורך השנים, איש לא צפה את שחרורה של ואן האוטן.

ואן האוטן, יחד עם חסידים נוספים של מנסון, הורשעה ב־1971 ברצח הכפול של בני הזוג לנו ורוזמרי לה ביאנקה, בעלי רשת מרכולים, בביתם בלוס פליז ב־10 באוגוסט 1969. ואן האוטן, אז בת 19, לא לקחה חלק ברצח השחקנית שרון טייט, רעייתו של הבמאי רומן פולנסקי, שהייתה בת 26 ובחודש התשיעי להריונה, וברצח של ארבעה אחרים לילה קודם לכן. בעקבות הרשעתה נידונה ואן האוטן, כמו שאר המורשעים, למוות, אך העונש הומתק למאסר עולם לאחר שבית המשפט העליון של קליפורניה קבע כי עונש מוות הוא בלתי חוקתי וביטל אותו זמנית.

מטעמו של מושל קליפורניה כיום גאווין ניוסם, אשר מנע בעבר את שחרורה של ואן האוטן, נמסר כי הפעם לא יוגש ערעור מפני שמשרדו הגיע למסקנה שהערעור יידחה על ידי בית המשפט. עם זאת, נמסר כי "המושל מצטער על השחרור כי גם לאחר יותר מ־50 שנה, משפחות הקורבנות עדיין חשות את ההשפעות של העבירות האכזריות שביצעו חברי כת מנסון, כמו כל תושבי קליפורניה". עורכת דינה של ואן האוטן, ננסי טטרו, אמרה: "הייתה לה עבודה רבה עד להתנתקות מהמנטליות של הכת וקבלת אחריות על הפשעים שלה. לקח לה הרבה זמן. היו לה עשרות שנים של טיפול עד שהיא הרגישה אשמה וחרטה עמוקה".

טינה עזה
לזלי ואן האוטן גדלה במשפחה מהמעמד הבינוני בעיר חוף בפרברי לוס אנג'לס. כשהייתה בת 14 התגרשו הוריה, והיא החלה להשתמש בסמים. בגיל 17 נכנסה להריון, אך אמה אילצה אותה להפיל את העובר. עם סיום לימודיה בתיכון, הפכה להיפית והסתובבה על חוף הים בקליפורניה.

באותו קיץ של שנת 1967 שוחרר מהכלא, לאחר עשר שנות מאסר, צ'רלס מנסון, מהפושעים הידועים והאימתניים בתולדות ארצות הברית; מי שמנערותו נכלא במתקני כליאה שונים בעוון מעשי גניבה, שוד, זיוף, סרסרות ואלימות. מנסון, יליד סינסינטי, אוהיו, נולד לאם חד־הורית בת 15 ומעולם לא הכיר את אביו. ילדותו, לצד אם שהסתבכה לא פעם בפלילים ונהגה לשתות לשוכרה, הייתה קשה. בהמשך הוא עבר לחזקת בני משפחה שונים וקיבל חינוך דתי נוקשה.

בגיל 15 נעצר לראשונה. לאחר שחרורו הצטרף מנסון לקומונה היפית בסן פרנסיסקו, שם החל לגבש סביבו "משפחה", שהייתה למעשה כת לכל דבר ועניין. בקיץ 1968 הוא התבסס עם חסידיו בחוות ספאן, אתר צילומי מערבונים מתפורר. ניסיונותיו להתקבל כמוזיקאי כשלו, והוא נטר טינה עזה לכל מי שמשך בחוטי התעשייה אז ודחה אותו.

חסידיו השתמשו בהשראתו בסמים קשים ודגלו ברעיונות אנרכיסטיים ובשנאת זרים. בהוראתו, בנות ה"משפחה" ביצעו מטלות ברחבי החווה ומדי פעם קיימו יחסי מין עם הבעלים, ג'ורג' ספאן, קשיש שבתמורה אפשר למנסון וחסידיו לחיות בחווה ללא תשלום.

המוזיקאי הכושל בנה את הכת שלו לכאורה על עקרונות של קבלה ואהבת חינם, אבל למעשה התבסס על רעיונות סיינטולוגיים ממוחזרים ומתיאוריה הזויה על מלחמת גזע. הוא "חזה" כי השחורים בארצות הברית יתקוממו ויבצעו מעשי רצח בלבנים. לתפיסתו, כיוון שהשחורים הם בעלי מנטליות של עבדים, לא יהיה בכוחם לשלוט, והם ייאלצו לפנות אליו, אל מנסון, בבקשת סיוע, מה שיהפוך אותו לשליט עליון.

לאחר כמה חודשים שהעבירה בקומונה בצפון קליפורניה, הגיעה ואן האוטן לחוות ספאן והפכה לחלק מ"המשפחה". בתוך זמן קצר היא נשבתה בקסמיו של מנסון. בחווה איש לא חלק על דעותיו ודרישותיו של המנהיג. על פני חמישה שבועות בקיץ 1969 ביצעו חסידי מנסון סדרה של תשעה מעשי רצח, כולל כאמור רצח שרון טייט ובני הזוג לה ביאנקה. אף שלא ביצע את המעשים בפועל, מנסון עצמו הורשע וריצה מאסר עולם עד מותו ב־2017 בגיל 83.

ואן האוטן הייתה חברת הכת של מנסון הצעירה ביותר שהורשעה ברצח. לפי כתב האישום, היא החזיקה את רוזמרי לה ביאנקה עם ציפית מעל ראשה בזמן שאחרים דקרו אותה ובעצמה דקרה אותה בסכין מטבח בגבה בערך 16 פעמים. כמו כן, ואן האוטן ניגבה משטחים כדי לטשטש טביעות אצבעות, החליפה בגדים ושתתה שוקו מהמקרר של בני הזוג.

בזמן המשפט היא זוהתה בתור ההיפית שנהגה לשיר ולצחקק, חרטה איקס על מצחה, גילחה את שיער ראשה ולא הביעה חרטה. עם הזמן התברר בהדרגה ש"נערות מנסון", שאליהן השתייכה, בנות המעמד הבינוני ומרקע נורמטיבי, לא היו רק רוצחות בדם קר שהיו מסורות באופן חולני למנסון, אלא גם נערות חסרות בית, נטושות וזנוחות, מסוכסכות עם הוריהן, שהפכו לקורבנותיו של מנהיג כת.

צ'רלס מנסון  (צילום: San Quentin)
צ'רלס מנסון (צילום: San Quentin)

ב־2016 המליץ הרכב של ועדת שחרורים לראשונה על שחרורה. מאז נדחתה המלצה זאת חמש פעמים על ידי מושלי מדינת קליפורניה. בפסיקת בית המשפט מחודש מאי האחרון נקבע כי ואן האוטן הראתה מאמצי שיקום יוצאי דופן, הביעה חרטה כנה, זכתה בדוחות מוסדיים חיוביים ובתמיכת משפחה וחברים, והציגה תוכניות שחרור ריאליסטיות. כמו כן, נקבע כי אין ראיות המצביעות על כך שהיא מהווה סכנה כלשהי.

קרב ארוך
אינספור ספרים, סרטים, סדרות טלוויזיה וכתבות גוללו לאורך השנים את מעשי הרצח הזוועתיים של "משפחת מנסון" והעמיקו את צריבתם בזיכרון הציבורי האמריקאי והעולמי. ב־2019 יצא סרטו של קוונטין טרנטינו "היו זמנים בהוליווד", שהציג אלטרנטיבה מדומיינת לרצח שרון טייט, שבה דווקא הרוצחים מוצאים את מותם באופן גרוטסקי.

פעילים של רפורמת המשפט הפלילי בארצות הברית, שדגלו בשחרורה של ואן האוטן לאורך השנים, טענו כי המקרה שלה חושף פגמים בהליך השחרור על תנאי, שבו ניתן לשלול שחרור קשישים שנכלאו גם לאחר שגורם מוסמך מטעם המדינה קובע שהם משוקמים ואינם מהווים איום. מושלים בקליפורניה הטילו באופן קבוע וטו על שחרור על תנאי במקרים של מעשי פשע מתוקשרים ופוליטיים, כמו אלו שביצעו בני "משפחת מנסון".

לדברי אותם פעילים, במתקני כליאה בקליפורניה, כמו במדינות ברחבי ארצות הברית, מוחזקים קשישים בלתי מסוכנים המרצים מאסרים ממושכים או בלתי מוגבלים, כאשר העיסוק הממושך בתיקים הללו הפך להיות יותר עיסוק בנקם ולא בשיקום. לצד היותה דוגמה לשיקום מוצלח, שחרורה של ואן האוטן הציף על פני השטח את אותן שאלות ותיקות שעדיין לא ניתן להן מענה מספק: כיצד נערה אמריקאית מרקע נורמטיבי הפכה לרוצחת קרת לב? וגם מדוע אסירה שהתנהגה למופת לא זכתה בחנינה בשלב מוקדם יותר?

זירת הרצח בית משפחת לביאנקה  (צילום: Bettmann)
זירת הרצח בית משפחת לביאנקה (צילום: Bettmann)

בכל מקרה, על פי הדיווחים, לאחר שחרורה נלקחה ואן האוטן למתקן דיור מעבר במיקום לא ידוע שבו תשהה כשנה תחת השגחה, ובמהלכה תוכשר לחיים מחוץ לכלא. היא תצטרך ללמוד לנווט במציאות שונה לגמרי מזאת שהכירה בזמן שנכלאה מאחורי סורג ובריח. בכלא היא אומנם השלימה תואר שני במדעי הרוח, אך היא אינה יודעת להפעיל טלפון חכם, לרכוש באשראי או להשתמש בכספומט. "אני חושבת שהיא רוצה להיכנס לתחום שבו היא יכולה להשפיע״, אמרה עורכת דינה. "כשהייתה בכלא, היא הדריכה אסירים אחרים ועודדה אותם ללמוד לתעודת בגרות ואפילו לתואר ראשון".

ריץ' פייפר, מעורכי הדין של ואן האוטן שעובד על התיק שלה כבר עשור, אמר שהוא חש הקלה עם שחרורה. "זה היה קרב ארוך", אמר. "כל הדיונים האלה היו קשים. המושל תמיד ממתין עד הדקה האחרונה האפשרית כדי לבטל את השחרור". הוא מסר שלוואן האוטן יש הצעות עבודה ותמיכה של בני משפחה. "היא תסתדר מצוין", אמר.