מה לא כתבנו על הסכסוכים המדממים בחברה הערבית, כאלה שגרמו לשנת 2023 להיחשב כשנה הקשה ביותר עם למעלה מ-230 קורבנות חיסול. כעת, מאיימים להכריז גם על שנת 2024 כשנה קשה עם קרוב ל-90 קורבנות בפחות מחצי שנה, וזאת למרות הירידה במספר מקרי הרצח בהשוואה לשנה קודמת.
סוף השבוע האחרון חשף שני מקרי רצח קשים עם שלושה קורבנות בתוך פחות משעתיים, וחרף הסיכולים הרבים שרשמה המשטרה בשנה האחרונה, ואלפי כלי נשק שהוסלקו והוחזקו באופן בלתי חוקי עד שנתפסו, עולה כי המשטרה לבדה לא תוכל להפיץ את הבשורה ובמשימה הזאת חייבים להתאחד לא מעט רשויות בהן רווחה, תרבות, חינוך, האוצר, ובעיקר, וכאן הדגש, מנהיגי המגזר ואותם גורמים בעלי השפעה, שיש בהם כוחם להוביל להודנות וסולחות - כדי להפסיק את מרחץ הדמים המטורף.
"מרגישים מופקרים": החברה הערבית ממשיכה לדמם ומחכה לפתרונות
בחברה הערבית יש פי 6 מקרי רצח - בחברה היהודית שיעור הפענוח גבוה בהרבה
כראייה לכך, לפחות בינתיים, ניתן לסמן כהצלחה את הסולחה שנרשמה ממש בשבועיים האחרוניים בדיר חנא - וזאת אחרי חיסולים וניסיונות חיסול, מתח רב, יריבות ועסקים שנסגרו מחשש לפגיעה, ואפילו צעיר שהוברח על ידי משפחתו זמנית לירדן, עד יעבור זעם, מחשש שינסו לפגוע גם בו - למרות שאינו קשור כלל לפשיעה.
"זה חלק ממלחמה בין משפחות והכל התחיל על רקע שהוא אינו ברור בכלל. זה איבד שליטה וכל צד רצה להגיב וספג מכה", אומר לנו גורם המעורה בפרטים. "היתה 'הודנה' אחרי אחד ממקרי הרצח והיא נכשלה, אבל אז מיהרו להגיע לתובנות חדשות. מנהיגי המגזר באותו אזור לקחו את העניינים לידיים, עמדו על כך שהסכסוך הרע הזה יגיע לקיצו למרות שאחת המשפחות שילמה מחיר כבד".
המשפחה שספגה את האובדן, הסכימה בלית ברירה גם היא לפשרה ללא פיצוי וזאת בשל הידיעה כי עוד יש לה מה להפסיד, וכן - גם הבחירות כבר מאחוריהם. הזרז שהוביל להאצת הסכם הפיוס, או כפי שהוא מכונה הסולחה, קרה בעקבות שני אירועי ירי לעבר בני משפחה מהמעגל השני - האחד מתגורר בדיר חנא והשני בכפר סמוך.
"הם החליטו שאין צורך לגרום לאובדן נוסף ולפגיעה בחפים מפשע מהמעגל השני ואולי מעבר. לפני כשבועיים התכנסו כולם בשישי, היו שם אלפים ובהם אנשי שב"כ, משטרה, מנהיגי המגזר, המקובלים מבחינת אותן משפחות, פוליטיקאים וכמובן בני המשפחות שהגיעו להסכמה על הפסקת אש וסיום הסאגה המדממת ביניהם", סיפרו הגורמים המעורים בנושא.
חשוב לציין, קודם לכן התחילו הצדדים להרגיש בצורה משמעותית את נחת זרוע המשטרה שהקימה בדיר חנא מפקדה משימתית ש"ישבה להם על הצוואר". היא פירקה מצלמות אבטחה, תפסה עשרות נשקים ובעצם היוותה עבור כל צד מהסכסוך איום נוסף לפני מעצר או חיסול.
אין בכלל ספק. הלחץ המאסיבי הזה של המשטרה, הנוכחות המוגברת של הכוחות בגזרה הלוהטת שהתפתחה בצפון, תרמו להבנות שאליהם הגיעו הצדדים. גם למנהיגי המגזר היתה השפעה משמעותית, מה שמצביע על כך שהודנות וסולחות בעיצומם של סכסוכים מדממים הם דבר אפשרי במגזר הערבי וחייבים לעשות יותר כדי לעצור את גרף הקורבנות שלא מפסיק לטפס מעלה.
כמה זמן תחזיק הסולחה, זו כבר שאלה בלתי פתורה. הרי נבואה ניתנה לשוטים או לטיפשים. ישנם מקרים שהסולחה נשארה לנצח ומחקה יריבות וסכסוכים קשים, וישנם מקרים שסולחות לא שרדו והתפוגגו בחלוף חמש שנים. כך או כך, כל עצירה אפילו לשנה מונעת חיסולים מיותרים ואולי מאפשרת לצדדים להגיע להבנה שהחיים יותר מקודשים מהמוות וכי ניתן ליישב סכסוכים גם מבלי לצאת לציד של בני אדם. אגב, השקט הזה, מוריד מהנטל של המשטרה באותה גזרה.
חשוב להדגיש, שהדברים נכונים בעיקר כשהסכסוכים הם לא פרי באושים של יריבות בין ארגוני פשיעה משמעותיים. שם, הסכסוכים הרבה יותר עמוקים ועיקרם במאבקים על כח, כסף וכבוד כשברקע שליטה ויוקרה. במקרים האלו הבעיה חמורה הרבה יותר, כשמי שמוביל אותה לא מפעיל רגשות, אלא ממוקד במטרה שלו ומסמן כל מי שנקלע בדרכו.