כנס לשכת עורכי הדין ממשיך לנפק כותרות לאורך כל היום, ולאחר הדברים שנאמרו על ידי השרה שקד, היועץ המשפטי לממשלה ומבקר המדינה, הגיע תורו של פרקליט המדינה, שי ניצן, לשאת את נאומו, כשהוא בוחר להתמקד בביקורת כנגד הפרקליטות בחודשים האחרונים. ניצן עלה לבמה ואמר בלהט: "בימים אלה נמצאת הפרקליטות תחת מתקפה, שאין בה דבר וחצי דבר עם האמת. הגדילה לעשות הסדרה דיני נפשות, שהייתה רוויה בשקרים, אפקטים ויזואליי ומוזיקה דרמטית. השמיצו את הפרקליטות, מדובר באסופת סילופים שהוגשו לציבור כתחקיר. זהו שפל חסר תקדים של כלי תקשורת בישראל, שאיפשר סידורה של סדרה זאת, עם קדימונים, סדרה כה בעייתית שבה מסיתים את הקהל נגד הפרקליטות ומציגים אותה כדיקטטורה.
"במהלך פרק שלם ניתנה במה למי שיש להם חשבון ארוך עם הפרקליטות. דמוניזציה של הפרקליטות ומערכת המשפט בכללה. נעשה כאן ניסיון בוטה לפגוע באחת מרשויות החוק החיוניות למדינה. לא נעשה כמעט שום ניסיון לברר עם הפרקליטות פרטים, בכך הוסרו כל הכללים של עיתונאות. לדבר הזה אין ערך".
לאחר מכן התייחס לסדרה "צל של אמת", שעוסקת ברציחתה של תאיר ראדה ואמר: "מיד אחרי 'דיני נפשות' הגיחה לעולם סדרה נוספת, על רצח תאיר ראדה. סדרה זאת לא חידשה דבר, אלא עסקה כל כולה בחומרים ארכיוניים. הראיות שהביאו שישה שופטים להרשיעו בפסק דין של 300 עמודים, חלקם לא הוצגו כלל, חלקן תוך גימוד הבעייתיות שבהם. בלב הסדרה עדות שהוצגה כחדשה, אולם נבדקה ונשללה שנים קודם לכן. לאותו האדם לא הפריע לגור שש שנים תחת אותה קורת גג עם "זאבה צמאת דם". נמצא שהוא אינו יציב בנשפו, נמצא כי היה לו מניע לפגוע בה ובעיקר נמצא כי יש ראיות סותרות. אך מדוע העובדות חשובות? הרייטינג גבוה, כולם מדברים על הסדרה ודי לנו בכך. אכן 'צל של אמת' ולא יותר.
"בדרך כלל מסתכלים על כך בסלחנות, אבל יש כאן סכנה אמיתית לדמוקרטיה. משפטים פליליים אינם תכנית ריאלטי, שהצופים צריכים לסמס אם האדם אשם או לא. גם ביחס לתקרית הידועה בה נחשד חייל כי ירה במחבל ללא סכנה - גם כאן נערכו סקרים אם לדעתך הוא זכאי או אשם. זאת תופעה שאינה מתקבלת על הדעת ויש לצאת נגדה. לתת לפרקליטות לעשות את עבודתה נאמנה ולבית המשפט לעשות את עבודתו - ואני לא מתכוון לבית המשפט של הרשתות החברתיות".
יוצרי הסדרה: "מי שמסוכן הוא מי שלא מוכן להתמודד עם הטלת ספק"
ניצן המשיך ואמר: "במדינת חוק, פס"ד של בית המשפט העליון הוא סוף פסוק וחייב לשים קץ למחולות שדים תקשורתיים. מותר לבקר גם פסקי דין של העליון, גם את הפרקליטות. אבל צריך לעשות זאת באופן ראוי. בוודאי שיש לנו טעויות ותקלות, כמו לכל גוף שעסק בעשייה. אך צריך להישמר מכל משמר לא לשפוך את התינוק עם המים".
מאוחר יותר הגיבו יוצרי הסדרה בעמודי הפייסבוק שלהם וכתבו: "מי שיוצא נגד חופש הביטוי הוא הסכנה לדמוקרטיה. עצוב לי שזאת המדינה שבה אני חי". מיקה תדמור הוסיפה: "אבוי למדינה שבה פרקליט המדינה סבור כי חופש הביטוי הוא סכנה לדמוקרטיה. אני חוששת לחיות במקום בו להעביר ביקורת היא מה שמהווה סכנה לדמוקרטיה. מי שמסוכן הוא מי שלא מוכן להתמודד עם שאלות, עם הטלת ספק, עם סימני שאלה".
מוקדם יותר אמר מבקר המדינה, יוסף שפירא: "לא אכנס למחלוקות שנאמר כאן, אבל אני חושב שיש להגן על מעמדה ועצמאותה של הרשות השופטת ועל מעמדו של בית המשפט העליון. הרשות השופטת נדרשת למעמד איתן, לאמונו של הציבור, על מנת שיהיה לה את הכוח לבער את הרע מתוכנו". בהמשך אמר שפירא כי "החובה למסור מידע למבקר המדינה אינה בגדר המלצה בלבד.
"בחלק מהמקרים הובילה הביקורת לחקירות ולהוקעת מעשי שחיתות והענשת האחראים להם. בתקופה האחרונה הועבר מידע על חשש למעשים פליליים בגופים רבים בשלטון המקומי ובוועדות השונות לתכנון ובנייה, בהם אני מגביר עתה את הביקורת. חלק מהמידע נמסר על ידי חושפי שחיתויות". הוא פנה אל שקד וביקש ממנה לנקוט צעדים לקידום ועידוד חשיפת שחיתויות, כגון פטור לאגרה המוגשת על חשיפה בבית הדין לעבודה.