בג"ץ נתן לשר המשפטים יריב לוין שבועות כדי להגיע לפשרה על מינוי נשיא לבית המשפט העליון. לאחר כישלון המגעים, לוין התעלם מהוראת השופטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. היום (ראשון) בג"ץ פרסם פסק דין מחייב על לוין לכנס את הוועדה ולאפשר הצבעה על המינוי.

בתגובה לדברים, אמר בכיר בליכוד כי "זו הכרזת מלחמה  בשם העם נגד רודנות בית המשפט. מדובר בפסק דין פסול ובלתי חוקי של גוף נגוע בעניין שהוא צד בו.  היות ויריב לוין לא רוצה לשפוך את התינוק עם האמבטיה,  הוא נתן אולטימטום לבית המשפט מבלי להגדירו ככזה כדי לא לפגוע במוסד החשוב  למדינה. אם השופטים לא יתעשתו ויגיעו לפשרה יהיה לנו בית משפט שחצי עם רואה בו בית משפט פוליטי חד צדדי ומוטה, עם רמת אימון ציבורי כמו בית המשפט של באלרוס. עמית צריך להחליט האם הוא רוצה להיות נשיא של כולם או לוקשנקו".

לוין השיב לפסקה ואמר כי "הצו שניתן לפני זמן קצר, שאין לו אח ורע באף דמוקרטיה מערבית, לא הפתיע איש. הצו, שמנוגד לחוק מפורש, וניתן תוך ניגוד עניינים חמור, מהווה השתלטות כוחנית על הוועדה לבחירת שופטים ונטילת סמכויות השר בניגוד לחוק".

לוין המשיך וטען כי הצו הוא המשך ישיר למה שהוא מכנה "דרך המינויים הפסולה במערכת המשפט". הוא ציין כי עם פרוץ המלחמה החליט לעצור את החקיקה בנושא ולהתמקד בנושאים בעלי הסכמה רחבה, אך לדבריו, החלטה זו "נוצלה על ידי השופטים באופן ציני". השר הוסיף: "הפשרה ההוגנת שהצעתי לביצוע מינויים בבית המשפט העליון, נדחתה בבוז על ידי ראשי מערכת המשפט דקות לאחר שהוצעה. כי מבחינתם, למה להתפשר כשאפשר להשתלט על הליך המינוי בכוח, גם במחיר יצירת משבר חוקתי?"

יריב לוין (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
יריב לוין (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)

לוין טען כי הצו פוגע בכ-2.5 מיליון מצביעי הקואליציה הנוכחית ובאחרים הדורשים גיוון במערכת המשפט. הוא הביע חשש כי מינוי נשיא בית המשפט העליון באופן זה יפגע עוד יותר באמון הציבור במערכת המשפט. לא אוכל לעבוד עם נשיא שמונה באופן בלתי חוקי בידי חבריו, ושאינו לגיטימי בעיני ציבור עצום," הצהיר לוין. "הצו חסר האחריות רומס את הדמוקרטיה ואת דרך ההסכמות שנסללה בחודשים האחרונים, ומחזיר את ישראל אחורה".

 שר התקשורת שלמה קרעי: "אני קורא לחברי שר המשפטים לא להפר את החוק. החוק קובע שהסמכות נתונה בידי שר המשפטים. כל נסיון לקחת ממנו את הסמכות הזו בכוח הזרוע, הוא בלתי חוקי ודינו להתבטל. ירצו השופטים הנכבדים לעבור על החוק, שיעשו זאת בעצמם ולא יאלצו אזרחים שומרי חוק לעשות זאת. הם הרי יכולים לקבוע בפסק דין מי נשיא בית המשפט העליון, מי נשיא המדינה ומי ראש הממשלה. אין להם חוק. אין להם שום איזונים ובלמים. בכל מקרה, אסור לשתף עם זה פעולה. זה בניגוד לחוק! עוצרים את הדיקטטורה השיפוטית".

יו״ר ועדת החוקה, חה״כ שמחה רוטמן: ״המחוקק החליט על איזון בין הרשויות בוועדה לבחירת שופטים. 3 נציגים לבית המשפט, שני נציגים לממשלה. כדי לאזן את הרכב הוועדה ולוודא שהשליטה בהליך מינוי השופטים נמצאת בידי הציבור ונבחריו, נקבע שהשליטה בסדר היום של הוועדה נמצאת בידי שר המשפטים. זו מצוות המחוקק, ובמדינת חוק, כולם חייבים לציית לחוק, גם בית המשפט״. 

ח"כ רייטן למעריב: "גורם נזקים אינהרנטיים לציבור"

בראיון למעריב, יו"ר סיעת העבודה חברת הכנסת אפרת רייטן (העבודה) התייחסה בחריפות לתגובה של לוין. "שר המשפטים משתמש במילים נוראיות וקשות," אמרה רייטן. "אין לי פשוט מילה אחרת, זה שר מסוכן, שהוא זה שהוביל את ההפיכה המשטרית, הכוחנית, הוא גרם לקרע המטורף בעם, לפני שבעה באוקטובר".

רייטן התייחסה לתגובתו של לוין להחלטת בג"ץ, וטענה כי "ההודעה שלו מלאה בשנאה וחסתה, ומילים באמת כל כך כוחניות נגד מערכת המשפטית של מדינת ישראל." לדבריה, "כשיש לך סמכות, יש לך לצידה גם חובה, וזה מה שהוא כל הזמן מתעלם ממנו. אתה חייב למלא את חובתך, אם אתה לא ממלא את חובתך, למנות את הנשיא, ואתה גורם נזקים אינהרנטיים לציבור, למערכת הדמוקרטית".

אפרת רייטן (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
אפרת רייטן (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

רייטן, שבעברה הייתה חברת הוועדה לבחירת שופטים, הדגישה את חשיבות עקרון הסניוריטי במינוי נשיא בית המשפט העליון: "העיקרון של שיטת הסניוריטי הוא לשמור על עצמאותו ועל מקצועיותו של בית המשפט. אין בזה שום דבר אחר". בהתייחסה להצעת הפשרה הקודמת של השר לוין, אמרה רייטן: "הצעת הפשרה שלו הייתה מניפולטיבית. היא לא באמת הייתה הצעת פשרה, היא הייתה אותה הגברת בשינוי הדרת, לבוא ולשנות כאן את הנוהג של הסניוריטי, כלומר להתערב ולהכתיב לבית המשפט פוליטיקאי, שמכתיב לבית המשפט מי יהיה הנשיא כי הוא רוצה בעצם, הוא רוצה שיהיה לו איש אמונו שלו ולהכניס פוליטיזציה במינוי של נשיא בית המשפט העליון".

רייטן סיכמה את דבריה באמירה חריפה: "הוא לא ראוי לשרת עוד יום אחד בתפקידו כשר משפטים, כאשר זו תגובתו". בהתייחסה לעובדה שההחלטה התקבלה פה אחד, כולל תמיכתו של השופט אלכס שטיין שנחשב שמרן, אמרה רייטן: "תסתכל מי יושב שם בדין. זה לא ייאמן, אתה אומר כאילו שום דבר וזה בדיוק אגב, בדיוק מה שטענו כל הזמן בניסיונות שלהם להפכה המשטרית, הם רוצים את האנשים מטעמם, שום דבר אחר לא יספק אותם".

לדבריה, "כשהתוצאה שאינה לרוחו של שר המשפטים היא הקובעת, הוא רוצה למנות שופטים ונשיא, שיחליטו ויכריעו בדיוק כמו שהוא חושב. ולכן הוא נגד משפט ניטרלי, מקצועי, ללא משוא פנים, זה הדבר שהוא נשמת אפה של הדמוקרטיה ויסודותיה".

יו״ר המחנה הממלכתי בני גנץ: ״אסור היה להגיע לכך שנשיא בית המשפט העליון לא ממונה באופן תקדימי. האחריות לא לגרור את מדינת ישראל למשבר חוקתי בכלל ובעת מלחמה בפרט, מוטלת על ראש הממשלה ועליו לוודא שהחוק מכובד, ופסיקת בג"ץ מתקיימת. בלי אבל, בלי אולי, וללא דיחוי. אם שר המשפטים חושב שזו העת למלחמות על שיטת הסיניורטי במקום בחמאס הדבר מעיד על סדר עדיפות לקוי ועל כך שהוא וראש הממשלה לא למדו דבר מהמקום הנמוך אליו הגענו ערב המלחמה. כדאי ששר המשפטים יממש את הנדרש מצו בית המשפט ושיכנס את הוועדה לבחירת שופטים או שיניח את המפתחות, ויתפטר".

ראש האופוזיציה יאיר לפיד: "המהפכה המשטרית של יריב לוין הובילה את המדינה לאסון ה-7 באוקטובר. עליו לכנס מיד את הוועדה. בלי שלטון חוק, לא תהיה לנו מדינה".