בית המשפט קיבל את בקשתה של בת לא-ביולוגית להכיר בה כיורשת של האב שנספה בטבח ה-7.10, זאת למרות היעדר צוואה רשמית. השופטת רותם קודלר עיאש מבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע קבעה כי היא זכאית להכרה כיורשת על פי מסמך הכוונות שהותיר הנרצח.
המבקשת, שגדלה תחת חינוך וטיפול מסור מצד המנוח, טענה כי למרות שלא היה אביה הביולוגי, הוא גידל אותה כאב יחיד וליווה אותה בכל תחנות חייה – מהגן ועד החתונה. לדבריה, ב-2018 סיפר לה המנוח כי ערך צוואה שבה הוריש לה את כל רכושו, אך בעקבות החשש שלה לאבד את המסמך, בחרה שלא לשמור עליו. כשביתו של המנוח נשרף במהלך הטבח, נשרף גם המסמך. המבקשת צירפה לבקשתה תכתובות, טיוטות של הצוואה המקורית ותצהירים מצד בני משפחה וחברים, המעידים כולם על הקשר האמיץ בין השניים. "הייתי בתו לכל דבר", טענה, "לא היה לו ילד אחר".
באת כוח היועצת המשפטית תמכה בבקשתה של המבקשת וציינה כי למרות שהמבקשת אינה יורשת על פי חוק הירושה הקיים, הרי שתיקון 19 לחוק, שנכנס לתוקף לאחרונה, מאפשר להכיר בה כבתו לצורך הירושה, אם יורשי המנוח החוקיים יסתלקו מהעיזבון לטובתה.
השופטת קודלר עיאש קיבלה את בקשת המבקשת והסכימה להכיר בה כיורשת המנוח. בהחלטתה ציינה השופטת כי למרות שמסמך הכוונות של המנוח אינו צוואה רשמית חתומה, ניתן להכיר בו כצוואה במקרים יוצאי דופן, בהתחשב בכך שקרוביו של המנוח מכירים במבקשת כבתו. "אין מניעה לתת הכרה למסמך זה כמסמך שנחזה להיות צוואתו של המנוח", כתבה השופטת בהחלטתה.
השופטת הוסיפה כי המבקשת יכולה להגיש בקשה לצו קיום צוואה או בקשה לצו ירושה, לפי בחירתה, והבהירה כי במסגרת זו תוכל להיעזר במסמך שהוצג ובהחלטתה.