בית המשפט העליון יקיים מחר (רביעי) דיון בבקשתו של ויקטור קטן, שהורשע ברצח של אופיר חסדאי ז"ל, כי הוא לא יתחיל לרצות את עונש המאסר שהוטל עליו בבית המשפט המחוזי בלוד. בקשת עיכוב הביצוע הוגשה על ידי קטן בד בבד עם ערעור על הרשעתו ברצח.

כזכור, לפני כחודש וחצי גזר בית המשפט המחוזי בלוד 18 שנות מאסר על קטן, לאחר שהורשע ברצח באדישות של חסדאי בחניון קניון ברמלה בשנת 2019, בעקבות ויכוח על חניה.

"להיקרא לדגל": בחמאס מאוכזבים מפעיליו ביו"ש - זאת הסיבה
איראן בכוננות ספיגה: ישראל חשפה את הנשק שובר השוויון

ב-28 ביולי 2019, הגיע קטן עם אשתו לקניון עזריאלי ברמלה, כשהוא נושא עליו אקדח אותו החזיק ברישיון. באותה עת, הגיעו לקניון חסדאי, אשתו ושתי בנותיהם הקטנות ברכב, והחלו לחפש חניה בחניון.

בשלב מסוים יצאה אשתו של קטן מהרכב והחלה לחפש רגלית חניה, ומצאה מקום חניה אשר הנאשם החנה בו את רכבו. באותה העת גם חסדאי מצא חנייה הסמוכה לרכבם של בני הזוג קטן, וחנה את רכבו כאשר הרכב חורג מהקווים המסומנים על הכביש.

אופיר חסדאי ז''ל ומשפחתו (צילום: באדיבות המשפחה)
אופיר חסדאי ז''ל ומשפחתו (צילום: באדיבות המשפחה)

בשלב זה, יצא חסדאי מן הרכב, התקרב אל אשתו של קטן וצעק לעברה: "למה אתם חונים בשתי חניות?!". בין השניים התפתח דין ודברים, שבמסגרתו הכתה אשתו של קטן את המנוח באמצעות התיק שלה ובתגובה חסדאי צעק: "מה את מרימה עליי ידיים?!" והדף אותה בשתי ידיו.

כתוצאה מן ההדיפה נפלה אשתו של קטן ארצה. בעקבות נפילתה יצא קטן מרכבו, נעמד בין אשתו לבין חסדאי וצעק לעברו: "למה אתה מרביץ לאשתי?!". לאחר מכן פנה לרכבו, שלף ממנו את אקדחו, חזר לכיוונו של חסדאי – וללא אזהרה, ירה ברגלו הימנית.

המנוח נותר עומד על רגליו וזעק אל עבר קטן: "מה אתה יורה בי?!", תוך שאשתו קוראת לו לחדול ממעשיו. קטן לא שעה לקריאות אלו, כיוון את האקדח לפלג גופו העליון של חסדאי וירה לעברו ירייה נוספת, אשר פגעה בחזהו. מותו נקבע זמן קצר לאחר מכן. 

בתום ניהול הליך הוכחות, הרשיע בית המשפט את קטן בעבירת רצח באדישות. לפני כחודש וחצי, כאמור, נגזר עליו עונש של 18 שנות מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי ופיצוי בסך 258,000 שקלים למשפחת המנוח.

בית המשפט הסביר כי קביעתו לקחה בחשבון את גילו ומצבו הרפואי של המנוח, אך גם את הצורך בהרתעת הרבים מפני נקיטת אלימות חמורה ושימוש בנשק חם על רקע סכסוכים של מה בכך: ״המקרה ממחיש בצורה כואבת עד כמה מותו של המנוח היה מיותר וסתמי״.