הרצח אתמול של מנכ"ל עיריית טירה, עבד אלרחמן קשוע, סמוך לתחנת דלק בעיר, והשלכת הרימון הלילה (בין שני לשלישי) לעבר ביתו של ראש העיר רהט, עטא אבו מדיגם, היוו תזכורות כואבות לנבחרי ונציגי הציבור בחברה הערבית, כי הם אינם חסינים מבחינתם של ארגוני הפשיעה במגזר. 

צמד האירועים הקשים הללו מצטרף לשורת ניסיונות לפגוע בנבחרי ציבור ערבים ובני משפחותיהם בחודשים האחרונים, כאשר רק לפני כשלושה וחצי שבועות היו אלה בניו של ראש מועצת טובא זנגריה, המוגדר כמאוים בדרגה 6, שספגו ירי לעבר רכבם. בחודש מאי פתחו אלמונים בירי לעבר ביתו של ראש המועצה המקומית ערוער שבדרום, וכחודשיים בלבד לפני כן נפגע גם ביתו של ראש מועצת ערערה שבנגב. 

אמיר בשאראת, מנכ״ל הועד הארצי של הרשויות הערביות, חושף נתונים מבהילים בשיחה עם מעריב בעקבות האירועים האחרונים. "אני יכול להגיד שכרגע יש כמעט עשרה ראשי רשויות שמאוימים, ועוד מועמדים לרשויות שמאוימים גם כן. צריך להבין איך זה עובד בחברה שלנו - ברגע שראש הרשות לא משתף פעולה במה שאנשי ארגוני הפשע מבקשים - הם מתנקמים בו. המנכ״ל מטירה שנרצח הוא בכיר בתנועה האיסלאמית הדרומית ברע״מ, עימאם במסגד, מנכ״ל העירייה. הוא לא אדם שאני חושב שיש לו רקע עברייני". 

עוה''ד אמיר בשאראת, מנכ''ל הוועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות (צילום: צילום פרטי)
עוה''ד אמיר בשאראת, מנכ''ל הוועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות (צילום: צילום פרטי)

"אני חושב שהמשטרה, עם השר בן גביר, מעוניינים במה שקורה", טוען בשאראת. "יש איום על ראשי הרשויות, זו כבר לא אוזלת יד אלא מדיניות של פגיעה בחברה הערבית. הם לא מפענחים תיקים - יש רק 18 אחוז של פענוח תיקים בחברה הערבית. אני מצפה קודם כל מראש הממשלה שיחליט שנכנס לאירוע הזה - להכריז על מצב חירום. זו פשיעה לא רק בחברה הערבית אלא בכל מדינת ישראל".

לדבריו, "יש רק ריבון אחד בכפרים - ואלה ארגוני הפשע. מול תחנת המשטרה הרגו את המנכ״ל, המשטרה יודעת מי העבריינים, איפה ארגוני הפשיעה יושבים ואיפה יש נשק. במקום להיות נוכחת רק בחלוקת דוחות, שתעשה את העבודה מול העבריינים האמיתיים. אני זוכר כאשר גרתי ברהט, מקרים שבהם ירו פושעים במרכז העיר על חנויות, אך המשטרה עמדה בכניסה ליישוב וחילקה דוחות על מהירות. למשטרה לא ממש אכפת ממה שקורה בחברה הערבית, ומבחינת בן גביר וסמוטריץ׳ - כמה שפחות ערבים יותר טוב, וזו מתנה גדולה למדינה".

זירת ירי ברהט (צילום: דוברות המשטרה)
זירת ירי ברהט (צילום: דוברות המשטרה)

"כל אחד בחברה הערבית שיוצא נגד הפשיעה - יכול להיות מאוים בעצמו. זה יכול להגיע למשפחה שלו. כשאתה שוטר ויש לך משפחה וילדים - פחות תוכל להתעמת עם ארגוני הפשיעה מהחברה שלך. מדיניות נוספת של המשטרה היא שהם שמים שוטרים ערבים מול החברה הערבית ולא שוטרים יהודים. לא יאיימו על שוטרים יהודים לדוגמה כי הם יודעים שביישובים היהודיים - המשטרה תמצא את ארגוני הפשע. ארגוני הפשע לא יתעסקו עם שוטרים יהודים כי אם יעזו ללכת ולפגוע בכפר סבא או תל אביב - ימצאו אותם מיד".

באופן דומה, גם לעפר דגן, מנכ״ל שותף בעמותת סיכוי-אופוק, המקדמת לפי הגדרתה חברה שווה בין יהודים לערבים, יש טענות כלפי המשטרה. "אתמול בבוקר התקיימה השביתה של השלטון המקומי בחברה הערבית והפגנה מול משרד האוצר והממשלה במחאה על חוסר הטיפול בחברה הערבית. בהפגנה הזו שוטרים הפעילו אלימות כלפיי ראשי רשויות ומפגינים. אתמול היה רצח של מנכ״ל עיריית טירה. שני האירועים ממחישים את סדר הארגון המעוות - במקום להילחם בארגוני הפשע שמחוללים את האימה ביישובים הערביים - הם נלחמים במפגינים שיוצאים למחות נגד התופעה הזו. מחיר כבד של מעל 150 נרצחים בחברה מתחילת השנה. לפני מנכ״ל העירייה שנרצח אתמול, נרצחו שני עוזרי ראשי רשויות ביישובים שונים. יש כאן השתלטות הדרגתית של ארגוני הפשע על היישובים המקומיים". 

עופר דגן, מנכ''ל שותף בעמותת סיכוי-אופוק (צילום: עדי סגל)
עופר דגן, מנכ''ל שותף בעמותת סיכוי-אופוק (צילום: עדי סגל)

"לצד זה", הוא מוסיף, "ראינו אתמול גם התעוררות ראשונה חיובית של השלטון המקומי הכללי בישראל. בזמן השביתה הכללית של הרשויות הערביות - הודיעו על עיצומים ברשויות המקומיות בישראל. אני חושב שזה צעד מתבקש וחשוב אך לא מספיק. אם היה נרצח מנכ״ל יהודי - אני חושב שכל ישראל הייתה שמה את המקרה בראש סדר העדיפויות. אני חושב שעוד גורמים בחברה הכללית יתעוררו ויבינו שזה לא משהו שקורה בחצר האחורית ובעיה של החברה הערבית בלבד - אלא מסמלת בעיה חברתית עמוקה. יש כאן משבר חברתי עמוק שנובע מאדישות".

ואחיד אלסאנע, מנהל הרשות לביטחון קהילתי ברהט, מתריע: "הדברים שקורים בתקופה האחרונה הם חמורים מאוד. הם עברו כל רף של אנושות וחיים נורמטיבים. ראש הממשלה חייב להיכנס בעצמו, להוריד שרוולים ולהתערב בכל הסוגיה. התופעה הזאת היא מעל לכל שר, פקיד או תחנת משטרה. רק ראש הממשלה יכול לפתור את הבעיה והוא צריך לקחת את הדברים לידיים שלו, להתחיל לפעול ולא רק בססמאות. הוא צריך לרדת לשטח, לבקר ביישובים הערבים. אין תחושת ביטחון, אפס תחושת ביטחון, הגענו למצב שמאיימים על מנהיגים, ראש עיר, מנכ"ל, זה חמור מאוד. יש המון איומים על פקידים ברשויות הערביות שאנחנו אפילו לא שומעים עליהם, חלק נסחטים ואפילו לא מדברים. צריך לקחת אחריות ולטפל בכל רשות".

זירת הירי במנכ"ל עיריית קלנסוואה (צילום: עמר אסדי)

טלאל אלקרנאוי, המתמודד לראשות עיריית רהט, אמר בעקבות הרצח בטירה, כי "זה אסון, חציית הקווים האדומים. המדינה חייבת להפסיק את הטרור הפנימי שנדבק באזרחים הערבים תושבי המדינה. צריך מישהו שיקבל את האחריות ולהתחיל לסנן כל מי שממונה על הביטחון שלא הצליח עד כה. במדינה נורמלית השר לביטחון הפנים היה מתפטר עקב הכישלון הארור, אבל לצערי אנחנו רואים שהשר לביטחון לאומי לא מתכוון להתפטר גם אם ישמידו את כל הערבים, כולל היהודים, במדינה".

אלקרנאוי, שמתמודד כאמור על תפקיד ציבורי בכיר, הוסיף: "זאת הרגשה לא נעימה, אבל אנחנו לא יכולים לתת לפושעים לנצח. זה לא יכול להשפיע עליי לסגת מהתמודדות שלי לרשת העיר רהט, כי המטרה שלי בראש ובראשונה היא להילחם בפשיעה, ולבנות תוכנית חינוכית פורמלית ובלתי פורמלית להורדת רמת הפשיעה בעיר".

בהתייחס להשלכת הרימון לחצר ביתו של ראש העיר רהט, אמר: "לפי מה שהבנתי שהאיומים על ראש העיר רהט זה משהו אישי פנימי בתוך המשפחה ולא קשור לשום משהו או דבר בעניין תושבי העיר רהט".

טלאל אלקרנאוי (צילום: באדיבות המצולם)
טלאל אלקרנאוי (צילום: באדיבות המצולם)

יו״ד איגוד הגזברים ברשויות המקומיות, רו״ח אריה ברדוגו, מסביר מהן ההשלכות של איומים כאלה על העבודה ברשויות המקומיות. "העבודה במסגרות הללו היא קשה, בייחוד בשנת בחירות. כשיש איום קיומי על החיים, סכנת רצח, אנחנו צריכים לחשב את המסלול מחדש. אם יש איום כזה על פקידים, עובדים ובכירים - מי ירצה להיות בתפקידים האלה? אתה מנסה לעשות את התפקידים שלך בתום לב, ואתה מקבל עשרות החלטות ביום. אם אתה נמצא באזור מסוכן, אתה צריך לחשוב פעמיים אם אתה במקום הנכון או לא. צריך לחשוב היטב מה לעשות אם רוצים שלטון מקומי טוב וחזק". 

ברדוגו משוכנע כי "הסיכון שהמנכ״לים, הגזברים או המהנדסים ברשויות לוקחים הוא קשה. הם רוצים רק ללכת הביתה בשקט וברוגע. אנחנו מרחוק מזדעזעים מהמקרה, אז אני בטוח שמקרוב - הזעזוע עוד יותר עמוק. אנחנו מנסים לסייע לרשויות הערביות במענקים שהקפיאו להם אותם, האתגרים גדולים. הרשויות הגדירו הוצאות על פי התחייבויות של הממשלה שבוטלו. יש לך התחייבות כלפיי ספקים ואם אתה גם עכשיו תפחד שאם לא תשלם - אתה תאוים ברצח. האתגרים של עובדי הציבור הבכירים במגזר לא פשוטים. זה לא פשוט. נסייע מול משרדי הממשלה וספציפית בטירה בניהול תקציב הרשות. אני אגבש צוות של גזברים באזור ושל גזברים אחרים מנוסים יותר - כדי לאפשר לעירייה להמשיך לתפקד בצורה הטובה ביותר. זה לא פשוט, אני בטוח שזה הלם".