הדיון היום (ראשון) בבג"ץ הגיוס ארך שעות ארוכות. כפי שהשופטים הבהירו שוב ושוב לעותרים ולנציגי הממשלה והיועמ"שית, הדיון לא עסק בחוק הגיוס החדש שמקודם בימים אלה בכנסת לאחר שהממשלה החליטה להחיל עליו את דין הרציפות. עם זאת, יש לציין כי נציג הממשלה התחייב במהלך הדיון כי החוק, שהוגש בכנסת הקודמת על ידי בני גנץ, יעבור התאמות בכדי שיתאים לצורכי מערכת הביטחון לאחר השבעה באוקטובר.
חוק הגיוס: נכשל ניסיון המחנה הממלכתי לבלום את "התרגיל" של נתניהו
כמה חרדים יגויסו לצה"ל? אלה המספרים המדוברים בחוק שעל הפרק
שלוש סוגיות עיקריות עלו בדיון: החלטת הממשלה שלא לגייס חרדים למרות שהחוק המכשיר את ההשתמטות פקע, התמיכות המועברות לישיבות חרדיות גם בעבור משתמטים וסוגיית הייצוג של הממשלה בבג"ץ. נקודה שראוי לציין היא שהחלטת הממשלה שלא לגייס חרדים פקעה, ולא חודשה על ידי הממשלה.
נציג הממשלה, עו"ד דורון טאובמן, טען בדיון כי הממשלה לא מונעת מהצבא לגייס חרדים, וכי גם לשיטת הצבא יש יכולת לגייס עד סוף שנת 2024 רק 3,000 חרדים מתוך 63,000 המשתמטים. בנוסף, טען טאובמן כי לצורך שלילת תקציב עבור בחור ישיבה יש צורך בתנאי ראשון שהצבא ישלח לו צו גיוס, ותנאי שני כי אותו בחור יבחר שלא להתייצב בבקו"ם לאחר קבלת הצו.
השופט יצחק עמית זעם על עמדתו של טאובמן שניתן לא לגייס חרדים במידה והצבא בוחר שלא לעשות זאת. "כל הניסיון לעשות הבדל בין הממשלה לצבא הוא משחק מילים שנועד לעקוף את הלכת רובינשטיין שקבעה כי יש לקבוע פטור מגיוס בחקיקה", אמר עמית.
השופט אלכס שטיין הוסיף: "התאוריה של ההפרדה בין צה"ל לממשלה לא מחזיקה. בפועל, הממשלה היא זו שעושה הכל". עו"ד אבי מילקובסקי ממחלקת הבג"צים בפרקליטות, אמר דברים דומים. לטענתו, "הצבא פועל לפי החלטות הממשלה. לטעון שההחלטה לגבי גיוס חרדים צריכה להתקבל על ידי קצינים אינה מחזיקה מים. במדינה דמוקרטית, קצין לא מחליט מה מדיניות הגיוס".
עמדת היועמ"שית היא כי 14 יום לאחר פקיעת הפטור שניתן להם, החרדים היו צריכים להתייצב בלשכות הגיוס. משלא עשו זאת, אין לתת בעבורם תקציבים לישיבות. עו"ד טאובמן אמר כי במידה וחרדי היה מתייצב בלשכות הגיוס, היו צוחקים עליו מכיוון שצריך לקבל צו גיוס.
השופטים הגיבו: "שיתייצבו לומר 'הינני', ונראה מה יקרה". בסוף הטיעון שלו, עו"ד טאובמן שיתף כי הוא עבר התקפות בעקבות החלטתו לייצג את הממשלה בעתירות. "אמרו שאנחנו משתמטים. משפחתי, חבריי ועורכי דין במשרדי משתתפים בלחימה. לא ייתכן שיתקפו עורך דין שנותן שירות מקצועי ללקוח".
השופטים הסכימו לדברים, וקראו שלא לתקוף עורך דין על כך שהוא מייצג לקוחות. ראש מחלקת הבג"צים, עו"ד ענר הלמן, הצטרף אף הוא לגינוי המתקפות האישיות על עו"ד טאובמן. עורך הדין שמואל הורביץ המייצג את איחוד הישיבות בארץ ישראל היה הנציג היחיד מטעם החרדים שהתייצב לדיון בבג"ץ. לעמדתו של הורוביץ, אי אפשר לשלול תקציבים על 63,000 חרדים, כאשר הצבא בעצמו אומר כי הוא במסוגלות לגייס 3000 חרדים בלבד עד סוף השנה, מה שבאופן אוטומטי הופך 60,000 חרדים ללא משתמטים. השופט נעם סולברג אמר כי "המבול הוא עכשיו, ואיתו צריך להתמודד".
השופטת דפנה ברק ארז אמרה כי בג"ץ לא קובע בעניין גיוס החרדים עמדה ערכית: "לקיים את שלטון החוק זאת חובה, את החוק צריך לקיים". בהמשך, כשהורביץ טען כי הגיוס לצבא יפגע בחופש הדת של החרדים, השופטת יעל וילנר, שגדלה בציונות הדתית והיא נכדתו של ה'משגיח' בישיבת הדגל הציונית דתית 'מרכז הרב', התקוממה: "איך שי פגיעה בחופש הדת? יש בצבא חיילים דתיים".
הורביץ ענה: "הרב שלהם אומר שאסור להתגייס לצבא, זאת עמדה הלכתית, כמו שיש מי שמתנגד לעלות במעלית שבת. מה שבית המשפט עושה זה לומר לחרדים לא להקשיב לרב שלהם". וילנר התקוממה: "בית המשפט לא אומר לא להקשיב לרב, אלא שצריך להקשיב לחוק". הורביץ החזיר: "ומה אם בית המשפט היה אומר לחלל שבת?"
השופטים לא קיבלו את טענתו של הורביץ ושאלו אותו מה אם הרב היה אומר לא לשלם מיסים, והורביץ השיב כי זה לא אותו הדבר. בסוגיית הייצוג של הממשלה, השופטים הבהירו במהלך הדיון כי הם יכתבו בפסק הדין כי הממשלה אינה יכולה להחליט להרחיב אישור לייצוג נפרד שניתן לה, כפי שהממשלה עשתה בסוגיית הייצוג בעתירות אלה.
במהלך הדיון, התפרץ באולם בחור חרדי וקרא לעבר השופטים: "כלום לא יעזור לכם, נמות ולא נתגייס". עו"ד דפנה הולץ לכנר המייצגת אימהות ללוחמים בחזית, אמרה לשופטים כי הקריאות לעבר השופטים מהוות "ניסיון להטיל מורא על בית המשפט".