לאחר שחוק חוק הגבלת שכר הבכירים קודם בתמיכתו של שר האוצר משה כחלון, שופט בית המשפט העליון, יורם דנציגר קיבל היום (שני) את טענתם של איגוד הבנקים בישראל נגד החוק, והוציא צו ביניים נגד המהלך. צו הביניים הוצא בעתירה שהגישו עו"ד ד"ר ישראל (רלי) לשם, עו"ד איל דותן ועו"ד איסר בירגר ממשרד עורכי הדין מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות'.
בהחלטה נכתב כי "אין מנוס ממתן צו הביניים בנקודת הזמן הנוכחית. קריאת החוק נושא העתירה על-פניו, אינה מאפשרת לעובדים לכלכל את צעדיהם נכון להיום. נוכח אי-הודאות והעמימות השוררים ביחס לכוונת המחוקק במספר נקודות משמעותיות בחוק, עובדים מסוימים במערכת הבנקאית עזבו את עבודתם, ואחרים שוקלים להתפטר מהתאגידים בהם הם עובדים מזה עשרות שנים".
עוד הוסיף השופט דנציגר, כי "מהלך זה עלול להיות בעל השלכות דרמטיות ופוגעניות הרבה יותר מאשר מתן צו ביניים במתכונת המצומצמת שהתבקשה. גם קבלת הטענה כי אין תוקף להוראות החוזיות הנ"ל, מוקשית מאוד בעינַי. בלי לטעת מסמרות בשאלה העקרונית האם ניתן להתנות על הוראות חוק הודעה מוקדמת, הרי שקבלת הטענה בנסיבות המקרה משמעה למעשה כי הוראות חוזיות רבות הקיימות בחוזי בכירי העובדים במערכת הבנקאית כלל אינן ברות תוקף – כאשר ככל הידוע אף רגולטור רלוונטי לא קבע כך בעבר. טענה זו בעייתית ביותר גם במישור המהותי, שכן נדמה כי קיימות הצדקות ממשיות לדרישה לתקופת הודעה מוקדמת ארוכה כאשר מדובר בעובדים בכירים אשר עזיבתם הפתאומית עלולה לזעזע גופים המנהלים כספי ציבור מהסוג בו עסקינן".
כזכור, בחודש מרץ 2016 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק הגבלת שכר הבכירים יהיה עד תקרה של 2.5 מיליון שקלים במקום שלושה מיליון שקלים בשנה ועד לסכום של פי 44 משכרו של העובד המשתכר את הסכום הנמוך ביותר באותה חברה. בעת אישור החוק בוועדת הכספים, אמר יושב ראש הוועדה, ח''כ משה גפני: "זה מהלך היסטורי, צעד ראשון בתיקון אי השוויון בחברה. הזמנים השתנו ומכאן ואילך נבחן כיצד להחיל את הגבלת השכר על כלל החברות הציבוריות במשק, לרבות חברות ריאליות". הבנקים, ניסו לעכב את ההחלטה בטענה שנפלו פגמים מהותיים בהצעת החוק.