השופטים קיבלו פה אחד את העתירה נגד אי גיוס החרדים בפועל, למרות פקיעת החוק שמסדיר את הפטור מגיוס ללא חקיקה חלופית. "לא קיימת מסגרת נורמטיבית לפטור מגיוס עבור תלמידי הישיבות", נטען. ריכזנו עבורכם את כל השאלות והתשובות שכרגע על הפרק.

9-0: שופטי בג"ץ פסקו פה אחד בעד גיוס חרדים לצה"ל | פסק הדין המלא
הנגבי מיישר קו עם הגרי: "אי אפשר להעלים את חמאס כרעיון"

מה עיקר ההחלטה של בג"ץ?
בג"ץ קבע כי בני הישיבות החרדים אינם פטורים מגיוס, אלא חלה עליהם חובה בדיוק כמו בני הישיבות מהציונות הדתית וכמו החילונים. תלמיד ישיבה שישתמט משירות צבאי, המוסד בו הוא לומד לא יוכל לקבל תקציבים בעבורו.

בנוסף, נקבע כי החלטת הממשלה כי היועמ"שית אינה מייצגת את משרדי הממשלה – אלא עורך הדין הפרטי של הממשלה מייצג אותם – בטלה. השופטים הבהירו כי "עד להחלטה אחרת של בית המשפט, פרשנות היועצת המשפטית לממשלה היא שמשקפת את הדין מבחינת הרשות".

מה ההשפעות המידיות של פסק הדין?
תלמידי ישיבות חרדים מחויבים בגיוס, כמו כל אדם אחר במדינת ישראל. התקציבים עבור המשתמטים לא יועברו לישיבות. במידה וחרדי יקבל צו גיוס, הוא יהיה מחויב להתייצב בלשכת הגיוס.

במה ההחלטה שונה מהחלטות קודמות בסוגיה?
בג"ץ דן בעבר בעיקר בחוקים שבוטלו מכיוון שהיו לא שוויוניים. כעת, בג"ץ דן במקרה בו לא מגייסים חרדים למרות שאין חוק שמסדיר את העניין. בעבר בג"ץ קבע כי ניתן להסדיר את הפטור לחרדים בחקיקה בלבד. בנוסף לכך, בג"ץ שלל את התקציבים שהמדינה נותנת עבור מי שמשתמט מחובת הגיוס.

האם המדינה יכולה לבקש מבג"ץ לדון שוב בסוגיה?
במידה ויעבור חוק השתמטות חדש, המצב הנורמטיבי ישתנה – וכל הסיפור יתחיל מהתחלה. יוגשו עתירות לבג"ץ נגד תוקפו של החוק בטענה כי הוא אינו שוויוני ובג"ץ יצטרך לקבוע האם החוק יבוטל או לא. כל עוד לא משתנה המצב המשפטי, אין סיכוי שבג"ץ יקיים דיון נוסף על פסק דין שניתן בהרכב מורחב.

צעירים חרדים חוסמים את כביש 4 (צילום :דוברות המשטרה)

האם המדינה מחויבת עכשיו לגייס חרדים, או שהסוגיה חוזרת למערכת הפוליטית?
המדינה מחויבת לגייס חרדים, חד משמעית. כל אחד ואחד מ-63,000 החרדים בין גילאי 18-24 שמשתמט כעת משירות צבאי, מחויב להתגייס לצבא. עם זאת, בית המשפט השאיר לצבא את שיקול הדעת לגבי הדרך בה ייאכף החוק. היקף הגיוס ההכרחי לא נקבע על ידי השופטים, וככל הנראה לאחר שהצבא יפעל בצורה מצומצמת לגיוס החרדים יוגשו עתירות בעניין לבג"ץ והוא יצטרך לקבוע האם הצבא אוכף את החוק כדין.

בהיבט מסוים, הסוגייה כעת כולה פוליטית. אם מחר בבוקר נחקק חוק השתמטות חדש – כל הקלפים נטרפים, וסיפור גיוס החרדים מתחיל מהתחלה.