תביעה נזיקית שהגישו באחרונה סבתא ונכדה, שנפגעו לטענתם מתקיפות של כלב של שכן, נדחתה על ידי בית משפט השלום, זאת לאחר שהתברר כי חוות הדעת הרפואיות שהוגשו על ידי התובעים היו ככל הנראה מזויפות ונכתבו על ידי מתחזים לרופאים, זאת לאחר שכתבו את חוות הדעת אפילו מבלי להיפגש עימם. השופט מרט דורפמן, קבע בהחלטתו כי מדובר במקרה נדיר ו"שקוף" של התחזות, וציין כי לו התובעים היו נוקטים באמצעי זהירות פשוטים, היה ניתן למנוע את הצגת המסמכים הללו בבית המשפט.

התובעת, סבתא תושבת הצפון, טענה כי ננשכה על ידי כלב גדול ששייך לשכן המתגורר בסמוך, בזמן שטיילה ברחוב. לטענתה, בעקבות האירוע נגרמו לה פציעות והיא נזקקה לטיפול רפואי, שם קיבלה חיסון נגד טטנוס וטיפול לחיטוי הפצעים. הנכד, שהיה בן שבע באותה תקופה, נפגע באירוע נפרד שבו הותקף גם הוא על ידי אותו כלב בעת שרכב על אופניו. לדבריהם, שני האירועים הובילו לפציעות גופניות ונפשיות, ועל כן צירפו לתביעתם שלוש חוות דעת רפואיות בתחום הרפואה הפלסטית והפסיכיאטריה.

אדם עם כלב אילוסטרציה (צילום: אינגאימג')
אדם עם כלב אילוסטרציה (צילום: אינגאימג')

הנתבע, בעל הכלב, טען כי חוות הדעת הרפואיות שהוגשו על ידי התובעים הן מזויפות, לאחר שבדק את שמות הרופאים שכביכול חתומים על חוות הדעת ומצא כי הם אינם מופיעים במאגר משרד הבריאות. לטענתו, מספרי הטלפון וכתובות המרפאות של אותם רופאים היו מזויפים, וחיפוש ברשת העלה כי הרופאים אינם קיימים כלל. הנתבע ביקש מבית המשפט לפסול את חוות הדעת ולהוציאן מתיק התביעה, שכן הן הוגשו על בסיס מידע שקרי ומטעה.

לאחר שנחשפה התרמית, הגישו התובעים תגובה בה הביעו את תדהמתם מהגילוי וטענו כי נפלו קורבן להונאה. לדבריהם, הם פנו לרופאים על סמך מחיר זול שהוצע להם עבור חוות הדעת, מבלי לבדוק את המומחיות או הזהות האמיתית של הרופאים. לדבריהם, כל המפגשים עם אותם רופאים נערכו בשיחות וידאו בלבד, והם סברו כי מדובר ברופאים מוסמכים. התובעים ציינו כי הם שוקלים לפנות למשטרה ולחקור את הנושא לעומק בעזרת חוקר פרטי.

השופט דורפמן מתח ביקורת חריפה על התובעים ועל דרך התנהלותם, וציין כי על כל צד שמגיש תביעה בבית המשפט, במיוחד באמצעות עורך דין, לוודא את זהות המומחים הרפואיים שהוא נעזר בהם. לדבריו, כיום קיימת גישה חופשית למאגר רופאים מקוון שמאפשר לוודא את רישיונותיהם של רופאים, ולא נדרשת עלות נוספת כדי לבצע את הבדיקה. עוד ציין כי סימנים ברורים כמו מחיר נמוך במיוחד ואי-מפגש פיזי היו אמורים להדליק אצל התובעים נורות אזהרה.