הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
הנאשם הטוען לחפותו, ומיוצג ע״י עו״ד יעקב שקלאר, טען בערר כי הראיות כנגדו קלושות וכי המשפט מתעכב וטרם החל, וכי עבור הזמן מוכיח שאינו מסוכן לציבור. על פי כתב האישום, הנאשם שהוא בעלים של מסעדה בנהריה, פגש נערה כבת 14 שעברה ליד המסעדה, והיא סיפרה לו שהיא חוגגת יום הולדת 14. לאחר מכן החל לשיר לה שיר של יום הולדת ולמחוא לה כפיים, ואז חיבק וליטף את ביטנה ואת החזה מתחת לחולצתה, אך מעל חזייתה ללא הסכמתה. עוד עלה מכתב האישום כי בחלוף כשעה, הנאשם פירק את מכשיר ה-DVR שהקליט את הנעשה במסעדה וזרק אותו לפח אשפה סמוך.
על פי האישום השני, נערה כבת 16 עבדה במסעדה והנאשם חיבק אותה, נגע בישבנה ועיסה את כתפיה, ואף ניסה לנשק אותה מספר פעמים.
בחודש פברואר בית המשפט המחוזי החליט על מעצרו של הנאשם בפיקוח אלקטרוני בהתאם לתנאים שנקבעו. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לעיון חוזר שהגיש עו״ד שקלאר לביטול הפיקוח האלקטרוני. עו"ד יעקב שקלאר הגיש ערעור לעליון, העלה מספר טענות ובכלל זה טענות הנוגעות לעוצמתן של הראיות לכאורה המיוחסות לנאשם, טענות ביחס למידת המסוכנות הנובעת מהעבירות המיוחסות לו וטענות לגבי התייחסותו של תסקיר שירות המבחן לנאשם, לאור העובדה שהוא כפר בעבירות שיוחסו לו.
לאור כל אלה ביקש עו"ד שקלאר כי בית המשפט ידון מחדש בראיות לכאורה, בעילת המעצר ובחלופת המעצר, יורה על ביטול מעצר הבית והסרת הפיקוח האלקטרוני באופן מלא או חלקי ויאפשר לו לצאת לעבוד.
המדינה טענה כי דין הערר להידחות. היא טענה כי ישנן ראיות לכאורה הקושרות את הנאשם למיוחס לו בשני האישומים. לשיטתה, אף שהעבירות שיוחסו לעורר הן ברף הנמוך, המסוכנות הנובעת ממנו היא גבוהה. זאת לאור נסיבות ביצוע העבירה נושא האישום הראשון, שבוצעה בציבור ולא במחשכים, באופן המקשה לתת אמון בעורר גם אם יהיה תחת פיקוח אנושי.
בסיכומו של דבר השופטת העליונה רות רונן, קיבלה את הערר שהגיש עו"ד שקלאר וקבעה כי חלוף הזמן, אף שאינו רב, יחד עם יתר הנסיבות, מאפשר להקל במידה מסוימת עם הנאשם, כך שחלף מעצר בפיקוח אלקטרוני, הוא ישוחרר למעצר בית ללא פיקוח. בנוסף הוסיפה כי מדובר בנסיבות בהן אין זה מן הנמנע לאפשר לנאשם לצאת לעבוד והחזירה את הדיון לבית המשפט המחוזי לקביעת תנאי השחרור לעבודה.
תגובת הסניגור, עו״ד יעקב שקלאר, להחלטה :
״הנאשם חף מכל פשע ונפל קורבן לצירוף נסיבות ביש מזל. אני מברך על ההחלטה ומקווה ששופטי ישראל ילמדו מהחלטת בית המשפט העליון שמעצר באיזוק אלקטרוני הוא לא ׳מתנה׳ או ׳פרס׳ לעצור ויש להזדקק לתנאי מגביל זה רק במקרים מיוחדים ולא כדבר שבשגרה, וכן יש להבין שיציאה לעבודה במסגרת מעצר הבית, חייבת להיות הכלל - ולא היוצא מן הכלל״
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר