הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
מרבית הנפגעות מהטרדה הן מינית נשים בנות 34-20 (10.4% לעומת 2.3% בקרב בנות 35 ומעלה). 73.4% מכלל הנשים שהוטרדו מינית, דיווחו כי נפגעו בשנה האחרונה מחוץ למקום עבודתן (107.7 אלף), לעומת 25.1% (36.8 אלף) שדיווחו כי נפגעו מהטרדה מינית במקום העבודה.
מספר הנשים בנות 20 ומעלה הרשומות במחלקות לשירותים חברתיים על בסיס אלימות, ניצול והזנחה גבוה פי 2.8 ממספר הגברים.
עו"ד אורנת קמרון העוסקת בפלילים וייצוג קורבנות עבירה, במסגרת עבודתה היא נתקלת בתדירות גבוהה בנשים וגם בגברים שנפלו קורבן להטרדות מיניות, הן במרחב הציבורי אך בעיקר במקומות העבודה.
"לפני מספר שנים המצב החוקי אל מול ההטרדות המיניות חייב תיקון, ועל כן חוקקו את החוק למניעת הטרדה מינית", היא משחזרת. "המצב היה לא קל והמחוקק הרגיש צורך לעשות משהו כדי לשמור על כבודו של אדם, על פרטיותו, ועל חירותו, גם על חירותו המינית. וגם, כמובן על מנת לקדם את השוויון בין המינים, זו למעשה תכלית החוק למניעת הטרדה מינית".
מה ההגדרה של הטרדה מינית מבחינת החוק?
עו"ד קמרון: "החוק קובע שהטרדה מינית היא בעצם כל מעשה או התנהגות שיש בהן לבזות או להשפיל את הזולת, בין אם המעשה או ההתנהגות נעשו בנוכחות הזולת ללא הסכמתו או בדלתיים סגורות. יש שאלת אספקט ההסכמה. פגיעה מינית היא מונח רחב ויכול לנוע במנעד שבין התנגדויות לבין אמירות, כמובן שכל מה שקשור לכך".
לדברי עו"ד קמרון, לפגיעה המינית יש מספר קריטריונים ברורים, ובהם סחיטה באיומים, התנכלות, אמירה שיש בה לבזות או להטריד ועוד. "כאשר מדובר על סחיטה באיומים", מסבירה עו"ד קמרון, "הכוונה היא לכל מעשה שאתה עושה בזולתך כאשר אתר סוחט אותו, וכאשר הדבר המבוקש יש לו גוון מיני אז הוא הופך לסחיטה באיומים במסגרת החוק להטרדה מינית. התנכלות היא גם בעלת נדבך משמעותי בהטרדה המינית. כאן הכוונה היא לפגיעה או הפחדה של אדם כדי שלא יגיש תלונה, שלא יתבע אזרחית, או פגיעה במישהו שקשור לאותו אדם".
"למעשה", מוסיפה עו"ד קמרון, "גם אמירות בעלות גוון מיני, שעלולות לגרום לזולת להרגיש מוטרד מהוות פגיעה מינית. החוק הוא לעיתים בעיתי ומבלבל. כלומר, על מנת שהמעשה או האמירה יהפכו להטרדה צריך להרגיש פגוע ולהציף זאת בפני הפוגע – צריך לגרום לאדם הפוגע להבין שהאמירה שנאמרה אינה במקום ומטרידה ואין רצון לשמוע זאת שוב. במידה והדבר לא נעשה זה בעייתי. כלומר, אם לא תהיה דרך להוכיח שהאיש או האישה שנפגעו פנו למטריד וביקשו להפסיק בהטרדה, מילים או מגע, אם לא הוסבר והוכח סירוב, לא בטוח שזה יעבור".
החוק מתייחס בעיקר למערכות יחסים בעבודה?
עו"ד קמרון: "החוק למניעת הטרדה מינית מופנה כלפי כל אדם וכלפי כל מסגרת נורמטיבית שהיא. הכל אכן מתייחס לכל האספקט שקשור לבין המינים כאשר יש יחסי מרות והשפעה. לא צריך שבתוך מערכת מסוימת תהיה בהכרח מרות ברורה – כמו מנהל ועובדת זוטרה, גם לא חייבת להיות מרות ישירה. שאלת ההסכמה, במקרים מסוימים של מרות הופכת ללא רלוונטית".
אילו כלים משפטיים יכולים לסייע למי שהוטרד מינית?
עו"ד קמרון: "החוק מפנה את הנפגעים ל-3 כלים עיקריים: פנייה למשטרה כמובן, כלומר ההליך הפלילי הקלאסי, המוכר והמקובל. יחד עם זאת, יש מתלוננות רבות שלא מצליחות לגייס את הכוחות הנפשיים בכדי לגשת למשטרה ולעיתים יש שיקולים נוספים. יש כלי נוסף שהוא בעצם תביעה אזרחית. החוק למניעת הטרדה מינית, הוא ייחודי בכך שהוא עוולה אזרחית וגם עוולה פלילית. כלומר, מי שמתלונן או מתלוננת, מוטרד/מוטרדת, יכולים לתבוע נזיקית אזרחית את המטריד/ה ולבקש ולקבל עד 120 אלף שקלים ללא הוכחת נזק. אם הנפגע או הנפגעת גם הוכיחו נזק אז כבר מדובר בסכומים גבוהים יותר, אך כאן, כמובן, קיימת חובת הוכחה".
לדברי עו"ד קמרון, נקודת נוספת מעניינת וחשובה היא שבמקרים של הטרדה מינית בעבודה או כאשר יש יחסי מרות, נטל ההוכחה מתהפך וזה ייחודי וחריג. "המשמעות", מסביר עו"ד קמרון, "היא שהמטריד הוא זה שצריך להוכיח שהוא לא הטריד מינית את מי שפעל תחת מרותו".
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר