כתב אישום שהוגש היום לבית המשפט המחוזי בתל אביב, נגד תושב רחובות בן 41, מעלה שוב לסדר היום, את השאלה על נגישותם הקלה מדי של כלי נשק בישראל, גם לאנשים ללא כל הכשרה או הרשאה ראויה. כתב האישום חשף תכנית עבריינית מתוחכמת, שבעזרתה הצליח הנאשם להערים על חברת אבטחה, לקבל לידיו נשק חם ולהיעלם כאילו לא היה מעולם.
הנאשם, על פי כתב האישום, רקם מזימה מתוכננת מראש, במהלכה התחזה לאדם אחר, השתמש במסמכים מזויפים ונקט באמצעים טכנולוגיים כדי להסתיר את עקבותיו. במסגרת המזימה, הוא פנה לחברת אבטחה מתוך מטרה מוצהרת להשיג רישיון נשק ואת נשקה של החברה באופן חוקי לכאורה. הוא הציג תעודת זהות מזויפת תחת שמו של מתלונן, מסר כתובת בדויה ומספר טלפון זמני – כל אלה נועדו לטשטש כל זיהוי עתידי.
כדי להבטיח את קבלתו לחברה, שלח הנאשם מסמכים ואישורים מזויפים, שכללו בין היתר תעודה רפואית מזויפת ואישור בנקאי כוזב, ותחת שמו הבדוי עבר תהליך קבלה מלא שכלל גם מטווח ירי ואבחון פסיכולוגי. מסע ההתחזות הצליח, והנאשם התקבל לתפקיד. כך, בסיום התהליך קיבל לידיו רישיון נשק, תעודת מאבטח, אקדח ושתי מחסניות מלאות. אז הוא נעלם כאילו בלעה אותו האדמה, כשהנשק בידיו.
אחרי קבלת הנשק, הנאשם נעלם לחלוטין – לא ניתן היה ליצור עמו קשר, והפרטים שמסר, כולל מספר הטלפון והכתובת, התבררו כבדויים. עד היום, הנשק לא נמצא. המקרה מדגיש עד כמה הפרצות במערכות הביטחון עלולות להביא למצבים מסוכנים, כאשר אדם מתחזה מצליח להחזיק נשק בתנאים כה קלים.
במהלך החקירה הצליחו רשויות החוק לאסוף ראיות מפלילות רבות המצביעות על אשמתו של הנאשם. בין הראיות המרכזיות נמצאו צילומי מצלמות האבטחה של חברת האבטחה, בהם ניתן לראות את הנאשם לבוש בחולצה שחורה עם כיתוב לבן, עם כפכפים מפוספסים, פריטים שנמצאו מאוחר יותר במהלך חיפוש בביתו. נוסף לכך, מדריך הירי שאימן את הנאשם במטווח אישר כי זיהה אותו בוודאות.
עדויות נוספות כוללות את עדות נציג חברת האבטחה, אשר תיאר את כל תהליך הקבלה שעבר הנאשם, את אופן זיהויו של המתלונן על ידיו, ואף את אופן היעלמותו של הנאשם מיד לאחר שקיבל את הנשק. במהלך עימות שנערך בין נציג החברה לנאשם, חזר הנציג על גרסתו, אולם הנאשם טען כי מדובר בטעות בזיהוי.
החקירה חשפה פרטים נוספים באמצעות נתוני התקשורת של הנאשם, על פי ממצאים אלו, המספר הפיקטיבי שמסר לחברה והמספר שנתפס עליו ביום המעצר הופעלו מאותו מכשיר, ואף אותרו בקרבת ביתו ברחובות. נציגים מקופת חולים ומבנק הפועלים אישרו כי המסמכים שהציג הנאשם היו מזויפים – הרופא על המסמך לא היה קיים, וחשבון הבנק לא היה שייך למתלונן.
בחקירותיו, שמר הנאשם על זכות השתיקה, ולא הסכים לצפות בסרטוני האבטחה שהוצגו בפניו. הוא נמנע מהתייחסות לראיות והקפיד לשמור על שתיקה לאורך כל ההליך. הפרקליטות ביקשה מבית המשפט להאריך את מעצרו של הנאשם בשל החשש כי אם ישוחרר, הוא עלול לשבש את הליכי החקירה ולהתחמק מעונש. התביעה טענה כי היקף הזיופים והמאמצים שהשקיע בטשטוש עקבותיו מצביעים על מסוכנות רבה ועל יכולתו לחמוק מהדין. "מי שהשקיע מאמצים כה רבים בזיוף ובהתחזות – אין מקום לתת בו אמון", נכתב בבקשה.