הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר

בעלי העסקים הקטנים הם חלק חשוב במשק הישראלי. למעשה, הם מהווים כ-99% מכלל העסקים במשק, ומהווים כ-60% מהתעסוקה העצמאית. התרומה של בעלי העסקים הקטנים לכלכלה היא קריטית ומשמעותית עבור המשק, הן ביצירת מקומות עבודה, הן בתרומה לצמיחה הכלכלית ויצירת התחרות והן בחדשנות וביצירתיות שלהם.

השנה החולפת הובילה את המשק הישראלי לטלטלה של ממש, שטרם הסתיימה. הסיבות למצב הכלכלי קשורות במצב העולמי מחד אך גם מבית, כתוצאה מהמתיחות סביב הרפורמה המשפטית. תהא הסיבה אשר תהא, עליות הריבית, חוסר היציבות ועליות המחירים מובילים בעלי עסקים קטנים רבים לקשיים תזרימיים. חלקם בוחרים לפנות להליכי חדלות פירעון וחלקם מוצאים את עצמם בתסבוכת כלכלית מול השוק האפור. 

בדיון שהתקיים בנושא בתוכנית "מחוץ לפרוטוקול", בהנחיית מולי ארי, ניתחו  עורכי הדין אורי קינן, אמיר ברכה, עודד חן, צביקה גלזר, איתן ליפסקר ותומר סופר את תמונת המצב הכלכלי ואת השלכותיו על המשק כולו ועל בעלי העסקים הקטנים בפרט

לדברי עו"ד עודד חן, המתמחה בהליכי חדלות פירעון, ניכר כי מתעצמת המגמה של בעלי עסקים הפונים לקבלת הלוואות מהשוק האפור. "אנחנו מרגישים את זה בתחום שלנו", הוא אומר. "כשמגיע לקוח הוא מגיע עם רשימת חובות ולאחרונה אנחנו מגלים עוד ועוד שברשימת החובות מופיע גם השוק האפור. לכל בעיה יש פתרון, כל סוג חוב ניתן לפתור, חוץ מזה. תמיד צריך לבחור באלטרנטיבות החוקיות ואף פעם לא אמליץ לקחת הלוואה כדי לכסות חובות קודמים". 

לדברי עו"ד חן, הוא רואה עוד ועוד מקרים של בעלי עסקים שמבססים את העסק שלהם על עסקאות עתידיות ובינתיים לוקחים הלוואות ואז נכנסים לסחרור. "הדברים לא תמיד קורים לפי הצפי, ויש החזרי הלוואות שלא ניתן לעמוד בהן, אז לוקחים עוד הלוואה וזה מעגל שלא נגמר".

עו"ד אורי קינן הדגיש כי בניגוד לעבר, כיום הבנקים אינם מאפשרים הלוואות "סולו". בעבר, כשחברה הייתה מקבלת הלוואה, בעליה לא היו ערבים לחוב, דבר שהוביל את הבנקים לסיכונים משמעותיים ועל כן הדבר נפסק. "כיום", אומר קינן, "חברה שנוטלת הלוואה, בעל החברה חותם ערבות אישית ולעיתים דורש הבנק ערבות נוספת. 80 אחוז מהמקרים שבהם אנשים קורסים כלכלית זה משום שהבנקים נתנו בצורה כמעט מופקרת, בלי אחריות, הלוואות. בשיחה קצרה עם פקידי הבנק הוא קיבל חצי מיליון שקל שהוא לא יכול להחזיר".

"זה לא נכון שהבנקים נותנים הלוואות בלי לבדוק", מבהיר עו"ד צביקה גלזר, "יש הלוואה בקליק זה נכון, אבל לפני זה בודקים הוצאות והכנסות. זה נכון שנותנים יותר מאשר בעבר, וצריך לזכור שלפעמים זה גם עוזר לאנשים". 

אל הקלות שבה ניתנות הלוואות על ידי הבנקים, נלוות גם התעמולה שהם מייצרים, לצד חברות האשראי, בפרסומים השונים בהם הם מפתים את הציבור הרחב ליטול הלוואות בקלות ובמיידיות. "אחד הדברים שאותי מרתיחים", מתייחס לכך עו"ד תומר סופר, "זה הפרסומות הללו של החברות הבנקאיות. הן רוצות להתפרנס אבל זה גורם לרבים להיכנס לבור ללא תחתית. למפרסמי ההלוואות הללו צריכה להיות אחריות, אי אפשר לקחת עוד ועוד הלוואות, בסוף זה יתפוצץ בפרצוף".

עו"ד אמיר ברכה, המתמחה בהליכים פליליים, ומייצג בתיקי סחיטה והלוואות בשוק האפור, הבעיה הגדולה של בעלי העסקים הקטנים היא לאו דווקא בהלוואות אלא בהתנהלות של המדינה עצמה. "המחלה של המדינה", הוא אומר, "זה נושא השוטף פלוס. מדינת ישראל בעצמה משלמת לספקים שלה שוטף פלוס 180 – בעל העסק הזה צריך לתת שירות למדינה, להביא עובדים ולשלם להם משכורת אבל הוא יראה את הכסף רק עוד 7 חודשים. הכסף יגיע אבל הוא זה שבינתיים צריך לממן את הכל, הדבר הזה מתגלגל הלאה לספקים הבאים בשרשרת".

"יש משפט שאומר תפסיקו להאשים אחרים", טוען מנגד עו"ד קינן. "אי אפשר רק להאשים את הפרסומות, את ההלוואות ברגע או את הבנקים, האדם עצמו צריך לבדוק את יכולותיו לפני שהוא פונה לאשראי מהיר. אתה לא יכול לחיות כל היום מעל ומעבר ליכולת הכלכלית שלך, לא יכול להיות מצב שבבית יש לכל ילד אייפון 14, הוט, יס ונטפליקס, ואתה מקבל לתקציב הוצאות חודשי שהוא הרבה מעל ומעבר היכולות שלך. רבותיי, תעשו עם עצמכם חשבון, תפסיקו להאשים אחרים". 

עו"ד ליפסקר התייחס לנושא מהזווית של דיני המשפחה. "מדברים על כניסה לבור ופיתויים לקחת הלוואה", כך הוא אומר, "מה שלא חושבים עליו הוא מה חלוקת האחריות בתוך המשפחה לפעולות שאחד מהצדדים עושה. בתיק רכושי גדול שאני מנהל בימים אלה יש מחלוקת גדולה של מי החוב הזה? יש חוב חברה שהבעל מנהל, התנהלות פרועה בכרטיסי האשראי שהאישה עושה ונשאלת השאלה מי צריך לתת את הדין ולפרוע את החשבון שהוגש למשפחה. דווקא הסולו שדובר הוא בשורה טובה כי ברגע שאדם חותם על ערבות אישית לחברה באופן פרדוקסלי זה מתפזר במשפחה, זה מתחלק בין שניהם".

ומה יקרה הלאה? מה צופן לנו העתיד? לדברי עו"ד אמיר ברכה, המדינה צריכה להתערב ולייצר רפורמה בחינוך הכלכלי. "לא מלמדים בבתי הספר התנהלות כלכלית, וזה חבל מאוד. צריך לשנות את זה ולקבוע שכל מי שפותח חשבון צעיר יצטרך לעבור הדרכה שילמדו מה המשמעות של חתימה על מסמכים, מה התוצאה של נטילת הלוואות ללא כיסוי וכן הלאה". 

עקבו אחר התוכנית מחוץ לפרוטוקול
פייסבוק | אינסטגרם | טיקטוק | יוטיוב | טוויטר | חדשות משפט לוואטסאפ

הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il

הכתבה הינה במסגרת שיתוף פעולה עם חברת אוביטר, במידה ומצאתם טעות בכתבה מוזמנים לשלוח את התיקון למייל: sherut@maariv.co.il  
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).

הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר