הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
הצורך בזיהוי פייק ניוז חשוב שכן הוא משפיע על שיח הציבורי וכפועל יוצא מכך יכול לגם להשפיע על החוסן האזרחי ואף הביטחון הלאומי. במאמר זה ננסה לפרט מספר נקודות אשר יסייעו לזהות פייק ניוז באתרי אינטרנט ורשתות חברתיות.
חשוב לציין כי ניתן למצוא פייק ניוז גם בתקשורת, בין אם זה במסגרת ציטוטים שגויים של נבחרי ציבור, או הסתמכות על דיווחים כמו של החמאס על התקיפה בבית החולים בעזה וטענה ל500 הרוגים, דקה לאחר האירוע כשברור שאין כל סיכוי שניתן לדעת כמויות הנפגעים אך ערוצי תקשורת מובילים כגון ניו יורק טיימס ו ה- BBC קיבלו את דברי החמאס והסתמכו עליהם מבלי להמתין ומבלי לבדוק.
כאשר נתקלים ברשתות החברתיות בדיווח ובשיתוף של ידיעה חשוב לבדוק מה המקור שלה איזה גוף תקשורת פרסם אותו, האם מדובר באתר קצה שולי, כמה זמן האתר קיים? כמה דיווחים וידיעות קודמות פורסמו בו על ידי אותו עיתונאי ובכלל, מהי כתובת האתר, האם הכתובת תקינה (הכוונה לבדיקה האם כתובת האתר תקינה או שהכתובת דומה לכתובת אתר חדשות מוכר בשיבוש קל בכתובת), האם המלל כולל שגיאות כתיב? האם הכתיבה ברמה גבוהה?
חשוב לבדוק מתי פורסמה הידיעה, לא מעט פעמים הפייק המדובר הוא כתבה ישנה לפני מספר חודשים או שנים, כאשר המטרה היא לגרום לכעס או לזעזע את ציבור הקוראים ולהשפיע על דעתם, למרות שמדובר בחדשות ישנות שאינן קשורות למצב הנוכחי.
לעיתים הידיעה המדוברת כוללת תמונה, יש לנסות לאתר את מקור התמונה בכלים חינמיים כגון גוגל (https://images.google.com/).
פעמים רבות הפייק ניוז מופץ באמצעות משתמשים פיקטיביים/ אוואטרים או בוטים, אשר נראים כחשבון של אנשים אמיתיים אשר מפרסמים פוסטים, משתפים אותם ומגיבים בכל מיני מקומות. יש לשים לב לעמדה הפוליטית עימה מזוהה הפרופיל, סגנון הכתיבה שהוא מתנגח, מסית ומשחיר את הצד השני, לא מעט פעמים הוא יציג עצמו כדמות שהיתה בעבר בעלת דעה הפוכה ו "התפכחה".
רוב הפרופילים המזויפים לא יהיו מושקעים, הם ימעטו בכתיבת פוסטים בחשבון, אלא, ישתפו ויהדהדו פוסטים של אחרים ומרבית הכתיבה על ידי הפרופיל יהיה בתגובות לפוסטים של אחרים והענקת לייקים.
לרובם לא תהיה רשת חברים גדולה. מומלץ לבחון את רשימת החברים של אותו פרופיל ולנסות לראות מהיכן החברים, האם הם מאותו אזור גיאוגרפי ותרבותי, האם הם בעצמם נראים כפרופילים פיקטיביים? כמה זמן אותם פרופילים קיימים, האם הם נפתחו בתקופה האחרונה? במקרים רבים ניתן לראות שלמרות שהפרופיל הפיקטיבי הוקם לא מזמן יש לו אלפי חברתים.
בדרך כלל פרופיל פיקטיבי יהיה דל בפרטים. חשוב לראות בסעיף האודות של הפרופיל מה הגיל שלו, מה העיסוק שלו האם העיסוק מתאים לגיל. בנוסף יש לראות מה טווח הזמנים ואירועים חשובים שמופיעים בעמוד (כגון מקום לימודים, עבודות, אירועים כגון חתונה, סיום לימודים וכדומה).
נקודה נוספת היא תמונת הפרופיל. בחלק מהפרופילים הפיקטיביים לא תהיה תמונה כלל. בפרופילים שבהם קיימת תמונה בחלק מהמקרים היא לא תהיה קשורה לשם הפרופיל. בחלק מהפעמים התמונה תהיה של חפץ כלשהו, וביתר המקרים התמונה תהיה תמונה לקוחה של אנשים ממדינות אחרות או מאגרי תמונות בתשלום. בנוסף מומלץ לסרוק את התמונות אשר אותו משתמש העלה. ברוב הרשתות החברתיות משתמשים מעלים תמונות ונותנים להם הקשר. האם התמונות הקיימות באותו פרופיל אכן כאלו?
נקודה נוספת שניתן לבדוק היא האם לאותו משתמש יש פרופילים נוספים ברשתות חברתיות אחרות. מומלץ לבצע חיפוש של שם הפרופיל במנוע החיפוש. במידה שיש פרופילים נוספים ברשתות אחרות, מומלץ לבחון את הפרופיל. בנוסף, האם החיפוש במנוע החיפוש העלה אזכורים נוספים ושונים שאכן מעידים שמדובר באדם אמיתי.
אלו אך ורק כמה נקודות אשר יכולות לסייע בזיהוי פרופילים פיקטיביים, אך החשוב ביותר הוא להפעיל שיקול דעת והיגיון, לא לקבל כל ידיעה כמובן מאיליה, בייחוד בזמנים אלו שבה בהשקעה של כמה שקלים יכול כל אדם להקים אתרים ופרופילים מזויפים ולהפיץ פייק, לא כל שכן, כאשר ישנן מדינות אשר משקיעות משאבים אדירים ביצירת והפצת פייק, כחלק מהאסטרטגיה המדינית שלהן.
עו"ד סער גרשוני, מומחה לדיני פרטיות, לשון הרע ואינטרנט
עקבו אחר התוכנית מחוץ לפרוטוקול
פייסבוק | אינסטגרם | טיקטוק | יוטיוב | טוויטר | חדשות משפט לוואטסאפ
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר