המדינה ערערה הבוקר (שלישי) לבית המשפט העליון על גזר דינו של יניב נחמן, שהודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של אונס ומעשה מגונה בכוח, ונידון בין היתר לשישה חודשי עבודות שירות ומאסר על תנאי, בנוסף לחצי שנה בה היה נתון במעצר. המדינה מבקשת מבית המשפט להחמיר החמרה משמעותית בעונשו של נחמן, שהמקרה שלו עורר ביקורת ציבורית חריפה על העונש הקל שקיבל.
בערעור, שהוגש באמצעות מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, עו"ד ג'ואי אש, ועו"ד הילה גורני, נאמר כי בית המשפט המחוזי בתל אביב טעה כאשר גזר על נחמן עונש ש"אין בו כל הלימה לחומרת מעשיו". על פי הפרקליטות, העונש שנגזר על נחמן חוטא לשיקולי ההרתעה ואיננו מבטא את מדיניות הענישה הראויה בעבירות מין בכלל, ובעבירות אינוס ומעשה מגונה בכוח בפרט.
עוד נטען בערעור, כי בית המשפט המחוזי לא נתן די משקל לעובדה שנחמן ביצע במתלוננת שתי עבירות מין, כאשר כבר בזמן ביצוע הראשונה בהן - עבירת המעשה המגונה בכח, הביעה המתלוננת בבירור את חוסר רצונה בקיום מעשים מיניים כלשהם עימו. "מקום שאדם חוזר לבית המתלוננת ומבצע בה עבירת מין שנייה וחמורה יותר, לאחר שראה את תגובתה שאינה משתמעת לשתי פנים למעשיו הקודמים, אזי מידת האשם שלו איננה ברף הנמוך כלל ועיקר".
המדינה מוסיפה וטוענת, כי טעה בית המשפט כשנתן משקל רב לקולו, כשהתחשב במערכת היחסים הקודמת בין נחמן למתלוננת, וכשנתן משקל לכך שהמתלוננת שמרה על קשר עם נחמן לאחר האירועים.
לטענת הפרקליטות לא היה מקום להתחשב בנטילת האחריות
על פי הערעור, בגזר הדין של בית המשפט המחוזי נלקחו בחשבון הטענות כי נחמן השתקם וכי שמו הטוב נפגע, למרות שלטענות אלה לא היה מקום בקביעת מתחם הענישה. עוד נטען כי לא היה מקום להתחשב בנטילת האחריות של נחמן, שעל פי הפרקליטות הייתה "פורמלית בלבד" וכן לא היה מקום להתחשב בפגיעה בו בשל הפרסומים בתקשורת בעניינו. לדעת הפרקליטות, על בית המשפט היה לא להסתפק במאסר על תנאי ולשלוח את נחמן למאסר בפועל.
"עבירת האינוס היא עבירה חמורה, שפגיעתה קשה", נכתב בערעור. "לפגיעות אלה ישנן השלכות ארוכות טווח על נפגע העבירה והם מתקיימים בכל מקרה של עבירת האינוס, בלי קשר למידת האלימות שהופעלה בעת ביצוע העבירה, וגם כאשר בין העבריין לנפגע העבירה היה קשר מיני קודם. לפיכך, עקרון ההלימה מחייב כי בשל עצם הפגיעה בערכים מוגנים אלה, גם כשלא מצטרפים אליה רכיבים נוספים של אלימות פרט לפגיעה המינית עצמה, ייקבע כי הרף התחתון של מתחם העונש ההולם בשל עבירת אינוס, לא יפחת מעונש מאסר משמעותי בפועל".
כזכור, האירוע שבו הורשע נחמן התרחש ב-2009. על פי כתב האישום המתוקן, שהוגש ביולי 2014 באמצעות פרקליטות מחוז תל אביב, בערב המקרה, הגיע נחמן לביתה של ידידתו, עמה נהג לקיים יחסי מין. השניים שתו משקאות אלכוהוליים ובשלב מסוים נרדמו. כשהתעוררו, ביצע בה נחמן מעשה מגונה בכוח ולאחר מכן אנס אותה. זאת למרות שהיא צעקה עליו שיקום וניסתה להיאבק בו.
לגבי המקרה כתבו שופטי בית המשפט המחוזי כי "מעשה האינוס והמעשה המגונה בכוח שביצע הנאשם במתלוננת פגע בערך החברתי המוגן של זכותה לשלמות גופה, נפשה, כבודה וזכותה לפרטיות ולחופש בחירה". עם זאת הם קבעו כי "מידת הפגיעה בערכים החברתיים אינה ברף הגבוה. הנאשם אמנם ביצע עבירות מין במתלוננת, אך מעבר לאלימות הכרוכה במעשים המיניים מעצם טיבם לא נגרמו למתלוננת בעטיים נזקים גופניים והפעלת הכוח לא הייתה ברמה גבוהה".
את העונש הסבירו השופטים בכך ש"השתכנענו שהפרסומים הנרחבים והמקיפים אודות פרטי החקירה, תוך חשיפת זהות הנאשם ותמונתו והעמדתו במרכז פרשה של ביצוע סידרתי של עבירות מין רבות וקשות על רקע העבירות בהן הורשע בסופו של הליך, פגעו פגיעה הרסנית ושלא לצורך בשמו הטוב, לאורך זמן וברמה שספק אם ניתן יהיה לתקנה בעתיד".