"לא הגיעה העת להורות על שחרורו של משה קצב ואין לבטל את ההחלטה הקודמת", כך כתבו היום (חמישי) חברי ועדת השחרורים שליד שירות בתי הסוהר בהחלטתם שלא להיענות לבקשתו של הנשיא לשעבר לקצר את עונשו.
עם זאת, כותבים חברי הוועדה "כי יש לתת לאסיר אופק לשחרור, אם ימשיך את הטיפול בבעיותיו השונות תוך כדי מאסרו, שלדעת חברי הוועדה הובילו אותו למעשים בהן הורשע. הוועדה הציבה בפני קצב ועורכי דינו הזדמנות להמשיך בהליך הטיפולי תוך כדי מאסר ולהתייצב בפנינו בעוד שישה חודשים מבלי להגיש בקשה לדיון חוזר".
חברי הוועדה בחנו את חוות הדעת של רש"א והתמקדו בעיקר בשאלה האם החל שינוי בעמדותיו של קצב, בעובדה שהוא מכחיש את העבירה, בטיפולים שהוא עובר בתוך כתלי הכלא ובטיפולים המיועדים לו עם שחרורו. לדבריהם, בחוות הדעת שהונחה בפניהם נכתב כבר בתחילתה כי לא חל שינוי בעמדותיו של קצב כלפי העבירות בהן הורשע
בהחלטת הוועדה הנוכחית התייחסו החברים לחוות הדעת של רש"א בה נכתב כי "ניתן היה להתרשם מניצנים ראשונים של הבנה לחלקים הפגומים באישיותו שהובילו אותו לכדי ניצול אחרים ופגיעה בהם. כאשר עומת האסיר עם דברים בחוות הדעת הקודמת שאמרה שהוא היה עסוק כל הזמן בהוכחת חפותו".
עוד מציינים בוועדה כי כאשר נשאל האסיר ע"י כותבות המסמך אם הוא נזקק לטיפול, הוא ענה "אני לא יודע אם כן או לא. תגידו לי אתן. תמיד דיברתי מדם לבי". כותבות הדוח סבורות כי "גם אם אין בכוחן של שיחות אלה לעורר שינוי דרמטי, אין לזלזל בחשיבותן של ונטילציה והפחתת חרדה לצד שינוי עמדות ותובנות. לטענת רש"א הטיפול אינו מתחיל בשינוי אופיו של האדם מקצה אחד לשני, אלא שמזהים דפוסי התנהגות משתנים".
חברי הוועדה מציינים עוד כי כשבחנו את תכנית רש"א מול תכניתו של ד"ר נמרוד שני שהוגשה בדיון הראשון ונדחתה, יוצא שההבדלים בין השניים הם בטיפול הקבוצתי ובשהות בבית המדרש.
עמדת רש"א השתנתה רק לאחרונה
חברי הוועדה התייחסו גם לעיתוי שבו הוגשה חוות הדעת השנייה של רש"א וציינו כי למרות שבאי כוחו של האסיר טענו שחלפו שישה חודשים בין הפניות לוועדה, לדעת חבריה אין הדבר מדויק, משום שבמכתבו של מנכ"ל רש"א מן ה-3 באפריל, נאמר מפורשות כי אין כל שינוי בעמדת רש"א ולא תוכן תכנית עבור האסיר.
עוד אמרו בוועדה כי על פי חוות הדעת הנוכחית של רש"א, נפגשו כותבות המסמך עם קצב כבר ביום ה-26 ביוני. מכך ניתן ללמוד כי רק לאחרונה חל שינוי בעמדת רש"א שהביא להגשת התכנית החדשה.
עיקרון הרצף הטיפולי
נושא נוסף שעמד לנגד עיניהם של חברי הוועדה, היה הטיפול אותו אמור לקבל הנשיא לשעבר. חברי הוועדה ביקשו להדגיש כי ההחלטות הרבות שלה, כמו גם הפסיקה, מדברות על כך שתחילתו של טיפול אמורה להיות בתוך כתלי בית הסוהר והמשכו לאחר השחרור. הלכה זאת מבוססת על עקרון הרצף הטיפולי ועל העובדה שאין זה ראוי לבחון את השלכותיו ואת הכלים שרכש האסיר רק לאחר צאתו מן הכלא.
עוד ציינו כי חברי הוועדה עיינו בתשומת לב בה בתכנית רש"א והתלבטו בשאלה אם היא נותנת מענה אמיתי לבעיותיו של האסיר. מבלי שבעיות אלה קיבלו מענה כלשהו בתקופת מאסרו, למעט השיחות עם העובדים הסוציאליים והקבוצות החינוכיות בהם השתתף". לדעת חברי הוועדה, על מנת שהתכנית תצליח, היא חייבת להיות מושתתת על אדנים שיונחו תוך כדי תקופת מאסרו.
חברי הוועדה התייחסו לאמירותיו של הנשיא קצב ואמרו כי "אכן ניכרו אותם ניצנים ראשונים של הבנה אולם לדעתנו לא הושלם התהליך מבחינתו של האסיר והוא נזקק להעמקה וחידוד של עניין זה". עוד כתבו כי "מכלל העובדות המוצגות בפנינו חברי הוועדה מגיעים למסקנה כי היום נכון האסיר להתחיל בהליך טיפולי כדי לתת מענה לבעיותיו השונות והוא מתחיל להבין את הבעייתיות בהתנהלותו בעבר".
חברי הוועדה מדגישים כי בטרם גיבשו החלטתם קיימו שיחות ומפגשים רבים ובתחילתן סבר אחד מהם כיש יש לדחות את הבקשה, חבר אחר סבר כי יש לקבלה ואילו השלישי כי יש לקבל את ההחלטה כפי שנוסחה בסופו של יום. במהלך השיחות התקבלה ההחלטה כפי שהיא נוסחה לבסוף.