פרסום ראשון: הפרקליטות הצבאית הגישה ערעור על החלטת בית המשפט הצבאי ביהודה לגזור 35 שנות מאסר על המחבל שרצח את רס"ן אליאב גלמן בצומת גוש עציון בשנת 2016, במקום עונש של מאסר עולם.
מדובר בערעור בגלגול שלישי. בפעם הראשונה הורשע המחבל בהריגה וקיבל 30 שנות מאסר בלבד, בפעם השנייה המחבל הורשע בעבירה חמורה יותר של גרימת מוות בכוונה, אך גזרו עליו רק 35 שנות מאסר. השופטים סרבו להטיל על המחבל מאסר עולם בשל עברו כחולה נפש.
בית המשפט הצבאי הכריע: המחבל מהפיגוע בגוש עציון לא ירצה מאסר עולם | פרסום ראשון
אליאב גלמן, קצין מילואים, נהרג בפיגוע בגוש עציון
לא יכיר את אביו: אלמנתו של אליאב גלמן ז"ל ילדה את בנם השלישי
הפרקליטות הצבאית הגישה ערעור נוסף, בו טענה כי תוצאת גזר הדין אינה מתיישב עם הקביעות העובדתיות של השופטים בגזר הדין. "לאחר שהכרעת הדין המזכה ניתקה במובהק את הקשר שבין מצבו הנפשי של המשיב לבין המעשה, נקבע שמתקיים במובהק הקשר הסיבתי העובדתי בין מעשה המשיב לבין מותו של החייל", נכתב בערעור.
בפרקליטות טענו כי "יהיה אופן גזירת עונשו של המשיב אשר יהיה, אין בכלל נסיבותיו האישיות או בנסיבות ביצוע העבירה, כדי להצדיק מאסר קצוב. כך משום שעניינו של המשיב אינו בגדר החריג לכלל מאסר עולם בגין גרימת מוות בכוונה".
עוד הוסיפו בפרקליטות כי החלטה שלא להטיל על המחבל מאסר עולם בגלל הרקע הנפשי שלו אינה מתקבלת על הדעת, "פשוט מן הטעם שאותו 'רקע נפשי' כלל לא הוכח. כאמור, בית המשפט הנכבד קבע שספק רב מאוד עם היו למשיב 'נטיות אובדניות', ובכל מקרה המניע למעשה לא היה 'נטיות אובדניות', אלא מניע לאומני 'שגרתי': להיעצר, או למות כ'שאהיד'".
בפרקליטות הצבאית טענו כי לא ייתכן שבית המשפט דחה את טענות המחבל בנוגע למצבו הנפשי בעת מתן הכרעת הדין שהרשיעה אותו בגרימת מוות - אך כאשר בית המשפט בא לגזור את דינו של המחבל, הוא יגזור עליו עונש מקל בהתחשב באותן עובדות שנדחו בהכרעת הדין.
הפרקליטות סיימה את בערעור, במתקפה חריפה על גזר הדין שניתן למחבל: "בית משפט קמא חתם את גזר הדין בכך שבפניו נדון המשיב, ש"הורשע בעבירה של גרימת מוות בכוונה שהובילה למותו של רס"ן (במיל') אליאב גלמן ז"ל. האירוע מתאפיין בנסיבות חריגות וייחודיות, כפי שפירטנו בהרחבה לעיל, אשר הובילו אותנו שלא להטיל על הנאשם עונש של מאסר עולם". חתימה זו מסכמת את לוז טענותיה של המערערת".
"העבירה לא "הובילה" למותו של רס"ן גלמן ז"ל. דבר לא "הוביל" למותו של רס"ן גלמן ז"ל. רס"ן גלמן ז"ל, ביקש לסכל את הסכנה שיצר המשיב, שבנפשו הייתה הכוונה לרצוח ממניע טרוריסטי. רס"ן גלמן ז"ל עשה כן בגבורה כשהוא שם נפשו בכפו. המשיב התכוון לרצוח ישראלי משום היותו ישראלי, כשהוא אדיש לחלוטין לשאלה האם הישראלי ימצא את מותו מדקירה או מירי של עוברי אורח. המשיב הצליח לממש את כוונתו, ורצח את המנוח".
בפרקליטות הצבאית הוסיפו כי המחבל "גרם למותו של רס"ן גלמן ז"ל. בכוונה, ממניע טרוריסטי. זממו הוגשם. מטעם זה, ומטעם זה בלבד, המערערת מבקשת מבית המשפט הנכבד לגמול למשיב כרשעתו, ולשמור על הציבור מפני מסוכנתו של המשיב, לעולמי עד".
עו"ד חיים בלייכר מארגון חוננו המייצג את משפחתו של גלמן מסר: "כמה מנותק מהמציאות צריך להיות בית המשפט הצבאי בערכאה ראשונה כדי להפך בזכותו של מחבל פעם אחר פעם בעוד דמי אליאב הי"ד, קצין בצה"ל, זועקים מהאדמה? המחבל ביצע פיגוע טרור במתווה ידוע של פיגועים שהובילו לצערנו ללא מעט נרצחים. בית המשפט מעמיד את המחבל כמי שעבירה שביצע הובילה תוך השתלשלות מקרים לרצח ועל ידי כך מנסה למלט את המחבל מהדין. תפיסה זו מעוותת מיסודה. המחבל הוא הרוצח שהגיע עד כדי מגע עם סכין במטרה להרוג, כל הרצח נובע מהתכנון והמעשה שלו הוא לא גורם חיצוני הוא הרוצח הוא המחבל הוא הטרוריסט והוא צריך לשאת בעונש מוות ולכל הפחות במאסר עולם. התוצאה האבסורדית שהביא בית משפט קמא הוא קדימון למה שאנו הולכים לחוות אם יעמידו למשפט במתכונת דומה את מחבלי הנוח'בה. חייבים ליצור מערכת משפטית לשפיטת מחבלי טרור שתפעל בכלים מתאימים עם שופטים המחוברים למציאות".