פרופ' איתמר מן, חוקר דין בינלאומי ותיאוריה משפטית ופוליטית באוניברסיטת חיפה, שוחח עם 'מעריב' לקראת החלטת בית הדין בהאג בנושא השטחים.
בפני מה אנו עומדים בנוגע להחלטת בית הדין?
"חוות הדעת המייעצת של בית הדין עוסקת בשאלה הנוגעת לחוקיות הכיבוש. השורש שלה למעשה נעוץ כבר בחוות הדעת המייעצת הקודמת מ-2003 בעניין חוקיות גדר ההפרדה, שם נקבע שישראל בעצם מפירה את הדין הבינלאומי שהתוואי שלה עובר בתוך שטחי הגדה המערבית יו"ש".
תושב תל אביב משחזר את רגעי הפיצוץ: "כל מי שרק יכל לברוח לרחוב - ברח"
משפחתו של יואל להנגהל לא מוותרת: התפתחות חדשה בפרשת הרצח האכזרי
איך בעצם הגיע הדבר לידי מימוש?
"ההחלטה הזו הגיעה בעקבות הבקשה הפלסטינית, עם קשת רחבה של בני ברית, שהגישו בקשה לקיים חוות דעת נוזפת. הדבר חייב לעבור באו"ם במסגרת התהליך, וזה מגיע כמעיין שאלה לבית הדין בהאג, כאשר מדינות רבות מאוד השתתפו בתהליך".
מה היה המוקד שלו?
"במסגרתו של ההליך, עלתה השאלה האם יתכן שהמשטר הישראלי בשטחים כולל אפרטהייד. בית הדין שמע טיעונים ללא נוכחות ישראל שאינה מכירה בהליך הזה ובסמכות בית הדין, וזה בניגוד להליך התביעה של דרום אפריקה, שם ישראל כן הופיעה והשמיעה טיעונים".
אז מה למעשה נראה היום במסגרת ההליך ומה צפויה להיות ההשפעה?
"היום צפויה להתקבל החלטה של בית הדין, האם הכיבוש הוא לא חוקי והאם חל משטר אפרטהייד מבחינת הדין הבינלאומי בשטחים. צריך להבין שכאשר מדובר בחוות דעת מייעצת, היא לא חלה באופן אוטומטי על ישראל, אבל מבחינת התוצאות המעשיות היא בהחלט יכולה להשפיע על מדינות אחרות בעולם ולשנות את פרשנותן על המצב ועל ההחלטות שלהן ליחסי החוץ עם ישראל, בפרט מדינות אירופה, אשר יהיו מושפעות מאוד מהחלטה כזאת. סביר להניח שגם הממשל האמריקאי לא ישנה מדיניות, אבל יש ממד של לחץ דיפלומטי שמצטרף להליכים רבים אחרים שממשיכים ברחבי העולם מעיין צונאמי משפטי אם תרצו".