אחד האויבים הגדולים של מדינת ישראל בשנים האחרונות אם לא הגדול ביותר הוא המאבק בתאונת הדרכים בכלל והקטלניות בפרט. מדי שנה, אנחנו מסתכמים בממוצע עם 361 קורבנות ובהחלט מדובר בנתון קשה ביותר שמונה הרוג אחד כמעט מדי יממה.
ינון מגל נזכר: "אספתי כסף לנתניהו ברגע קריטי" | האזינו
דרעי משנה כיוון? "אחרי הבחירות הבאות לא נלך עם נתניהו" | דיווח
כשמדובר בחיי אדם שקופחו ואליהם נוספים עשרות אלפי פצועים שנפגעו באותן תאונות דרכים נדמה שהמדינה לא עושה מספיק, לשיפור התשתיות שיש להן חלק באחריות על התוצאות הטרגיות, אכיפה מספקת וכמובן ענישה מרתיעה שתצליח להוריד את מספר הנהגים הרצידיבסטים מרץ ה–8,500 נהגים מדי שנה.
בפודקאסט מעריב אירחנו הפעם את סנ"צ ירון וינרב, ראש מדור תאונות דרכים באגף התנועה של משטרת ישראל, אחראי במהות תפקידו על תיקי החקירה של תאונות הדרכים, מתווה את המדיניות, מנחה ומלווה את בוחני התנועה, ומי שבסופו של יום הנתונים שהוא מפלח, מהווים אבן דרך להטמעת נהלים, הצגת תוכניות ופעילות אכיפה.
אם כבר נגענו בבוחני התנועה אז אי אפשר שלא להתפוצץ ממספרם הדל העומד על 219 בכל רחבי הארץ האמורים לטפל כמעט בכל יממה בתאונה קטלנית אחת ועוד מספר תאונות קשות כשמדובר במראות קשים ביותר, במשפחות שחוות משבר וטראומה נוראית ותחת כל זה לנהל חקירה ולהביא למיצוי הדין. "בוחן הוא עד מומחה" מסביר סנ"צ וינרב. "אין מקצוע כזה בשום מקום רק במשטרה. רבע מיליון אזרחים מדי יום מעורבים מדי שנה בתאונות הדרכים והבוחנים צריכים להתמודד איתן והתקינה לא השתנתה".
מדברים על טראומות שחווים אותם חוקרים ואנשי יחידות המתנדבים בעקבות המראות הקשים מהטבח של ה–7 באוקטובר, אפשר להשוות למה שחווים הבוחנים כמעט מדי יום בתאונות הקטלניות? "בהחלט המראות לא קלים ולעיתים גם אם לא מדובר בתאונה קטלנית ואתה פונה לגבות עדות בבית החולים אתה מבין את חומרת הפציעה והבוחנים סופגים את זה".
סנ"צ וינרוב, פורט בפודקסט למעריב, את האמצעים שיש למשטרה באכיפה, את הכלים שיש לבוחנים למיצוי חקירה ואת הסיבות המרכזיות כגורם לתאונות הדרכים בהם בעיקר הסחת דעת, נהיגה תחת שכרות ותשתיות לקויות.
לדבריו. "נסיעה במהירות מופרזת מובילה במקרים של תאונות דרכים לפגיעה קשה וחמורה יותר. ישנם כבישים שהמהירות המותרת היא לכאורה גבוהה אבל הכל מבוצע בהתאמה לתשתיות ולשדה הראיה, בכבישים עירוניים הגורם לתאונות הדרכים בעיקר קשור לשימוש בנייד ואי מתן זכות קדימה להולך רגל, לעיתים לא הנהג אשם בתאונה והולך הרגל מתפרץ לכביש אבל אלו מקרים של תאונות קלות בדרך כלל. התאונות הקשות מתרחשות לרוב בכבישים ביניערוניים כשהנסיעה הינה במהירות גבוהה והתוצאה בהתאם".
ראש מדובר תאונות דרכים מציין כי לאחר ריכוז הנתונים מקימים במשטרה מתווה פעולה ומסמנים כבישים אדומים כמו לדוגמא כביש 90 שבאזור הדרום שם מתרחשות לרוב תאונות דרכים קשות וקטלניות. נבהיר כי לצד מעורבות משאיות ורכבים כבדים בתאונות הקשות בכבישים הבינעירוניים, מעורבות צעירים בתאונות דרכים מהווה 26 אחוזים מהתאונות.
סנ"צ וינרוב , שמתייחס לסוגיית הנהיגה תחת שכרות חושף בעיה שעומדת בפני משטרת ישראל ומקשה על האכיפה בכל הקשור לנהיגה תחת השפעת סמים. בראיון איתו אנחנו הולכים פותחים ערוץ לחלק מהציבור שעה שהוא מציין כי הנושא לא עומד לפתחה של המשטרה כי אם לפתחה של ממשלת ישראל והרשות המחוקקת. "ישנה החלטה לאסור נהיגה תחת שימוש בסמים אולם לא נקבע רף כמו שקורה באלכוהול.
המצב הנוכחי מקשה עלינו את האכיפה למרות שבמקרים שאנחנו תופסים נהגים שצרכו סמים אנחנו מחמירים את האכיפה נגדם. סיטואציה שכזאת מפלה בין נהגים שכן ישנם כאלה שהשימוש בגראס מבחינתם הוא חוקי לכאורה. חשוב לציין כי גם מי שנחשב צרכן חוקי אסור לו לעלות על הכביש ולאחוז בהגה.
אי אפשר להתעלם בראיון שכזה מהתאונה המצמררת שבה קיפח לפני כשנה רפאל אדנה ז"ל, ילד בן חמש את חייו שנהרג בתאונת פגע וברח בנתניה. בימים אלו בהן נערכת הפרקליטות לדיון בעניין הרשעתה של קשישה אימה של בעלת הרכב, מניח סנ"צ ירון וינרב, את ידו על ליבו ומציין. "ניהלנו חקירה מקצועית ללא איפה ואיפה חרף הקולות שנשמעים. אני לא רוצה לעסוק בסוגיה כי הנושא עדיין מתנהל ופתוח אבל אנחנו שלמים עם החקירה הזאת ומכאן ניתן להסיק הכל".