האם החלטת השופטים שלא לדחות את תחילת עדותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בחודש הבא עלולה להביא את ישראל למצב של משבר משפטי? במערכת המשפטית והציבורית הועלו אתמול סברות לפיהן במצב הקיצוני שבו ראש הממשלה מוסר עדות במהלך מלחמה, הוא ייאלץ לצאת לנבצרות זמנית, מהלך שכמובן ההשלכות שלו עלולות להיות קשות וחסרות תקדים.
"נכון שהחוק לא הגדיר זאת באופן מפורש, אבל הרעיון שיועץ משפטי יכול להוציא לנבצרות ראש הממשלה שנבחר בבחירות דמוקרטיות הוא תסריט בלהות חוקתי", אמר הבוקר (חמישי) בראיון למעריב עורך הדין ציון אמיר. "בג"ץ כבר קבע פה אחד, 11 שופטים מול אפס, שראש הממשלה רשאי להמשיך ולכהן עד למתן פסק דין סופי וחלוט בעניינו. זה חוק יסוד הממשלה, וכך גם בג"ץ קבע. לא היה צריך את בג"ץ כדי לקבוע את זה, אבל הגישו עתירות ואז בג"ץ נאלץ גם לקבוע".
"נתניהו לא אמר שהוא לא יכול לנהל את המלחמה, הוא אמר לבית המשפט שהוא לא יכול לתת עדות בזמן שהוא מנהל את המלחמה. הוא אכן הודיע בפתיחת המשפט שהוא יוכל לנהל את המדינה במקביל לניהול המשפט, אבל המציאות השתנתה, ואי אפשר לטאטא את זה מתחת לשטיח השיקולים. איש לא חושד שנתניהו פתח במלחמה כדי לדחות את מתן עדותו. המלחמה נכפתה על מדינת ישראל, והאינטרס העליון של כל אזרחי ישראל הוא לפנות לראש הממשלה את הזמן לנהל את ענייניה של המדינה בתשומת לב מלאה, במלוא החושים שלו ובמלוא המרץ, המשאבים והיצירתיות. ההתחייבות שהוא נתן הייתה נכונה לשעתה, אבל היא לא נכונה עכשיו במציאות של מלחמה".
עו"ד אמיר ציין שלדבריו האישיים, החלטת השופטים לחייב את נתניהו למסור את עדותו במועד שנקבע מראש היא שגויה. "בעיניי אין אפשרות להסביר את ההחלטה של השופטים שלא לקבל את בקשתו לדחות את מתן עדותו. זו החלטה שלתפיסתי היא לא מידתית ולא נכונה. המועד שנקבע, 2.12, שנקבע בזמנו, הוא במידה רבה שרירותי. יכול היה להיות מצב שונה, שמלכתחילה היו קובעים לינואר או לפברואר לדוגמה. אז זה היה בסדר? פתאום ה-2 בדצמבר הפך לתאריך מקודש? איך אפשר לקבל החלטה שבזמן מלחמה אדירה, איומה וקשה, מול זירות רבות של לחימה ומערכה מדינית מול כל העולם נגד מוסדות האומות המאוחדות, אמורים להזיז הכל הצידה אך ורק כדי לשמוע את עדותו של נתניהו?"
"הרי במקומות אחרים בעולם יש שיטת משפט שקובעת שבכלל לא מעמידים לדין ראש ממשלה בזמן כהונתו, מה שנקרא אצלנו 'החוק הצרפתי'. מעמידים לדין אחרי שהכהונה מסתיימת, ויש לך תקדימים. ניקולא סרקוזי עמד לדין רק אחרי שהוא סיים את הכהונה שלו כנשיא צרפת, והוא אכן הורשע ונענש. אז מה קרה, השמיים נפלו? יש בזה היגיון".
אלו אפשרויות עומדות כעת בפני צוות ההגנה של נתניהו? לדברי הפרקליט, האופציות מוגבלות. "ראש הממשלה לא יכול לערער על החלטת השופטים, אבל אפשר לתקוף אותה בדרך של עתירה לבג"ץ. זה מצב חריג, אבל היו דברים מעולם. אני לא יודע מה בג"ץ יעשה, יכול להיות שהוא יתערב ויכול להיות שלא. אני הייתי שוקל ברצינות פנייה כזו לבג"ץ, ואם זה לא יילך אז לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה נוספת לשנות את סדר העדים בפרשת ההגנה, כך שהנאשם יעיד אחרון. יש הרבה עדי הגנה, ובמילא הם צריכים להעיד, אז שיתחילו ב-2.12. לדעתי, פנייה ליועצת המשפטית לממשלה במצב הנוכחי היא חסרת תוחלת. העמדה של המדינה בגיבוי היועצת המשפטית נמסרה אתמול לבית המשפט, והיא עמדה נוקבת ונחרצת של התנגדות".
"באופן כללי, יש רעה חולה במערכת המשפט של התמשכות הליכים, מה שגורם לעינוי דין קשה לאנשים רבים. זה בסדר גמור שרוצים דווקא במשפטו של ראש ממשלה בזמן מלחמה לקדם את המשפט כדי למנוע המשכות הליכים, אבל זה לא עושה שכל להרבה אנשים. ייתכן שרוב הציבור דווקא חושב, כך אני מעריך, שההחלטה הזאת בנסיבות החריגות של זמן מלחמה היא החלטה לא סבירה".