מעת לעת אנחנו נחשפים למקרים בשירות בתי הסוהר, אודות תפיסה של טלפונים ניידים, סיכול ניסיונות הברחה של סמים או סכינים. פעם זה חבר כנסת מהמגזר הערבי שהרשה לעצמו להבריח מכשירים ופעם זה בן משפחה או חבר של אחד האסירים. כפי שבשב"ס מנסים לשמור את האצבע על הדופק, כך האסירים מנסים למצוא שיטות חדשות כדי להערים על הסוהרים.
לאחר מות הנתין הזר בים המלח: שני ישראלים נעצרו בחשד לסחר בבני אדם
ויכוח על חנייה: פוענח רצח מוצטפא שחאדה בשועפאט בתחילת החודש
שיטות ההברחה למי שלא יודע הן מרחיקות לכת ויצירתיות למכביר. קשה להבחין בחפיסת סיגריות קטנה שבתוכה מוסלק כרטיס סים עטוף בניירות דבק, חפץ חד שמשמש את האסירים למגננה, חרב שיוצרה על ידי אסירים מפלסטיק, צינור נחושת של מזגן, או חתיכת עץ שעובדה. בזכות כרטיסי סים שמוברחים לתא, מופעלים מכשירים סלולאריים שמאפשרים לאסירים לשמור על הקשר האסור עם "העולם החיצון", ובחלק מהמקרים אף לנהל את ארגון הפשע שלהם.
יצאנו למבצע משולב של יחידת הסיור המחוזית של שב"ס בכלא השרון שבעקבות מידע מוקדם פשטה לאחד האגפים בו שוהים בתא ארבעה אסירים - אחד מהם מרצה עונש מאסר עולם, אחר נידון לשנות מאסר ארוכות בגין עבירות מין ואונס שביצע.
אנשי שב"ס מכוסים בפניהם מקבלים את אות הפריצה, חודרים לתא ומפתיעים את האסירים. אלו מזנקים ממיטותיהם, אחד האסירים נשלף החוצה ומביט בחיפוש שנעשה, האחרים מועברים להחזקה במקום אחר, ובמשך שעות מתבצע חיפוש בתא בו הופכים הצוותים כל פריט לרבות המילוי של העט, שקית הסוכר והציפיות של הכרית. לאחר מכן יוצא צוות לחיפוש בחצר מתחת לאותו תא ושם נתפסים הסמים.
את זמן החיפוש חלקנו לצידו של מפקד כלא השרון, שי פרנסה, 48, נשוי ואם לארבעה ילדים המתגורר בירושלים. פרנסה נמצא בשב"ס 17 שנה, כאשר בשלוש וחצי השנים האחרונות הוא מפקד על הכלא.
פרנסה הגיע לשב"ס אחרי שירות של 13 שנים במג"ב. בשב"ס החל דרכו ביחידת נחשון, ממנה עבר לכלא קציעות. בתפקידו הקודם הוא כיהן כמפקד כלא אופק לקטינים.
"התפקיד הוא תובעני 24/7, כי בית הסוהר הוא דבר דינמי. בית הסוהר שלנו הוא היחידי בארץ שמאכלס בתוכו טעוני הגנה. טעוני הגנה הם אסירים שנשקפת סכנה לחייהם וזה יכול להיות שוטרים שמעלו בתפקידם, סוהרים שביצעו עבירה, סוכנים משטרתיים ואסירים שנפלטו מארגוני פשיעה. הסוהרים או השוטרים לשעבר שהגיעו לכאן הם כאלה שלא שירתו במחוז שלנו, כדי למנוע אי נעימות". בבית הסוהר השרון ישנם כ-400 אסירים מתוכם כ–370 טעוני הגנה.
לצד טעוני הגנה, במקום כלוא גם ראש ארגון הפשע יצחק אברג'יל, שנמצא באגף השמור לצד אסירים בכירים נוספים כדוגמת מיכאל מור. הם שוהים שם מתוך כוונה לשמור על שלומם או על שלום אחרים, באגף שהוא מרוחק מיתר האסירים ובלי חיכוך עם אסירים אחרים.
למרות תנאי המאסר הקשים, חלק מאותם אסירים בכירים מצליחים לנהל את הארגון מתוך כותלי הכלא. "האסירים שנמצאים כאן מנהלים את הארגונים שלהם מבפנים. גם אם אין להם ניידים, יש להם זכויות לקיים שיחות טלפון והם מפעילים אנשים מבחוץ ומנחים אותם מה לעשות. השב"ס מודע לזה", מתאר פרנסה.
מלבדם, כלוא בבית הסוהר גם אבא שרצח וקבר את בתו ביערות ירושלים, אסיר שרצח את בת זוגתו, הצעיר שביצע עבירות מין במלונית קורונה, האדם שהורשע באונס של קטינה במלון באילת, ואסיר שביצע שלושה מעשי רצח בצפון.
באשר לניסיונות הברחה לתוך הכלא, פרנסה מספר שלאחרונה אמא של אסיר הגיעה לביקור במקום ובבדיקה שעברה איתרו על גופה סמים שהביאה במטרה להבריחם לבנה. "הכמות שמנסים להבריח לכאן לא משתווה לשווי הסם. אם כדור שעולה בחוץ שקלים בודדים, פה יכול להימכר כ-800 שקלים. מנת סם שעולה מאות שקלים יכולה להימכר פה גם ב – 20 אלף שקלים", מסביר פרנסה.
היחידה שאחראית תפיסות וסיכולים של ניסיונות הברחות שומרת בקנאות על פרטיותה וחשאיותה, בדיוק כמו כל יחידה מבצעית שמכבדת את עצמה. הם חיים את השטח, מסתכלים לאסירים בלבן של העיניים ומגיעים לחיפושים עם מקסימום מוטיבציה. השיטות שהן נחשפו אליהן בשנים האחרונות מעמידים גם אותם לא אחת פעורי פה. כשחיפוש שנמשך מספר שעות מסתיים ללא תפיסה זה מתסכל גם את הוותיקים שבהם, אבל לא מכניע אותם. הם יחזרו לאותו מקום באותו ביטחון ונחישות ובסופו של דבר ירשמו את הסיכול אליו הם כיוונו.
"יש מקרים שאנחנו לא תופסים אחרי חיפוש. גם אם אחרי חיפוש רשמנו תפיסה, לא נשקוט ולא ננוח ומאותו רגע נבצע חיפושים נוספים. אנחנו לומדים את האסירים והם כמובן מנסים להתחכם כל הזמן מחדש. לכן אנחנו נמשיך בביצוע פעולות יום-יומיות של חתול ועכבר. אנחנו פועלים גם על בסיס מידע מוקדם וגם בדרך של שגרה. אין מאה אחוזי הצלחה אבל מה שיש בהחלט משמעותי".
בתקופה האחרונה ישנם איומים שהולכים וגוברים על אנשי שב"ס. "אנחנו לא סובלים רק מאיומים. יש לא מעט אסירים מטרידים סוהרים וקצינים בתלונות שווא, בעתירות ליחידה הארצית לחקירת סוהרים", אומר פרנסה ומוסיף: "לאסירים יש אפשרות לפנות לבתי המשפט ורובם נוהג כך. יש גם את אלו שבוחרים באיומים. לא שמעתי על אסיר שמשיג משהו בגלל איומים או הפרות סדר".
באשר להתמודדות האישית שלו עם איומים, מוסיף פרנסה: "אנחנו מתמודדים עם אוכלוסייה שהיא הוכיחה את עצמה כמסוכנת. אני מכיר את האסירים שלי ואני מודע לעובדה שיש בהם מסוכנים והם מנסים לפעמים להלך אימים, אני ער לזה, אבל זה לא מלווה אותי".