דבר לא הכין את א', שעבר שוד אלים ואכזרי על ידי ערבים ממזרח ירושלים, בסופו מצא את עצמו מושלך מרכבו ערום, מוכה וחבול ועם צלקות נפשיות קשות, שההתמודדות רבת השנים שהדירה שינה מעיניו והחריפה את הלקות הנפשית ממנה סבל מאז האירוע, תהיה דווקא עם עורך דינו, זה ששכר על מנת שיסייע לו לקבל את כספי הפיצויים המגיעים לו מהשודדים. בשבוע שעבר, אחרי סאגה משפטית ארוכה, שכללה שתי תביעות מצד עורך דינו לשעבר, וכן ערעור לבית המשפט המחוזי, קבעה סגנית בית המשפטית המחוזי בלוד כי על התובע, עורך הדין גיא וגנר, למשוך את ערעורו ובכך הותירה את פסיקת בית משפט השלום שדחה את תביעתו של וגנר נגד לקוחו לשעבר, ואף השית עליו את הוצאות המשפט.
באוגוסט 2011 שכר א', שלשמו הוטל חיסיון על ידי בית המשפט, את שירותיו של עו"ד וגנר, הנחשב למומחה להוצאה לפועל. זאת אחרי שבית המשפט הטיל על השודדים שפגעו בו תשלום פיצויים ע"ס 326 אלף שקלים. במהלך 5 שנים הצליח וגנר להוציא מהשודדים רק 11 אלף שקלים, אותם שלשל לכיסו כשכר טרחה. עבור הלקוח שלו לא הצליח להוציא מהשודדים אפילו שקל אחד דמי פיצויים על השוד האלים שעבר, שהותיר אותו עם אוזן חתוכה וטיפול פסיכיאטרי. בצר לו ביקש א' מעורך דינו לשחרר אותו מהתיק, אלא שדבר לא הכין אותו למה שעתיד לקרוא לו בעקבות כך.
שנתיים לאחר שנפרדו דרכי השניים, כאשר א' כבר שכר את שירותיו של עורך דין אחר לסייע לו לקבל את דמי הפיצויים, הגיע לתיבת הדואר שלו התראה לפני כתב תביעה מאת עורך דינו לשעבר וגנר, ובו דרישה לתשלום שכר טרחה בסך 316 אלף שקלים. א' סיפר כי באותו רגע חזרה אליו הטראומה הנוראית שחווה במהלך השוד, ואף חזר ליטול כדורים פסיכיאטריים מהם כבר נגמל במרוצת השנים. אלא שוגנר לא ויתר ולבסוף אף הגיש את התביעה, בסך 264 אלף שקל.
עיתון כלכליסט דיווח על הפרשה עוד לפני החלטת בית המשפט, ובתגובה תבע וגנר את העיתון ואת לקוחו לשעבר א'. את התביעה נגד העיתון משך בהמלצת השופטת רונית אופיר. סכום תביעת לשון הרע נגד א' עמד על 280 אלף שקלים, בנוסף לתביעה הראשונה על שכר הטרחה בסך 264 אלף שקל. תביעה זו הייתה הראשונה בה הפסיד נגד לקוחו לשעבר, קורבן השוד.
גם בתביעה העיקרית, על שכר הטרחה, הפסיד וגנר ובית המשפט אף הטיל עליו את הוצאות המשפט. אבל וגנר לא ויתר וערער למחוזי. כאמור בשבוע שעבר החליט גם המחוזי כי עליו למשוך את ערעורו.
עורכי הדין יחיאל וינרוט וטל שחף שייצגו את א' אמרו כי "מרשנו נשדד באלימות חמורה וניהל הליכים משפטיים נגד התוקפים במסגרתם נפסקו לזכותו פיצויים. במשך כחצי עשור של ניהול הליכי הוצאה לפועל, מרשנו לא קיבל ולו שקל אחד לכיסו ולפיכך החליט להפסיק את הייצוג. לאחר הפסקת הייצוג קיבל מרשנו סכום חלקי ביותר מהפיצויים שנפסקו לזכותו ואז מצא עצמו נתבע על ידי בא כוחו הקודם בסך של מאות אלפי ש"ח. זאת, על פי תנאי בהסכם שכר הטרחה שהתייחס למקרה של הפסקת ייצוג.
"בית המשפט קבע כקביעה עקרונית כי תנאי הכובל את הלקוח אל עורך הדין בדרך כזו – בטל. אנו מברכים על קביעת בית המשפט אשר הביאה אל סיומה סאגה ארוכה וממושכת תוך קביעה עקרונית חשובה המונעת מצבים אבסורדיים כגון במקרה זה. מכל מקום, המלצתנו ללקוחות היא להימנע מכל תנאי בחוזה הכובל את הלקוח לעורך הדין כדוגמת זה שבענייננו".
עו"ד וגנר מסר כי "מדובר בלקוח אותו ליוויתי במאבק ארוך ומורכב לאורך חמש שנים רצופות. להפתעתי, הוא לא הסכים לשלם בעבור השירות המשפטי שקיבל ונאלצתי לפנות לבית המשפט. בית המשפט אף קבע כי עבודתי היתה הגורם העיקרי שבעקבותיו שולם ללקוח סכום לא מבוטל, ציפיתי שבית המשפט יקבע לי שכר טירחה ראוי בהתאם לעבודתי, אך התבדיתי. לשמחתי, כל יתר לקוחותיי מאז ועד היום, משלמים לי שכר טרחה ראוי עבור עבודתי".