ארגון משמר הדמוקרטיה הישראלית והתנועה לאיכות השלטון עתרו היום (רביעי) לבג"ץ בדרישה לבטל את פיטוריו של שר הביטחון יואב גלנט. כזכור, אמש ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע לגלנט כי הוא מפוטר, וכי התפטרותו תיכנס לתוקף בעוד 48 שעות.
אמש התקיים "ליל גלנט 2", בו מפגינים רבים ברחבי הארץ יצאו למחות על פיטורי גלנט. בין המפגינים נכחו גם מצביעי ימין שהביעו את תסכולם על כך שבסופו של דבר גלנט פוטר בגלל הוצאת 7,000 צווי גיוס לחרדים והתנגדותו לחוק הגיוס. לוחמי מילואים המוכרים ברשת כמתנגדים לממשלה צייצו מעזה וקראו לציבור לצאת ולהפגין.
כחלק מהניסיון לעצור את פיטורי גלנט, הוגשו העתירות לבג"ץ. בין הכלים שיש לשופטי בג"ץ ישנה היכולת להוציא צו ביניים שמקפיא את המצב הקיים. במידה ושופטי בג"ץ יוציאו צו ביניים כזה, הם יוכלו להורות כי עד להחלטה אחרת שר הביטחון יואב גלנט יישאר בתפקידו.
לפני כ-20 שנים מזכיר הממשלה הנוכחי, יוסי פוקס, הגיש לבג"ץ עתירה נגד החלטתו של ראש הממשלה דאז אריאל שרון לפטר שני שרים שהתנגדו לתוכנית ההתנתקות. במסגרת פסק הדין נקבע: "שיקול דעתו של ראש הממשלה אינו בלתי מוגבל ותחום באותם מצבים של אי סבירות קיצונית. משכך - אם תהא החלטת ראש הממשלה להעביר שר מכהונתו בלתי סבירה באופן קיצוני - היא תהא החלטה שלא כדין, ובית המשפט יפעיל את סמכותו לביקורת שיפוטית".
ישנם מומחים משפטיים שטוענים כי פיטורי שר הביטחון במהלך מלחמה נכנסים לקטגוריה של חוסר סבירות קיצונית שתביא לביטול החלטת ראש הממשלה לפטר את גלנט. עם זאת, קשה לראות סיטואציה בה בג"ץ כופה על ראש ממשלה עבודה עם שר ביטחון בעיצומה של מלחמה. בשורה התחתונה, הכל יהיה תלוי בהרכב שידון בעתירה. באופן עקרוני, שופטי בג"ץ יכולים להחליט לעצור את פיטורי גלנט.