האיום הגדול ביותר על קיומה של הממשלה, הוא האיום להוציא את ראש הממשלה נתניהו לנבצרות. חוק יסוד הממשלה קובע כי יש שתי תקופות של נבצרות.
הראשונה היא נבצרות זמנית בת 100 ימים. אם הנבצרות מסתיימת בתוך התקופה הזאת וראש הממשלה חוזר לתפקד, האיום הוסר מעל הממשלה. אם ראש הממשלה לא חוזר לתפקד בתוך 100 הימים, הנבצרות הופכת לקבועה והממשלה נופלת ביום ה-101. עד לכינון ממשלה חדשה לאחר הבחירות, חברי הממשלה יצטרכו לבחור שר מסיעת הליכוד שיתפקד כראש ממשלת המעבר.
האיום הזה, נשמע דמיוני. עם זאת, בלשכת היועמ"שית כבר דנו בעבר לגבי הוצאת נתניהו לנבצרות "מהותית" בגלל המשפט שמתנהל נגדו. בקואליציה נזעקו בעקבות הדיונים בלשכת היועמ"שית, והבהירו כי לעמדתם הסיבה היחידה להוצאת ראש ממשלה לנבצרות היא רפואית, בשל חוסר מסוגלות למלא את תפקיד ראש הממשלה על רקע פיזי או נפשי. כל רקע אחר, אינו קשור לנבצרות.
אם ראש הממשלה מסוגל לתפקד מבחינה רפואית, כל שיקול אחר נתון בידי הממשלה והכנסת שיכולים להדיח אותו מתפקידו באמצעות חקיקה שתביא לפיזור הכנסת ויציאה לבחירות או הצעת אי אמון קונסטרוקטיבית שתביא להקמת ממשלה כבר בכנסת הנוכחית. לאחר שהובהר כי היועמ"שית ממשיכה בדיונים להוצאת נתניהו לנבצרות, הקואליציה החליטה להבהיר את חוק יסוד הממשלה, כך שיהיה ברור כי נבצרות יכולה להיות על רקע רפואי בלבד. לאחר חקיקת החוק, הוגשו עתירות לבג"ץ במסגרתן היועמ"שית ביקשה משופטי העליון לתת סעד קיצוני ביותר; ביטול החוק, למרות שמדובר בחוק יסוד.
בפסק הדין השופטים דחו את הדרישה של היועמ"שית לבטל את חוק היסוד, אבל קבעו כי תחולת החוק תידחה לכנסת הבאה, בכדי לנטרל את המניע הפרסונלי של נתניהו בחקיקה. השופט עוזי פוגלמן כתב: "המקרה שלפנינו מחייב להציב את הגבול לפרקטיקה המוקשית שבה הרוב הקואליציוני מתקן את פרקי החוקה הישראלית המתהווה לצרכים פרסונליים ופרטיים חלף תיקונים כלליים ויציבים. תיקונים כאלה פוגעים בתשתית הדמוקרטית וביציבות החוקתית הבסיסית של שיטת המשטר שלנו. משכך, אין מנוס מן הקביעה כי נפל פגם חמור החוק. בנסיבות העניין, מצאתי להורות כי התיקון ייכנס לתוקפו בכנסת ה-26. אף שסעד זה לא ירפא במלואו את הפגם שנפל בכינון התיקון, אני סבור כי באיזון שבין השיקולים הצריכים לעניין, דחיית תחולת ההסדר תרחיק אותו מן היסוד הפרסונלי שדבק בו והיא נותנת ביטוי לכך שההסדר ריפא עמימות שבה לקה ההסדר עובר לתיקונו".
צריך לציין ולהדגיש: המחלוקת האם ליועמ"שית יש סמכות להוציא ראש ממשלה לנבצרות על רקע שאינו רפואי, עדיין קיימת. אף אחד לא קבע שליועמ"שית יש יכולת עקרונית להוציא ראש ממשלה על רקע משפט פלילי בעיצומה של מלחמה. עם זאת, כאמור, מדובר באיום קיומי על הממשלה. הסיבה שבממשלה לא פיטרו את היועמ"שית, היא אחת: החשש מכך שהיועמ"שית תוציא את נתניהו לנבצרות בתגובה, ותביא להפלת הממשלה. זהו "מאזן האימה" בין הצדדים, לדברי בכירים בקואליציה.
כל החלטה של היועמ"שית בעניין נבצרות תגיע לבג"ץ. ראשי הקואליציה הודיעו בשבוע שעבר כי לא יצייתו לכל הוראה להוציא את נתניהו לנבצרות, לא משנה מי ייתן את אותה ההוראה. האירוע בו מנסים להוציא ראש ממשלה לנבצרות יכול לדרדר את מדינת ישראל למשבר חוקתי. במקרה שכזה השאלה הגדולה היא למי הצבא והמשטרה יצייתו. אם לנבחרי הציבור בממשלה, או לשופטי בג"ץ. כך או אחרת, אחת הרשויות תרסק את הרשות האחרת, והאיזון העדין בין הרשויות, הנדרש לעצם קיומה של הדמוקרטיה, יישבר. יהיה מדובר באירוע בו לא משנה מי ינצח, כולם יפסידו כי מדינת ישראל תהיה הרבה פחות דמוקרטית.