פרסום ראשון: בית המשפט העליון דחה את הערר שהגישו הסנגורים בתיק 3000 על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, בה נקבע כי צווים שיפוטיים אשר מיועדים להתבצע על ידי רשות מודיעין הינם "חומר מודיעין" שאין לגלותו לסנגורים גם במהלך ההליך הפלילי.

בצעד חסר תקדים: שופט העליון אלרון הודיע שיתמודד על נשיאות ביהמ"ש
לאחר הפנייה החריגה: באופוזיציה מבהירים - "הנשיא מתווך לגיטימי"

כפי שפורסם לראשונה במעריב, אל הערר שהגישו הסנגורים הצטרפו לשכת עורכי הדין והסנגוריה הציבורית. עם זאת, שופטי בית המשפט העליון דחו את הערר וקבעו כי אין לחשוף את הצווים.

השופטת דפנה ברק ארז כתבה בהחלטתה כי "יש לפרשאת המונח "חומר מודיעין" האמור בסעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי כך שהוא כולל, במקרים המתאימים, גם צווים שיפוטיים שהוצאו במסגרת החקירה".

עוד קבעה השופטת ברק ארז כי "לעיתים, עצם העובדה שהתבקש צו שיפוטי תהווה חומר מודיעין, ולעיתים, פרטיו ותוכנו של הצו – לרבות מועדו, סוג הצו, הגורם שכלפיו הוצא ופרק הזמן שביחס אליו ניתן – יכולים להיחשב חומר מודיעין, וכך גם המסמכים הקשורים במתן הצו, לרבות הבקשה ופרוטוקול הדיון בה. כל זאת, כאשר הוצאת הצו או האמור בו משקפים מידע המבטא את תוצרי העבודה של רשות מודיעין".

השופטת ברק ארז הבהירה כי "חשיפתו של מידע כזה עלולה לסכל את תכליתו של תיקון מס' 75, בפרט כאשר יש חשש שמידע זה ימצא את דרכו אל ארגוני פשיעה. מבחינה זו, הצו השיפוטי עשוי להיות "קליפה" או "בית קיבול" לתכנים שבמהותם הם חומרי מודיעין, ואשר מסירתם עלולה לחבל לאורך זמן בעבודת מערך המודיעין".

"יש להדגיש, כי הקביעה שהצווים הם בגדר חומר מודיעין אינה "סוף פסוק" מבחינת ההגנה. ביכולתו של נאשם להגיש בקשה לעיון בחומר החקירה (במקרה זה, לעיון בצווים או בפרטיהם), לפי סעיף 74(ב) לחוק סדר הדין הפלילי. בקשה זו תידון ותוכרע על-ידי בית המשפט בהתאם לאמת המידה הקבועה".

בעקבות הנימוקים והדוגמאות שהציגו נציגי המשטרה לפני שופטי העליון, ברק ארז הוסיפה: "במקרים מסוימים עצם פרסום הידיעה על מתן צווים שיפוטיים עלול לחשוף את אופן פעולתה של הרשות החוקרת, לרבות שיטות ואמצעי חקירה שהיא נוקטת. שוכנענו כי יש הצדקה שלא לנקוב בשם המפורש "צו" וניתן להסתפק בכותרת כללית יותר כגון "פעולת איתור", "פעולת חקירה שלא מומשה" או "פעולת חקירה שלא הניבה תוצר רלוונטי"".

לצד זאת, השופטת ברק ארז קבעה כי "יש לשוב ולהדגיש, כי כמו בסוגיה של סיווג הצווים כחומר מודיעין, גם בכל הנוגע לפירוט על אודות הצווים ברשימת חומרי החקירה, מוטלת על המשטרה והפרקליטות החובה לבחון כל מקרה לגופו, בהתאם לאופי החומר ומידת החשש לחשיפתו. אין להניח כברירת מחדל כי המידע הרלוונטי לא יימסר".

ברק ארז הוסיפה כי "מן הראוי יהיה לשוב ולבחון מעת לעת את ההנחיות הרלוונטיות של המשטרה והפרקליטות בעניין, ולא מן הנמנע כי בעתיד, בעקבות התפתחויות טכנולוגיות ואחרות, לא תהיה עוד הצדקה להימנע מלפרט את דבר קיומם של צווים שיפוטיים ברשימת חומרי החקירה, אלא אם כן הוצאה בעניינם תעודת חיסיון".