ועדת החוקה, יחד עם הוועדה לקידום מעמד האישה דנו היום (ראשון) בהצעת החוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין. לפי הצעת החוק מוצע, על עבירות מין נגד קטינים, ובעבירות מין מסוימות שבוצעו בנסיבות מחמירות לא תהיה חזקת התיישנות. המטרה העיקרית של החוק היא להעניק "מטריית הגנה רחבה" לקטינים ולקטינות ולייצר מניעה והרתעה מביצוע עבירות מין והסרת חסמים להגשת תלונה במשטרה גם לאחר שנים רבות.
"עבירות מין לא מתיישנות, זה רצח של הנפש והנשמה", אמרה ח"כ אפרת רייטן (העבודה), מיוזמי הצעת החוק שדנו בה בהצעה לקריאה ראשונה בכנסת. "אני שמחה שמבינים כאן את החשיבות של הדיון, יש לי את כל התשובות מול משרד המשפטים ולהכל אפשר להגיע לפתרון".
מיה ואתי בן חיים, שתי אחיות שעברו תקיפה מינית בילדותן סיפרו: "אני ואחותי אתי עברנו אונס מתמשך. התופת הייתה בתוך הבית שלנו ימים ושנים. אף יום אנחנו לא שוכחות את התופת. ההורים שהיו צריכים להגן פגעו וריסקו את הנפש שלנו. שנים פחדנו והתביישנו והרגשנו אשמות. הדבר שהכי רצינו היה הכרה אך נשארנו שקופות. בניסיון לרפא את הנפש הגשנו תלונה במשטרה. תוך שעות עצרו את ההורים ואבינו הודה ואמנו הודתה שידעה ושתקה אך פספסנו בכמה חודשים".
"האנס שריסק את נשמתנו ימשיך את חייו כרגיל בחסות החוק שמגן עליו. אנחנו ועוד אלפים אזרחים סוג ב'. אין מי שדואג לנו לצדק, לטיפולים או להגנה. מה התפקיד שלכם? למה שנפגע יגיש תלונה כשהענישה קלה אם בכלל והחוק מגן על התוקפים. ברגעים אלו אלפי ילדים עוברים את שעברנו. זה הזמן לעשות שינוי וזה בידיכם. תעלו נוסח לקריאה ראשונה", הוסיפו.
ח', שנפגעה מינית על ידי קרוב משפחה, סיפרה: "עברתי פגיעה ממקור ראשון במשפחה ותוך כדי התהליך של טיפול מעמיק עלתה פגיעה נוספת ע"י קרוב רחוק של המשפחה בגיל 7. אני כ"כ נסערת כי פגשתי אותו ביום שישי האחרון ביוזמתי. הפוגע כיום מורה לתיכון בתיכון. תפסתי אותו ביציאה משער ביה"ס והיה מופתע לראות אותי וניסה לבקש שנדבר בפנים. הוא סיפר את מה שזכרתי אחד לאח ולא חסך פרטים. אמרתי לו שדפוס הפגיעה לא הגיוני שייגמר רק בי והודה שפגע בעוד שניים בן ובת. זה אישש לי את כל התובנות שלי שהוא ממשיך ומודע לזה. זה דפוס של פסיכופתים שממשיכים בחייהם ובפגיעה. הוא אף שאל מה המטפלת שלי ממליצה שיעשה האם יפנה לנפגעים או למשטרה? והשיב שיש רוצחים בכלא ועדיין יש רציחות וגניבות ולמה לעשות את זה אם זה קרה לפני 30 שנה".
ח"כ אפרת רייטן מיוזמות החוק: "אני יודעת שבמהלך החודשים האחרונים היו נסיבות חריגות של המלחמה, אך הרגשתי שהנושא חשוב לכם כיו"רי הוועדות. יש פוגעים שפגעו בלי רחם, באחיות, באחים, בילדים שלהם לכאורה במקום המוגן בעולם, והשתמשו בכוח שלהם לחלל את הגוף והנפש, וכשהנשים האמיצות שיושבות כאן אזרו את הכוח להגיע למשטרה זה היה מאוחר מדי. אמרו להן שהחוק כבר לא לצידן, שפספסו בכמה ימים, חודשים או שנים".
"הנשים הללו יישארו עם בור פעור ללא החלמה אמיתית כשהתוקפים עצמם הצליחו להימלט מהדין. זה אות קין למשרדי הממשלה ולכנסת ולכל מי שיש בכוחו לעצור את העוול הנורא הזה. לא ייתכן שהמדינה המשטרה ובימ"ש לא יאפשרו זכות לטעון ולהציג ראיות. צריכה להיות אמירה נורמטיבית שעבירות מין לא מתיישנות. במקרים כמו שי אביטל, אלון קסיטאל ואיבגי, היו עשרות תלונות ונכללו מיעוט של נשים בגלל ההתיישנות. צריכים לפרוץ חסם של שנים ולהיזכר איזה נורמות אנחנו מייצגים ואיזה שליחי ציבור אנחנו רוצים להיות. באיזה מקומות רוצים להטביע חותם בספר החוקים ובהיסטוריה של המדינה".