בית המשפט הפלילי הבינלאומי בהאג הוציא ביום חמישי האחרון צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט. בשיחה עם עו"ד דוד ברלינר, מומחה ומרצה למשפט בינלאומי בקריה האקדמית אונו, ניסינו להבין האם בג"ץ עדיין נחשב לשכפ"ץ מול הדין הבינלאומי, האם הקמת ועדת חקירה ממלכתית יכולה להשפיע על הוצאת הצווים – וממה הלוחמים הפשוטים צריכים לחשוש.
בית המשפט הפלילי הבינלאומי בהאג הוציא ביום חמישי האחרון צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט. מה עמדתך בנוגע למצב הזה? האם בג"ץ עדיין נחשב לשכפ"ץ משפטי מול הדין הבינלאומי?
"אני טוען כבר זמן רב שבג"ץ לא מגן על ישראלים מפני הליכים בהאג", משיב ברלינר. "אמנם היה בסיס תיאורטי/אקדמי לטענה שבג"ץ יכול לעזור, אך המציאות בתשע השנים האחרונות מראה שבפועל הוא לא מצליח להגן. כמעט בכל צומת בה התקבלה החלטה על-ידי מוסדות של ה-ICC, היא הייתה לרעת מדינת ישראל. כך היה בשנת 2015 כאשר התובעת החליטה לערוך "בדיקה מקדמית" בעניינה של ישראל, כך היה בשנת 2019 כשהחליטה שיש מקום לפתוח בחקירה, כך היה בשנת 2021 כאשר ערכאת קדם המשפט החליטה לאפשר פתיחה בחקירה בנוגע למקרה הישראל, כך היה בהחלטת התובע בשנת 2024 בבקשה להוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט, וכך היה בהחלטת בית הדין בנובמבר 2024 שאישרה את הוצאת צווי המעצר. בכל אחד מהשלבים היה מצופה שה"שכפ"ץ המשפטי" של בג"ץ יפעל את פעולתו, אך פעם אחר פעם התגלה שהפלטות הקרמיות בשכפ"ץ חסרות, והכדורים מצליחים לחדור ולפגוע במדינה היהודית.
"אני מאמין בכנות של השופטים שטענו בתחילת שנות האלפיים כי התערבות של בג"ץ בלחימה של צה"ל תגן על ישראל מפני הליכים בערכאות בינלאומיות. עם זאת, לאחר שהתברר לאורך השנים שבג"ץ לא מצליח לעזור, קשה יותר לסנגר על מי שהמשיך לטעון זאת. אופי ההתנהלות של ה-ICC כלפי מדינת ישראל הראה שלא משנה עד כמה בג"ץ יהיה אקטיביסטי וכמה הגבלות הוא יטיל על צה"ל – זה לא יעזור. לכן נראה כי מי שמשמיע בשנים האחרונות את הטיעון לפיו בג"ץ מהווה "שכפ"ץ משפטי" עבור חיילי צה"ל עושה זאת יותר כדי להצדיק את האקטביזם השיפוטי של בג"ץ, ופחות מתוך אמונה שבג"ץ באמת נותן הגנה".
אם כך, האם ועדת חקירה ממלכתית יכולה להשפיע על הוצאת צווי המעצר נגד בכירים ישראלים?
"במילה אחת: לא. ישראל נופלת בזה פעם אחר פעם. היא חושבת שאם רק נראה לעולם ולבית הדין עד כמה אנחנו בסדר, ועומדים בכללים של המשפט הבינלאומי, וחוקרים הפרות שבוצעו, אזי בית הדין יראה את המציאות ויתמקד בהפרות שבאמת נעשות במקומות אחרים. בפועל, פעם אחר פעם בית הדין מחליט להתמקד דווקא בישראל, ולהציב למדינה היהודית סטנדרטים שלא מוחלים בשום מקום אחר בעולם. למרות שלישראל יש טיעונים משפטיים מצוינים מדוע ל-ICC אין סמכות לשפוט ישראלים, ובפרט כאשר הליכים חמורים בהרבה בעולם לא התקדמו בבית הדין בשל טענות לחוסר סמכות, בית הדין בוחר במודע להתעלם מהטענות המשפטיות הישראליות ולהתקדם בהליכים".
מה מדינת ישראל יכולה לעשות נגד צווי המעצר הללו?
"המיקוד כעת לא צריך להיות בזירה המשפטית אלא בעיקר בזירה הפוליטית. לדוגמה, ארה"ב הבינה את הסנטימנט הבעייתי של ה-ICC וחתמה על למעלה מ-100 הסכמים בילטראליים עם מדינות שונות, בהם המדינות מתחייבות שלא להסגיר אמריקאים לבית הדין. על כמה הסכמים כאלה מדינת ישראל חתמה? על אחד בלבד – עם ארה"ב. לכן, חשוב להשקיע הרבה יותר בזירה הפוליטית, לערער את הלגיטימציה של בית הדין, להראות למדינות מערביות כיצד בית הדין עלול גם לפגוע בהן, לחתום על הסכמי אי-הסגרה לבית הדין, וכיוצ"ב".
חיילים רבים חוששים מהשפעת צווי המעצר עליהם עצמם. האם יש להם באמת סיבה לחשוש?
"החשש מהוצאת צווי מעצר לחיילים רגילים או קצינים זוטרים על ידי ה-ICC כמעט ולא קיים. במשך 20 שנות פעילות בית הדין, עד יולי 2022, נפתחו תיקים נגד 51 חשודים בלבד, מתוכם רק חמישה הורשעו בפשעים מהותיים, כולם דמויות בכירות, במוקדי קבלת ההחלטות. החשודים נגדם נפתחו הליכים היו כאלה עם חשדות לפשעים חמורים, כמו רצח, אונס, עבדות מינית וגיוס ילדים ללחימה. המכנה המשותף של כולם הוא שמדובר במקרים בהם הייתה תקיפה מכוונת ונרחבת של אזרחים 'בלתי מעורבים'".
"נגד חיילי צה"ל אין טענות רציניות לביצוע פשעים כאלה. בית הדין בוחר בפינצטה את התיקים בהם הוא רוצה להתמקד, כאשר תמיד מדובר בנאשמים בדרגים הבכירים ובחשד לביצוע מעשים חמורים, שיטתיים ונרחבים. לכן, החיילים הזוטרים לא צריכים לחשוש. הסכנה נוגעת יותר לקצינים בכירים ולראשי המערכת המדינית-צבאית".
האם יש סיכון לחיילים שמבצעים פעולות במסגרת הצבא שיכולות להוביל להליכים משפטיים במדינות אחרות?
"עד היום לא היו הליכים כאלה שהתממשו, ונקווה שכך ימשיך להיות. במקרה של חיילים וקצינים זוטרים, הסיכון להעמדה לדין ב-ICC נמוך מאוד, כל עוד הם פועלים לפי הדין הבינלאומי".