הסכסוכים בתוך עולם הפשע גובים לא אחת מחיר דמים, חלקם מתבצעים במחשכים, אחרים בשעות יום, באזורי מגורים ולא אחת לעיני עוברים ושבים. אחד מהמקרים הללו התרחש אך לפני תשעה חודשים באוקטובר 2023 באור יהודה, שעה שרוכב אופנוע, עבריין המוכר היטב למשטרה, חוסל מפיצוץ מטען שהוצמד לאופנוע עליו רכב.
הדי הפיצוץ החרידו את האזור כולו, ואזרחים שחלפו במקום במסגרת ג'וגינג או נסיעה ברכבם נפגעו בין אם מרסיסים ובין אם מחרדה.
עבד כטייח באשקלון, למד אצל אחמד יאסין - מי היה איסמעיל הנייה?
מדינה שלישית הייתה מעורבת? עכשיו נחשף איך הנייה חוסל
החקירה הוטלה על היחידה המרכזית (ימ"ר) של מחוז תל אביב במשטרה, ותוך כחצי שנה רשמה היחידה פיצוח תוך שהיא מגייסת עד מדינה שהפליל בין היתר את אחד מחבריו הטובים ביותר שנקשר לאירועים נוספים.
על הפרטים שמעבר שוחחנו השבוע עם סנ"צ אבי גולדשטיין, ראש מפלג חקירות ביחידה המרכזית (ימ"ר) של מחוז תל אביב, שחשף טפח ואולי טפחיים על רצח שמעון רביבו, אחד מאותם אלו שהיו מזוהים עם ארגון הפשיעה של האחים מוסלי ושמצא את מותו בנסיבות אחרות בכלל.
השעה 21:00 בערב, חודש אוקטובר 2023, רחוב שדרות פרס באור יהודה, שכונת יוקרה חדשה כשהתושבים, חלקם נמצאים ברחוב ועוסקים בפעילות ספורט, חלקם בבתיהם באזור שקט במיוחד, וכולם כאחד נזעקים לקול פיצוץ עז, מחריש אוזניים שהגיע אפילו לערים הסמוכות.
סנ"צ גולדשטיין, שתף אותנו ואת הציבור, איפה הרצח הזה תופס אתכם? מה אתה יכול להרחיב לנו על הסיפור הזה?
"זה תפס אותנו עם עוד מספר פרשיות שניהלנו בו זמנית. מפקד המחוז החליט שימ"ר תל אביב מטפל בתיק הזה. קפצנו כמובן עם הזרוע המבצעית, עם מספר רב של חוקרים, על מנת, אתה יודע, בפעם הראשונה שאתה מגיע לזירה, אתה רוצה ללמוד מה היה, איך היה, לאסוף מצלמות, לאתר עדים, לתשאל, בכלל להבין מי סובב סביב הקורבן".
"אנחנו מתחילים במלאכה שנקראת פאזל. פאזל להרכיב ראיות, על מנת לדעת מתי הוטמן המטען, איפה הוטמן המטען, איך, מי עשה את זה, וכמובן במקביל זורמות לנו הרבה ידיעות מודיעיניות והכוונות. אנחנו פועלים על מנת לראות מי רצה להתנקש בחייו של שמעון רביבו".
מי רצה להתנקש בחייו, נתקלתם בזה כבר בעבר. גם בחודש מרץ של אותה שנה, וגם בנובמבר שנת 2022, ניסו לחסל את שמעון רביבו. זה לא עלה לכם בזירה?
"לשמעון רביבו היו מספר סכסוכים פתוחים. אנחנו בהתחלה לא ידענו מי ומה. שמענו מידעים מפה ומשם, אני כרגע לא אפרט, אבל אתה חייב להבין, כחוקר שמגיע לזירה, אתה מתחיל ללמוד מהזירה, מה היה. וזה הדבר הכי חשוב לך".
"רעשי רקע מנטרלים את הכל. אני עובד נקי, כמובן שיש לי הכוונה, כמובן שאני משתמש באמצעים טכנולוגיים, אני משתמש בהמון ידע שצברנו עם השנים בימ"ר תל אביב, והפאזל לאט לאט מתחיל להתבסס לנו, ולגרום לנו להבין מה קרה. רביבו, יש סביבו חבורה של אנשים, שהוא, אני לא יכול להגיד שהוא ראש ארגון, אבל הוא אדם שהתעסק בפלילים. אנחנו יודעים איפה הוא גר. גם שם היינו. הסתכלנו, תפסנו מצלמות, נתיב הנסיעה שלו, והתחלנו להתחקות אחר עקבותיו לפני אירוע פיצוץ המטען".
"ראינו אפילו מתי קנו את הטרקר שהוצמד לאופנוע שלו, ראינו מתי ירדו לחניון מתחת לבניין והטמינו אצלו בבניין, ברחוב כנען באור יהודה. זאת אומרת, אני יכול להגיד לך, שכל זה לקח הרבה הרבה זמן, אבל ללא ספק, בהנחת המפתח, ברגע שאנחנו נכנסים לפרויקט הזה, זה מתחיל מהמון חוקרים בזירה. איסוף ראיות, סריקת מצלמות, מעגל ראשון, מעגל שני, מעגל שלישי. השתדלנו לאסוף כמה שיותר ממצאים בזירה, שבסופו של דבר, כשאני אבוא לבית המשפט, לפרקליט שמלווה אותנו יהיה הרבה יותר קל".
אבל לפני בית המשפט - אתה נמצא בזירה, זירה קשה. נכון. קודם כל, הייתה אנדרלמוסיה שם. זה רחוב יחסית ראשי באזור חדש, באור יהודה, אזור יוקרתי. ואני מבין, הפיצוץ הזה תפס אנשים, חלקם בדרך, יש מישהי שנפגעה בדרך, עברה עם הרכב, נפגעה מחלקים שעפו. יש אנשים שהיו במקרה שסמוך לשם. איך עושים את הסדר בתוך זירה כזאת שהיא בלאגן?
"כשאתה מגיע כצוות חקירה, כמובן מגיעים לפנינו שוטרי סיור, עושים סגירה של כל הזירה, מגיעים חבלנים, מגיעה מעבדה ניידת, כל אחד מתעסק בתחום שלו. החוקר, ראש צוות החקירה, כשאנחנו מגיעים, התפקיד שלנו זה לנטרל את כל הרעשים סביבנו, ולהתחיל להיכנס ולאיסוף ראיות. זאת אומרת, אני ישר רואה באזור הזה מצלמות, אני ישר רואה איפה שמעון גר, מה המרחק מהזירה לבית שלו".
מיד ידעתם את זיהוי הקורבן?
"כן. היה אופנוע, ידענו הרבה דברים ואספנו הרבה ממצאים, כי האופנוע זה האופנוע הגלוי שלו. אני יכול להגיד לך שהוא גר איזה 400-300 מטר קו אווירי מזירת הפיצוץ. אנחנו מתחילים לזוז קדימה. התחלנו לנסוע בנתיב הנסיעה שלו עד הבית. כמובן שם סרקנו כל האזור המצלמות, כל דרך הנסיעה שלו עד לפיצוץ. תפסנו, כמובן, אנחנו לוקחים מצלמות עם תיעודים ממספר ימים לפני, כל זאת לאתר ולראות אם יש הכנה מוקדמת. אבל זה לא קורה ברגע".
אתם מדבר על איסוף מודיעין וגם בקרב ארגוני הפשיעה והעבריינים ישנו הליך של איסוף מודיעין מוקדם נכון?
"ברור. תראה, אתה צריך להבין, הפרשייה הזאת היא פרשייה נוספת לפרשייה שניהלנו לפני והיא קשורה לניסיון רצח של ראש ארגון הפשיעה אלי מוסלי".
זאת אומרת שזה התלבש לכם שוב פעם כאיזשהו רצח בתוך הפרשייה הכוללת?.
"נכון, אותם אנשים שביצעו את ניסיון הרצח של אלי זה אותם אנשים שהצליחו וביצעו את הרצח של שמעון רביבו. תראה, היום הארגונים האלה שמבצעים אירועים בסדר גודל הזה, הם עובדים כמו ארגוני ביון. יש להם חוליות לכל דבר, ואותן חוליות לא מכירות אחת את השנייה, שזה מה שזה כביכול יפה מאתגר. אתה יכול לעצור חוליה בתחום מסוים אבל עד לחשיפה של חולייה נוספת אתה בתוך חקירה נפרדת כביכול שמתחילה כמעט מאפס. חברי החוליות האחרות לא יודעים מה קורה בחוליה האחרת, לא מי רכש את הטרקר? מי הטמין את הטרקר ולאחר מכן את המטען וכך הלאה וזה בהחלט מכוון כדי למנוע חשיפה של הפרשה כבר אחרי מעצר ראשוני. כל זמן שהם עובדים בתחום הפלילי והם רואים איך המשטרה מתנהגת ומתנהלת, הם גם משדרגים את עצמם. אבל אסור להם לשכוח דבר אחד. גם אנחנו יודעים להתנהל אחרת. גם אנחנו מתקדמים ומשתדרגים וממציאים את עצמינו כל פעם מחדש כדי שיהיו לנו את היכולות לפצח את ארגוני הפשיעה והעבריינים".
איך אתה באמת מתקדם ומנסה מה שנקרא להתאים את עצמך שלב אחד מעל ליכולות שלהם?
"תראה, אני לא אתן לך תשובה וכלים עבור אותם עבריינים ".
השאלה איך אתה היום מתמודד עם זה? איך אתם שמים את היד? כי מטען אין לו טביעות אצבע בסופו של דבר.
"נכון. אבל אנחנו לא מתחילים את החקירה מהמטען. חשוב להבהיר כי המטען זה עוד שלב בחקירה, אם אנחנו מצליחים להגיע, איפה הוא נגנב, אם יש את ה-DNA".
סליחה שאני קוטע את דבריך, אבל יכול להיות שהמטען היה מורכב על האופנוע, כלומר שרביבו בעצמו נשא אותו ובשל תאונת עבודה הוא התפוצץ. עלתה סברה כזאת?
"מבחינתנו בשלב הזה של החקירה הכל פתוח. זאת אומרת, הכל נבחן. אסור לך כחוקר להינעל על דרך אחת או כיוון אחד של חקירה, זה לא עובד ככה".
מה זאת אומרת מבחינתכם?
"יש הפתעות בחקירה. אני יכול להגיד לך, גם פה הייתה לנו הפתעה, נדבר עליה בהמשך. כשאנחנו התחקנו אחרי המצלמות של הבית שלו, וראינו איפה האופנוע עמד, איפה האופנוע חנה בלילה, איפה רביבו המנוח החנה אותו, אז הבנו שזה לא שמעון, זה לא שמעון. פשוטו כמשמעו, אחרים הגיעו, הטמינו".
כאן חלה תפנית ראשונה?
"זה כבר נתן לנו כיוון דרך והבנה לאיפה אנחנו הולכים. אנחנו צריכים לראות, עכשיו, אחרי שהטמינו, מה קרה קודם לכן. ראינו, שבחודש אוקטובר, סליחה, ספטמבר, אנשים שמגיעים לבית של שמעון רביבו. יורדים בחניון, מגיעים לאופנוע, מסתכלים, לא נוגעים בו, רק מביטים לצד של האופנוע וממשיכים".
"לאחר מכן, בחודש אוקטובר, בתחילת חודש אוקטובר, כבר ב-1 באוקטובר, כבר ידענו, ראינו מי מגיע, מי מטמין טרקרים, מי מסתכל, וב-2 וב-3 באותו חודש, ראינו את מי שהטמינו. בשלישי לאוקטובר, הגיע זוג, הגיע איזה רכב, נכנסו, הטמינו, מי עזר, מי לא עזר, מי היה אמון על ההקמה".
ממש מזהים אותם?
"קודם כל הם באים עם רכב משוכפל גנוב. כלומר, באים עם קפוצ'ונים על הראש ועם מסכות קורונה, הם לא באים גלויים, כמובן. הם באים עם בגדים שחורים, סטנדרטיים, שיש לכל אחד, גם לי ולך יש בבית".
אתה צריך להרכיב את הממצאים, מה שנראה, את הצעדים שלהם, את העקבות נעליים שלהם וכל הדברים האלה?
"אני צריך להסתכל על אותן דמויות בסרטוני האבטחה מכף רגל עד ראש, אולי נצליח לאתר סימנים מזהים, תנועות גוף, אולי בנאלי שזה פס לבן, אולי החולצה עם איזה כיתוב".
אתה מקים לך פרופיל בעצם של חשוד?
"נכון. אני מקים פרופיל, אני מקים את החשוד. כמובן שהאיסוף לא מתנהל רק בציר הראייתי שאחר כך אני מחפש, יש לי גם את הציר המבצעי. ברגע שאני מבין מי עשה, אני מתחיל גם לפעול מבחינה מבצעית. יש אמצעים טכנולוגיים, אני לא אפרט אודותם, ואנחנו מתחילים לאט לאט להבין מי עשה את זה".
לא תספר עליהם, אבל האמצעים הטכנולוגיים מגיעים גם לאותם עבריינים. הם יודעים מה יש למשטרה. הם לא יודעים מה קורה?.
"חלקם הגדול יודע כבר, אבל עובדה שהם מנסים להתקדם, גם הם בתחכום שלהם. הם מנסים. בהרבה מקרים מצליחים. אנחנו מבחינתנו מפעילים אמצעים שעדיין לא מוכרים לעבריינים ומתקדמים כל פעם מחדש".
בעצם אתה פועל בכמה זירות. יש לך את הזירה שבה אירע הפיצוץ של המטען, את הזירה של הבית של הקורבן שם הטמינו ויש עוד זירות מבחינתכם?
"נכון. ויש לי גם את הזירה של קניית הטרקל. איפה קנו את הטרקל . אני פועל ומטפל בו זמנית במספר זירות".
ואתה יודע להגיד היום איפה. אתה יודע בזכות עדי מדינה שגייסת בתיק?
"אנחנו נרחיב על זה מאוחר יותר".
אוקיי. ואיך אתה משלב בין הזירות האלו? הרצח הזה יכול היה להימנע?
"ראשית לא היה ניתן למנוע את הרצח הזה. לא היה מידע מודיעיני מוקדם על הרצח. ולגבי הטיפול במספר זירות אז קודם כל אני חושב שזה חלום של כל יחידת מודיעין / חוקרת, כמו ימ"ר תל אביב, שיהיה לנו מידע מבעוד מועד על בן אדם שמתכוונים לרצוח. יש כמה מהלכים שאנחנו מבצעים, מעין התנתקות שלא ייפגע, אם נזהיר אותו, או שאנחנו מתחילים את הפעילות המבצעית ולעבוד עליו. במקרה הזה לא. במקרה הזה אנחנו הופתענו. זאת אומרת, שמעון רביבו התפוצץ. אנחנו ניגשנו לזירה".
למרות שהוא חווה שני ניסיונות חיסול קודם חיסולו?
"כן, אבל שמעון רביבו לא טופל על ידינו. הוא לא טופל על ידי ימ"ר תל אביב. אנחנו טיפלנו רק ברצח שלו. לימים גם הצלחנו, כפי שאתה יודע, גייסנו עד. צריך להבין שאתה מגייס את העדים, בטרם אתה מגייס את העדים. בטרם כל הפעולות הללו יש שלב הרבה יותר מוקדם של איסוף ראיות. בסוף אם אתה לא מספיק חזק אתה לא יכול לגייס עד".
"אתה לא יכול להכניע את העד. אתה עוצר, מתי השלב שאתה מגיע, שאתה בטוח שאתה יכול לעצור מישהו, שאתה יודע שהוא יהיה לך נקודת תפנית. מה שנקרא, יש לך איתו את ידיעת הזהב שאתה צריך, ואתה יודע אם פה יש לך פריצת דרך. אתה שואל אותי מתי אני מבין שיש פה אין מדינה?".
לא. מדבר על החשוד הראשון שגורם לך להבין את הסיפור כביכול.
"אף חשוד לא מביא לי שום פריצת דרך באמת. אני אומר לך, שום חשוד לא הביא לי את פריצת הדרך, כשעצרנו אותם, אני יכול להגיד לך שעצרנו המון, בסופו של דבר הוגשו נגד שבעה כתבי אישום בלבד, כולל עד המדינה שבתיק, אבל אף חשוד לא הביא לי את פריצת הדרך. מה שהביא לי אותה זה היכולות שלנו, של ימ"ר תל אביב בתרגילי חקירה, תרגילי חקירה מטורפים, היכולות שלנו לאסוף את כל הממצאים בשטח, כולל מצלמות, כולל פורנזיקה, די.אן.איי. טביעות אצבע. זה מה שהביא אותנו בסופו של דבר לעצור אנשים, וכמובן לאחר מכן הגענו לעדי המדינה בתיק".
מתי אתם עושים בשכל ואומרים לעצמכם שמדובר בסכסוך בין ארגון האחים מוסלי לגורמים אחרים?
"אני לא יכול להגיד לך במפורש שזה הסכסוך של ערן חייא לארגון של האחים מוסלי".
למרות שמדובר באותם חיילים, אותם מרכיבים של הדמויות גם מאירועים אחרים שקשורים לאותו סכסוך?
"אני יכול להגיד לך שכבר בשלב הראשון יש לנו את המידע על מספר סכסוכים, אני לא יכול להגיד לך אם זה קשור לאותו סכסוך בין חייא למוסלי, אבל אני יכול להגיד לך מי שביצע את הרצח של שמעון רביבו, הם אלו שניסו לבצע את ניסיון לרצח של אלי מוסלי".
אתה מדבר על שלומי ניאמצ'יק?
"כן. אני מדבר על שלומי ניאמצ'יק, הוא ממש היה איזה סוג של קבלן ביצוע עבור גורם אחר. שם אני יכול להגיד לך שלא היית לנו אינדיקציה לסכסוך שעלה לנו בין משפחת מוסלי לבין משפחת חייא ופה אני צריך לקשר בין ניאמצ'יק לחיסול של רביבו. אני יכול להגיד לך שניאמצ'יק עשה עוד מספר עבודות עבור אחרים אבל זה התלבש יפה והסתדר לנו יפה גם עם אלי מוסלי שניאמצ'ק ואנשיו ביצעו את ניסיון החיסול שלו ואת החיסול הזה של רביבו".
אתה מדבר שהיה לו גם ביצועים נגד אלי מוסלי וגם נגד ערן חייא במקביל?.
"לא לא. הוא רק ניסה לפגוע באלי מוסלי ופגע ברביבו".
ולא כשלוחו של ערן חייא בלבד?
"לא, הוא עבד כקבלן ביצוע כמו שאמרתי גם עבור אחרים ולעתים גם עבור עצמו".
אתה מתכוון לזה שארגון מוסלי הנחשב לאחד הגדולים במחוז תל אביב פתוח בסכסוכים עם ארגונים אחרים, זאת אומרת, מעבר לארגון חייא וקוטייר עודה?
"אלי מוסלי יש לו את הסכסוכים שלו, אני כרגע לא אפרט, אבל אני יכול להגיד לך ששמעון רביבו לא היו לנו ראיות לקשר עם הסכסוך מול אלי מוסלי שהיו צריכים להתנגש יחד בשני".
אם זה ככה, אז מה הקשר לחיסול של שמעון רביבו?
"שמעון רביבו היה מסוכסך עם אחרים. ניאמצ'יק על פי החשד שלנו ביצע את העבודה".
אתה יכול לנקוב במי?
"לא, כי זה לא עלה לנו בחקירה".
זאת אומרת שלא הצלחתם להביא ראיות לגבי מי הזמין את הרצח של רביבו?
"לא הצלחנו. אנחנו יודעים שהוא מסוכסך עם אחרים, וניאמצ'יק הוא המוציא לפועל, לזה יש ראיות למכביר".
אתם מצליחים לזהות דפוסי פעולה אצל ניאמצ'יק לגבי אירועים נוספים, לבד מניסיון החיסול של אלי מוסלי, שהוא גם פעל שם, בזירות אחרות?
"לא, אני לא מצליח, אני מצליח רק לזהות אותו בשני אירועים, של שמעון רביבו ואלי מוסלי".
עכשיו, אתה יכול להגיד, לספר בעצם לצופים שלנו, הקוראים שלנו, באיזה שלב אתה מצליח לשבור את החשוד המרכזי, שהוא בעצם אחד החברים הכי קרובים של שלומי ניאמג'יק, ומוביל אותו לשמש כעד המדינה הראשון שלכם, שהוא בעצם נותן לכם באמת אבל את ההתפתחות הדרמטית בחקירה. השלב שבו אתם אומרים בינגו, יש לנו פיצוח?.
"אני אסביר. תראה, להגיע לעד מדינה זה תהליך. זה לא תהליך של בין רגע, זה לא שאתה בא הביתה, דופק בדלת ואני נותן לך מדינה. זה לא קורה. לי, בכל אופן, זה לא קרה. לי זה לא קרה. אני 26 שנה בימ"ר תל אביב. עד מדינה אתה אמור לבנות תשתית ראייתית ממש טובה. בסופו של דבר זה המנוף שלך, זה הפטיש, זו העוצמה. ואתה יכול לבנות עוד דבר אחד, אתה יכול לבנות את האמון בין המשטרה לבין העבריין".
עד מדינה צריך עכשיו להכניס לו לראש ולהבין, שהוא חוצה את הקווים הוא חוצה לצד השני. זה מאוד קשה. זה בן אדם שחי עם פלאפונים שהוא מחליף כל יום. זה בן אדם שלא פותח את הדלת לאף אחד. זה בן אדם שיש לו את האנשים הקרובים אליו, חיים, נושמים ואוכלים ביחד ויוצאים לבלות ביחד ויוצאים לבתי מלון ביחד, זה בן אדם שעשה איתו קידוש בשבת ביחד".
וחציית הקווים הזאת גם מסכנת אותו, את המשפחה שלו, את הכל?
"היא מסכנת אותו, אבל משטרת ישראל יודעת לדאוג. יש לנו אמצעים, יש לנו יכולות, יש לנו מערכת הגנה. אנחנו יודעים לפעול בזה".
לא בכל מקרה, טל קורקוס, עד מדינה מהדרום, שילם את מחיר החיים שלו בעקבות הפיכתו לעד מדינה, אתה מכיר את זה?
אני לא מכיר את טל קורקוס, אז אני לא יכול לומר מה היה, אבל אני יכול להגיד לך טפו טפו עד היום, עדים ששיתפו פעולה עם ימ"ר תל אביב, ופעלו על פי מה שנאמר להם, הכל בסדר. בסופו של דבר צריך להבין, האמון בין צוות החקירה לבין אותו עבריין, זה כאשר אתה מראה לאותו עבריין, שאנחנו יודעים בדיוק מה היה, אבל אנחנו לא מתחילים להמציא סיפור על מנת להכשיל אותו כדי שהוא יבוא ויספר, זה לא. עד מדינה, הוא לאו דווקא חוליה חלשה. עד מדינה זה החשוד שאתה מצליח להסביר לו שמפה אתה משנה את דרך החיים שלך, את תפיסת העולם שלך. וזו עבודה של הרבה שעות חקירה".
זאת אומרת שלא בהכרח הוא היה החשוד המרכזי, אבל הוא בהחלט ידע הרבה פרטים?.
"הוא ידע המון. הוא ידע הרבה פרטים, הוא היה נוכח".
פרטים מוכמנים?
"בוודאי, בוודאי. אתה צריך להבין, בשביל להפוך חשוד לעד מדינה אני צריך ראיית סיוע. זה רגע החיזוק הכי משמעותי מבחינה ראייתית. אני אתאר את זה ככה. זה כמו שאתה בונה בניין. אם אתה דואג ליסודות טובים אתה יכול להקים עליהם את הבניין בלי לחשוש. אתה בונה אחרי זה את שאר הקומות, הוא לא קורס. אותו דבר זה גיוס בעד מדינה. עד מדינה חייב לדעת פרטים שהוא ועוד מספר אנשים יודעים, והוא גם היה שותף לעבירה והוא גם מפליל אותם".
זו בדיוק השאלה, אתה באיזשהו דיסונס, הוא עבריין, בסופו של יום. הוא עבריין שהיה שותף בחיסול של מישהו אחר לא?
"ברור הוא עבריין, הלך לחסל מישהו. הוא היה מעורב באירוע. בוודאי. הוא היה מכיר את כל הפרטים".
איך אתה יודע שהוא לא מורח בסיפורים, מורח בלוקשים? מעבר לעבודה שהוא יודע את הפרטים המוכמנים?
"בטרם שאני מתחיל לספר לו את כל מה שאספתי בחקירה, אני שומע ממנו. קונה ממנו את כל מה שהוא יודע. אני חייב לדעת להקשיב לכל פרט שלו, הרי אם אני אבוא אספר, הוא רק יאשר ואז החקירה קורסת. יגידו לי, רגע, אבל אתה סיפרת לו והוא רק אישר אבל לא התוודה לפרטים".
ואז הכל נופל כמו מגדל קלפים?
"בדיוק ככה. לא שווה כלום. אז מה שקורה כשאני מקבל ממנו את כל מה שהוא יודע, יש את הפרקליטות שמלווה אותי לכל אורך הדרך, יש גם את מפקד הימ"ר, יש גם, כמובן, את היועץ המשפטי של המחוז, מפקד המחוז (ממ"ז), ראש מדור סיוע חקירתי, רח"ט חקירות, כולם מעורבים בזה, לא רק אני, ראש אח"מ, כולם נותנים יד. ואנחנו מקבלים ממנו, כמובן, בראשי פרקים, אבל ראשי פרקים שהם מפורטים, על מה שקרה שם. ולאחר שהוא מספר את הסיפור שלו, אני בודק אם זה באמת תואם לי לראיות שאספתי בחקירה".
הוא לא הביע רצון להתחרט בשום שלב? הוא לא רצה לחזור אחורה, פחד, בכל זאת. שלומי ניאמצ'יק זה אחד החברים הכי טובים שלו והוא לא פרייאר?.
"תראה, הוא לא רצה להתחרט, אבל הוא חשש. הוא חשש מהמעבר. אתה מבין, זה בן אדם שהוא לא כמוני וכמוך, קמים בבוקר, אפשר ללכת לעבוד עדיין, הילדים לומדים, בית ספר, אתה יודע. הוא... אתה גם רואה. הוא לא מייצר כסף, הוא מקבל כסף על מנת לבצע עבירות פליליות. זה לא נורמטיבי בדרך יום שלו. שגרת החיים שלו שונה. שונה מאוד. הוא קם, הוא מתעורר לביצוע משימות. תבין, הוא לא עובד ויש לו כסף. החיים שלהם סובבים סביב הפשע, והוא יודע שזו תקופה חולפת".
חיים תחת פחד לא?
"איך אמר לי פעם עבריין מאוד בכיר, ש הוא כבר לא בחיים. אבי. הוא אמר לי, אתה פעם הלכת עם הילדים שלך לאכול מקדונלדס? אמרתי לו, כן. הוא אומר אני לא יכול ללכת למקדונלדס. אני לא יכול לראות סרט עם הילדה. הוא אמר, זה העולם שלי, תבין. אני תמיד בחשש שיפגעו בי, שיחסלו אותי. בן אדם, תראה מה הוא אומר לי. למקדונלדס הם לא יכולים ללכת".
ברור שהבחירה בחיים האלו, הבחירה או ההגעה לחיים האלו היא לא המקום הכי טוב והכי נוח שיש. בכל זאת, יש להם איזשהו פאר שהם מתהדרים סביבו, ואתה יודע, כל אחד עושה בסוף את הבחירה שלו הרי?
"היו לי הרבה שיחות עם הרבה עבריינים מאוד בכירים. הפאר הוא, רגע שחולף. סמלי. בסופו של דבר, כשאתה מתבגר ואתה פתאום אבא לילדים, הרבה מהם שים לב גרים במקומות הכי טובים שיש. שאלתי אותם, אני 26 שנה בימ"ר. עם רוזנשטיין, עם מולנר, עם האלפרונים והם רוצים לגדל את הילדים שלהם במקומות הכי טובים שיש כמוני וכמוך. מרביתם עושים מאמץ שהילדים שלהם לא יתדרדרו לפשע ולא ילכו בדרכם. לא לכולם זה מצליח".
כן. אנחנו נחזור לחלק של רביבו. היו לכם איזה אינדיקציות? אולי סכסוך של הבן שלו הוביל לחיסול של האבא, כמו שהופצו השמועות בהתחלה?
"לא, זה לא עלה לי בחקירה. את הילדים של רביבו אני לא הכרתי".
מתי בפרשה הזאת פיצחת את עד המדינה הראשון, אתה מרגיש שלם שהתיק הזה לפני פיצוח ויש לך את הכל ביד?
"יש רק עד מדינה אחד בתיק הזה. עד המדינה הנוסף קשור לפרשה עם ניסיון החיסול של מוסלי. חשוב שיובהר הפרשה השנייה התחילה לפני ודרכה עשינו את פריצת הדרך לתיק של רביבו בלי קשר לכאורה בין שני האירועים, בלי קשר כלשהו בין עדי המדינה אלא בין המבצעים".
מה זאת אומרת?
"אני יכול להגיד שעד המדינה בפרשה של שמעון רביבו חיזק לי מאוד את עד המדינה של ניסיון הרצח של מוסלי, אבל עד המדינה בפרשה של אלי מוסלי בכלל לא ידע, לא מכיר את הרצח של שמעון רביבו".
סנ"צ גולשטיין מפרט מעט יותר. "תקשיב, יש אותן חוליות, אבל שני עדי מדינה שלא הכירו אחד את השני כמעט, חוץ מאיזשהו מפגש, אבל זה לא בתיק הזה".
נציין כי חוקרי הימ"ר הובילו למעצר של 13 חשודים, בהמשך נותרו שמונה מרכזיים ונגד שבעה מהם כבר הוגשו כתבי אישום חמורים בגין קשירת קשר לביצוע הרצח.
בתוך פחות מחצי שנה אתה מפצח תיק רצח, ולא פשוט בכלל. מה זה עושה לכם ביחידה? אתה יכול להחמיא הפעם.
"אני אחמיא. קודם כל, התפקיד שלנו כשוטרים זה להגיע לחקר האמת. התפקיד שלנו זה להגן ולשמור על ביטחון אזרחי מדינת ישראל. אני, הפחד הכי גדול שלי בכל המטענים האלה, כן? זה מקרה יהודה הלוי 2. אני אומר את זה לכל אחד. אתה צריך להבין, אני הייתי אז חוקר צעיר, אני לא אשכח את זה בעולם. זה הפחד שלי במטענים, שחס וחלילה, תבוא אימא עם עגלה ותינוק, ויהיו אנשים שיפגעו. וברגע שאתה בסיטואציה הזו אתה מקבל התייחסות אחרת. אני מדבר על מקרה פיצוץ המטען בצ'יינג במגדל שלום אליו נכנס זאב רוזנשטיין ושלושה אזרחים חפים מפשע נפגעו באותו אירוע".
במקרה של שמעון רביבו, רכב סקודה תקן אותי אם אני טועה, נצמד לאופנוע שלו אחרי מעקב, ומצא את שעת הכושר להפעיל את המטען ברחוב שקט בדרך כלל. אבל כשאזרחים עושים הליכה במקום ובסמיכות לבנייני מגורים ותחנת אוטובוס אין התחשבות מצד העבריינים, הם לא חוששים לפגוע באזרחים?
אחד, אין להם פחד. שתיים, יצר הנקמה אצלם גובר על הכל. שלוש, הם לא מסתכלים על אף אחד בעיניים. זה לא אכפת להם. כי לבוא ולפוצץ בערב ברחוב שמעון פרס, ויש שם תחנת אוטובוס ליד, זה לא אכפת להם. אני רואה את זה בהרבה מקרים".
מדינת ישראל התעוררה באמצעי יום, באמצע רחוב, בום, אוטו מתפוצץ. יצר הנקמה גובר, הם לא חושבים. הם חושבים, אני צריך רק לחסל אותו. תבין המחשבה שלהם שונה כי אחרת, הם בעצמם הולכים להיפגע כפעולת הגמול. אני חייב לומר עוד משהו שמאוד חשוב לומר, שאסף צור, מפקד ימר תל אביב, נותן לנו בחקירות אורך רוח. וזה משהו מאוד קריטי בניהול חקירה. חקירה כזאת של עוד חצי שנה, זה המון זמן. המון זמן שחוקרים, צוות ספציפית, מחלק של עשרה חוקרים, יושב ומנתח כל פיפס, ומתרכז רק בתיק הזה. תחשוב כמה, מפקד ימ"ר, שנופלים עליו עוד תיקים. צריך להגיד, חבר'ה, אני פה לא נוגע בהם. הכיוון הוא טוב. מפקד המחוז מעודכן ומאשר, כי אורך רוח זה, אלף בית של כל חקירה. חלק, אם אתה חושב שחקירה כזאת תיגמר בחודש, זה מזל. מקצוענות, זה לא אורך זמן. אין מה לעשות בכל חקירה".
לא כל חקירה אני בא, מתפוצץ מישהו, ותוך שנייה אני על עד מדינה. זה לא קורה.
"ימ"ר תל אביב נחשבת לאחת היחידות המרכזיות המובחרות שיש במשטרת ישראל. יש לא הרבה, אבל היא מהמובילות. ואצלכם יש גם את ארגוני הפשיעה היותר קשים, היותר בעייתיים. זאת אומרת, יש את ארגון הפשיעה של ערן חייא, ארגון הפשיעה של מוסלי, של קוטייר משחק במגרש הזה בשליטה גדולה, יש את היפואים שם, ואולי עוד כמה יותר קטנים".
איך אתם ממפים את יום העבודה שלכם?
"אחד הדברים הכי חשובים לדעת כראש מפלג, זה איזה מחלק מטפל בכל תיק. אבל לפני שזה מגיע אליי, יש את הזרוע המבצעית של מפלג המודיעין, הם האמונים על הסיכול ועל היכולת למנוע את אירועי הפשע. הרבה פעמים מה שעושים בתיקי ימ"ר, הוא יודע לבלום ולעצור ולחשוף עבירות טרם ביצוען על מנת שלא נגיע לרצח ולפיצוץ ולפגיעה, חס ושלום בחפים מפשע".
"בגלל זה אנחנו מצליחים למנוע המון אירועים. וגם אם לא, כמו שאמרתי בשאלה הקודמת שלך, והשבתי שאנחנו צריכים הרבה אורך רוח, ויש לנו גב מלא ממפקד המחוז, מפקד הימ"ר. בגלל זה אנחנו, אני לא יכול להגיד היחידה הכי מובילה, כי יש מלא יחידות מצוינות במשטרה, אבל אנחנו יודעים לעשות את העבודה".
וזה אומר?
"אנחנו יודעים לעשות טוב מאוד את העבודה. אנחנו משתדלים, לא בכל תיק אנחנו מצליחים. אבל אני, הציפייה שלי שבכל תיק אנחנו נוביל בסופו של דבר לגילוי, זה מאוד מאוד חשוב. גם אם לא, אז מקבלים מכה קלה בכנף, אבל ממשיכים קדימה".
וקצת עליך, כמה שנים אתה במשטרת ישראל? כמה מהן בימ"ר ואיפה אתה רואה את עצמך הלאה?
"אני מ-98. כל השנים בימ"ר לפני כן שירתתי ביחידה מיוחדת של משמר הגבול. אני כמה חודשים רק בתפקיד, נכנסתי, בסוף דצמבר, תחילה כממלא מקום. אם אני רואה את עצמי, אני חלמתי להגיע, לא מתבייש להגיד להיות ראש מחלק חקירות בימ"ר-תל אביב, הייתי חוקר, הייתי קצין, הייתי סגן רוצה מחלק. הגשמתי את היעד ולהגיד איפה אהיה בהמשך. אני לא יודע אבל אסמן יעד ובתקווה שאגשים גם אותו".
לסיום, הציבור וכולנו בעצם רוצים לדעת מה עושה המשטרה ובעיקר ימ"ר תל אביב בנוגע לסכסוך הלוהט בין ארגון ערן חייא שנמצא בארצות הברית ואתם בדריכות לגבי גזר הדין שלו שם, לבין ארגון מוסלי?
כאן חשוב להדגיש סנ"צ גולדשטיין מפתיע. "קודם כל, ארגון ערן חייא כמעט רובו ככולו בכלא. אנחנו מחכים לגזר הדין שלו אבל הוא ארגון שלא קיים היום. ברגע שאין כסף אין חיילים שיבצעו משימות".