הילה גרסטל התפטרה מתפקיד נציבת הביקורת על הפרקליטות

בתום כהונה סוערת ומלאת מאבקים, הודיעה היום (שני) השופטת בדימוס הילה גרסטל על התפטרותה מתפקיד נציבת הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות. לדבריה, הצעד בא בעקבות העיכוב בפרסום הדוח הנוגע להתנהלות הפרקליטות מול המכון הפתולוגי והיבטים מסוימים בהתנהלות המכון עצמו, אשר נמסר לפני כשלושה חודשים למבוקרים, אך פרסומו מתעכב בשל עתירת פרקליטים נגדו לבג"ץ. כמו כן, מנמקת גרסטל את החלטתה, בסירובו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לאשר את ייצוגה של גרסטל על ידי עורך דין מטעמה בבג"ץ.

הנציבה, שתמשיך בתפקידה בשלושת החודשים הקרובים, עד שיימצא לה מחליף, הקימה לפני כשנתיים את נציבות הביקורת, על פי מסמך עקרונות שנחתם על ידי היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין, ושרת המשפטים לשעבר ציפי לבני. במשך שנים רבות שקדמו להקמת הנציבות, התנגדו אנשי הפרקליטות להקמת גוף ביקורת עליהם. גם את הקמת הנציבות, על פי מסמך העקרונות, ליוותה התנגדות עזה ביותר של הפרקליטות. ארגון הפרקליטים יצא למאבק נגד קיום אפשרות הגשת תלונות פרטניות נגד פרקליטים לנציבות הביקורת. על כך הוכרז סכסוך עבודה על ידי ארגון הפרקליטים בחודש ספטמבר 2014.

בחודש שעבר עברה בקריאה שנייה ושלישית הצעה לפיה הנציבות תעוגן בחוק, והביקורת תחול גם על היועץ המשפטי לממשלה. על פי המתווה שהציגה שרת המשפטים, איילת שקד, בשנה הראשונה תחול תקופה בה תתקיים ביקורת פרטנית לצד ביקורת מערכתית בגוף הנציבות. בשנה השנייה, כפי שהמליצה הוועדה בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג, הביקורת המערכתית תיושם במודל של ביקורת פנים והביקורת הפרטנית תישאר תחת נציבות הביקורת. בתום שנתיים שבהן ינוסו שני המודלים, יחליט שר המשפטים מהו המתווה הנכון.

הצעת החוק תיכנס לתוקף, ככל הנראה, תוך כמה חודשים, ואז יתאפשר להגיש תלונות נגד כל פרקליט וכל מייצג מדינה בערכאות. הנציבות פרסמה כבר ארבעה דוחות מערכתיים, הנוגעים לזכויות אדם, חשודים, נאשמים ונפגעי עבירה. דוח נוסף הנוגע להתנהלות הפרקליטות מול המכון הפתולוגי והיבטים מסוימים בהתנהלות המכון עצמו, נמסר לפני כשלושה חודשים למבוקרים, אך פרסומו נמנע בשל עתירה שהוגשה על ידי פרקליטים לבג"ץ נגד פרסומו.

השרה שקד: "לא כל מלודיה יוצרת הרמוניה"

בהודעה שפרסמה גרסטל כתבה השופטת לשעבר כי "הדוח, שעל ממצאיו החמורים וחשיבותו הציבורית אין חולק, אינו מפורסם, כאמור בעתירה, בשל חילוקי דעות הנוגעים לסמכות לעורכו באופן שנערך (ולא בשל הממצאים הכלולים בו שאינם שנויים במחלוקת). הנציבה רואה חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה בקיומו של הדוח, אך נבצר ממנה להיות מיוצגת על ידי עורך דין מטעמה בבג"ץ, בשל אי אישור היועץ המשפטי לממשלה לכך".

עוד נכתב כי "בנסיבות אלו, ולנוכח העובדה שהצעת החוק שהוגשה, כוללת הוראה שלפיה שנה לאחר כניסת החוק לתוקף, יועבר אגף הביקורות המערכתיות של הנציבות ליחידת ביקורת פנים חדשה שתוקם במשרד המשפטים, בחרה הנציבה שלא להמשיך ולנהל את הנציבות, ולפרוש כעת. אין כל ספק שהנציבות תמשיך לפעול באופן מקצועי ורציני גם אחרי פרישת הנציבה, תברר תלונות נגד פרקליטים ומייצגי המדינה האחרים, בצורה הוגנת ויסודית, ותביא לתיקון כשלים שיימצאו, כפי שאירע עד עתה, כדי להביא לשיפור אמון הציבור בגופים המבוקרים".

השרה שקד מסרה כי "הצטערתי מאד לשמוע על ההתפטרות. ניסיתי אף להפציר בה לחזור מהחלטתה ללא הצלחה. לצערי לא כל מלודיה יוצרת הרמוניה. אין זה סוד כי בתקופה האחרונה נתגלעו קשיים ואי הבנות בין העומדת בראש מערך נציבות הביקורת לבין הפרקליטות. למרות הניסיונות הבלתי פוסקים להגיע להסכמות, עמן יוכלו הצדדים לחיות בשלום, חשה הנציבה כי אינה יכולה להתגבר על הפערים שנוצרו בתקופה האחרונה והודיעה על התפטרותה. השלמת תהליך חקיקה חוק הנציבות תושלם בחודשים הקרובים".

חברת הכנסת רויטל סויד (המחנה הציוני) הגיבה על התפטרותה של גרסטל ואמרה כי "לאחר שנתיים של מאבק הכניעו הפרקליטים את נציבת הביקורת. זוהי תעודת עניות לנו כחברה. אין גוף החסין מביקורת. אין להתפלא אחר כך שהציבור מאבד אמון במערכת המשפט". חברת הכנסת יעל גרמן (יש עתיד) יצאה גם היא נגד התפטרותה של גרסטל ואמרה כי "זהו ניצחון לאלימות, לכוחנות ולהשתקה והפסד גדול לשקיפות לזכות לביקורת ולאינטרס הציבורי".

התנועה לאיכות השלטון מתחה מסרה בתגובה להתפטרות גרסטל כי "התנהלות הפרקליטים, התנגדותם לכל ביקורת עניינית וחיונית על עבודת הפרקליטות, למרות הסמכויות המופקדות בידם, מקוממת ומצריכה בדק בית יסודי. מקוממת עוד יותר התנהלותם של פרקליט המדינה והיועמ"ש שלא ידעו להנהיג את הפרקליטים באופן אחראי. וכן התנהלותה של שרת המשפטים אשר כשלה מלגבות את הנציבה עצמה ומלהבטיח כי הנציבות תוכל למלא את יעודה".

בתוך כך ח"כ שלי יחימוביץ' יצאה להגנת הפרקליטות ואמרה כי "יש לקוות שהתפטרותה של השופטת גרסטל תביא לשקט ורגיעה במערכת ולהחזרתה של הפרקליטות לעבודתה הסדירה, הקשה והנאמנה, אחרי שעובדיה הפכו שלא בצדק יעד למתקפה אכזרית, מסולפת ובלתי הוגנת. אין גוף נקי מפגמים ושגיאות, אך אין גם גוף מבוקר יותר מהפרקליטות. החל בנציב שירות המדינה, מבקר המדינה, מבקר הפנים, עבור ביועמ"ש וכלה בכפיפותם של הפרקליטים לדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין ולשופטים היושבים בדין בהליכים בהם מופיעים. גוף הביקורת הנוסף, בהנהגתה של גרסטל, גם אם לא במזיד, תרם תרומה שלילית להכפשת הפרקליטות כולה, להתחזקותם של עבריינים רבי כוח מכל הסוגים, ולהחלשת שלטון החוק בישראל".

במכון הישראלי לדמוקרטיה הביעו צער על התפטרותה של השופטת גרסטל ואמרו כי "במתכונת המוצעת של הביקורת על התביעה, יהיה קשה להביא אדם בעל שיעור קומה כשל גרסטל שיגיש דוחות איכותיים ומעמיקים על התנהלות הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה. ההתפטרות רק מוכיחה, שיש למסד נציבות עצמאית ובעלת יכולת לערוך ביקורת איכות. ברור, כי הפקדת הביקורת המערכתית בידי מבקר פנים כפי שמוצע במתווה הנוכחי, לא תוכל להגשים מטרה זו".

חברת הכנסת ציפי לבני מסרה: "אני מצרה על התפטרותה של גרסטל. מצער ששרת המשפטים לא הצליחה לשמר את גוף הביקורת למען הציבור ושלטון החוק. השופטת בדימוס היא אשה חזקה, שופטת בחסד שפעלה ללא לאות וללא מורא והקימה גוף לתפארת. לא ניתן היה לקבל דמות מתאימה יותר לתפקיד ממנה. טבעי שגוף לא רוצה ביקורת, אבל מצער שכך התנהלה הפרקליטות וששרת המשפטים לא שמרה על קיומו של הגוף במתכונת שהוקם, בניגוד להצעת החוק שהגשתי לעיגון הגוף כפי שהוא כיום. כשמקימים גוף ביקורת כה חשוב, הדבר היחיד שאמור לעמוד לנגד עינינו הוא הציבור ושלטון החוק, גם אם המבוקרים לא אוהבים אותו. שר משפטים אינו יו"ר ועד עובדי הפרקליטות, אלא מי שאמון על המערכת כולה, למען הציבור, וצריך לוודא את תפקודה ולשמור על אמון הציבור בה".