בג"ץ נתן לשר המשפטים יריב לוין שבועות כדי להגיע לפשרה על מינוי נשיא לבית המשפט העליון. לאחר כישלון המגעים, לוין התעלם מהוראת השופטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. היום (ראשון) בג"ץ פרסם פסק דין מחייב על לוין לכנס את הוועדה ולאפשר הצבעה על המינוי.
לוין השיב לדברים ואמר כי "הצו שניתן לפני זמן קצר, שאין לו אח ורע באף דמוקרטיה מערבית, לא הפתיע איש. הצו, שמנוגד לחוק מפורש, וניתן תוך ניגוד עניינים חמור, מהווה השתלטות כוחנית על הוועדה לבחירת שופטים ונטילת סמכויות השר בניגוד לחוק".
איים בפטיש ופרסם ברשתות החברתיות: נעצר בן 24 ממזרח ירושלים
אחרי פרישתה מהעליון: התפקיד החדש של אסתר חיות | פרסום ראשון
לוין המשיך וטען כי הצו הוא המשך ישיר למה שהוא מכנה "דרך המינויים הפסולה במערכת המשפט". הוא ציין כי עם פרוץ המלחמה החליט לעצור את החקיקה בנושא ולהתמקד בנושאים בעלי הסכמה רחבה, אך לדבריו, החלטה זו "נוצלה על ידי השופטים באופן ציני". השר הוסיף: "הפשרה ההוגנת שהצעתי לביצוע מינויים בבית המשפט העליון, נדחתה בבוז על ידי ראשי מערכת המשפט דקות לאחר שהוצעה. כי מבחינתם, למה להתפשר כשאפשר להשתלט על הליך המינוי בכוח, גם במחיר יצירת משבר חוקתי?"
לוין טען כי הצו פוגע בכ-2.5 מיליון מצביעי הקואליציה הנוכחית ובאחרים הדורשים גיוון במערכת המשפט. הוא הביע חשש כי מינוי נשיא בית המשפט העליון באופן זה יפגע עוד יותר באמון הציבור במערכת המשפט. לא אוכל לעבוד עם נשיא שמונה באופן בלתי חוקי בידי חבריו, ושאינו לגיטימי בעיני ציבור עצום," הצהיר לוין. "הצו חסר האחריות רומס את הדמוקרטיה ואת דרך ההסכמות שנסללה בחודשים האחרונים, ומחזיר את ישראל אחורה".
בכיר בליכוד מסר: "זו הכרזת מלחמה בשם העם נגד רודנות בית המשפט. מדובר בפסק דין פסול ובלתי חוקי של גוף נגוע בעניין שהוא צד בו. היות ויריב לוין לא רוצה לשפוך את התינוק עם האמבטיה, הוא נתן אולטימטום לבית המשפט מבלי להגדירו ככזה כדי לא לפגוע במוסד החשוב למדינה. אם השופטים לא יתעשתו ויגיעו לפשרה , יהיה לנו בית משפט שחצי עם רואה בו בית משפט פוליטי חד צדדי ומוטה, עם רמת אימון ציבורי כמו בית המשפט של באלרוס. עמית צריך להחליט האם הוא רוצה להיות נשיא של כולם או לוקשנקו".
תפקיד הנשיא, המאויש באופן חסר תקדים כבר כמעט 11 חודשים, מאז פרישת הנשיאה אסתר חיות באוקטובר אשתקד, נתפס כריק. לוין ניצל את סמכותו כיו"ר הוועדה כדי למנוע הצבעה, שבה יש רוב למינוי השופט יצחק עמית כנשיא, על פי שיטת הסניוריטי שהוא מבקש לאתגר. מינוי נשיא לעליון דורש רוב רגיל של חמישה מתוך תשעה חברים: שלושת נציגי השופטים, שני נציגי לשכת עורכי הדין וח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), הצפויים לתמוך בעמית.
בסוף החודש שעבר, בג"ץ קרא ללוין לכנס את הוועדה ולאפשר הצבעה, והזהיר כי אם לא יעשה כן, יינתן פסק דין מחייב בתחילת ספטמבר. השופטים יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין ציינו שנתנו ללוין זמן נוסף להגיע להסכמה רחבה, אך מאמצים אלו לא צלחו. הם הדגישו שאין מנוס מפנייה למנגנון קבלת ההחלטות הקבוע לגבי מינוי נשיא ושופטים לבית המשפט העליון.
לוין, התעקש למנות שופטים שמרנים מטעמו, ומנגד, הצעת הפשרה האחרונה שלו כללה מינוי השופט השמרן יוסף אלרון לנשיא לעליון למשך שנה, מה שמבוטל את שיטת הסניוריטי שמניעה את המינוי של השופט הוותיק ביותר. שיטת הסניוריטי נהוגה מאז קום המדינה ונועדה למנוע מאבקים פנימיים בעליון ולרצות את חברי הוועדה לבחירת שופטים.
בנוסף, פסק הדין צפוי לעסוק גם במינוי שלושה שופטי עליון חדשים, אשר דורש הסכמה רחבה של חברי הוועדה – שבעה מתוך תשעה, מה שמעניק כוח וטו ל"ימניים" בוועדה: השר לוין, השרה אורית סטרוק (הציונות הדתית) וח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית).
תגובת העותרת, התנועה לאיכות השלטון: "ניצחון חשוב לדמוקרטיה הישראלית ולעיקרון הפרדת הרשויות". ראש לשכת עורכי הדין על פסיקת בג״ץ: ״דורש מלוין לקיים את הפסיקה ולא לגרור את ישראל למשבר חוקתי״.
בתגובה לפסיקה, אמר שר התקשורת שלמה קרעי: "אני קורא לחברי שר המשפטים לא להפר את החוק. החוק קובע שהסמכות נתונה בידי שר המשפטים. כל נסיון לקחת ממנו את הסמכות הזו בכוח הזרוע, הוא בלתי חוקי ודינו להתבטל. ירצו השופטים הנכבדים לעבור על החוק, שיעשו זאת בעצמם ולא יאלצו אזרחים שומרי חוק לעשות זאת. הם הרי יכולים לקבוע בפסק דין מי נשיא בית המשפט העליון, מי נשיא המדינה ומי ראש הממשלה. אין להם חוק. אין להם שום איזונים ובלמים. בכל מקרה, אסור לשתף עם זה פעולה. זה בניגוד לחוק! עוצרים את הדיקטטורה השיפוטית".
עו"ד אליעד שרגא: "אי כינוס הוועדה - צעד לקראת משבר חוקתי"
יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד ד"ר אליעד שרגא, התייחס היום בראיון ל-103FM לפסיקת בג"ץ בנוגע לכינוס ועדת השופטים. שרגא, שעמד מאחורי העתירה לבג"ץ, הסביר כי ההחלטה מחייבת את שר המשפטים להפעיל את סמכותו ולכנס את הוועדה "במהירות הראויה".
"ההחלטה קובעת על שר המשפטים להפעיל את הסמכות שלו בחוק ולכנס את הוועדה במהירות הראויה," אמר שרגא. "השר כבר למעלה משנה לא מכנס את הוועדה כדי להיות סוג של שחקן ווטו. כל עוד לא ימצא מישהו בדמותו ובצלמו שלו שיכהן כנשיא בית המשפט העליון, לאור העובדה שאין לו רוב בוועדה, הוא פשוט לא מכנס אותה."
שרגא טען כי אי כינוס הוועדה נובע מרצונם של ראש הממשלה נתניהו ושר המשפטים לוין למנוע בחירה אובייקטיבית של נשיא בית המשפט העליון. "הם לא רצו שיהיה נשיא שייבחר בצורה אובייקטיבית ועניינית כיושב ראש לוועדת החקירה הממלכתית," הסביר.
בהתייחסו לתגובות של שר המשפטים ושל ח"כ קרעי לפסיקה, שרגא הזהיר מפני התפתחות משבר חוקתי. "אנחנו באירוע של מגה-משבר חוקתי אם הוא לא יכנס את הוועדה," אמר. "השופטים ניסו ועשו כל דבר ומשכו את ההחלטה למשך חודשיים וניסו להגיע לפשרות." שרגא סיים את דבריו באזהרה חריפה: "שר המשפטים אומר 'אני לא אקיים את החוק' ו'לא אקיים את צווי בית המשפט' והוא יכול למצוא את עצמו מאחורי סורג ובריח כשהוא מובל בשלשלאות לבית האסורים. לא יעלה על הדעת ששר משפטים במדינת ישראל יבוא ויגיד שהוא יפר את החוק. מעולם לא היה דבר כזה".
עריכה: אליעזר בן יהודה