הסנגוריה הציבורית חושפת: חיפוש בעירום ברחוב והשפלת קטינים

“קיימת בישראל תופעה, שאינה זניחה ואינה שולית, של חפים מפשע המרצים מאסרים כבדים”. כך קובע דוח הסנגוריה הציבורית לשנת 2015, שהוגש לשרת המשפטים איילת שקד ומתפרסם היום. בין השאר מצביע הדוח על קשיים מוסדיים המונעים חשיפה ותיקון של הרשעות שווא, על גידול עקבי ומדאיג במספר המעצרים שמבצעת המשטרה, על קטינים שעוברים פעולות משפילות כגון חיפושים בעירום ועל תלונות נגד אלימות שוטרים שאינן מטופלות.

על פי הדוח, פרקליטות המדינה מנעה ביצוע בדיקות מדעיות במוצגים כגון דנ"א לאחר תום ההליך המשפטי. כמו כן קיימות תופעות של אובדן מוצגים משפטיים ושל מניעת העברתם של חומרי חקירה לעיונה של הסנגוריה. עוד מלמד הדוח על ניגוד עניינים מובנה של פרקליטות המדינה - היא משמשת משיב בבקשות למשפט חוזר ובו בזמן חקיקה שאינה מספקת בתחום המשפטים החוזרים.

כותבי הדוח מציינים כי בשנת 2015 הגישה הסנגוריה הציבורית, שהוקמה לפני 20 שנה, בקשה אחת למשפט חוזר – בשם עובדיה שלום. שלום הורשע ב־1997 ברצח עורך הדין שמואל לוינסון במהלך פריצה לביתו בירושלים. הוא מרצה כבר 22 שנות מאסר, שבמהלכן הוא זועק לחפותו. מבדיקת הסנגוריה עלה כי בתיק זה אין כל ראיה פורנזית הקושרת את עובדיה לזירת הרצח, וזאת בשעה שמדובר בזירת רצח “מדממת”, שבה התרחש מאבק פיזי אלים בין המנוח לרוצחו.

לטענת הסנגוריה, בעקבות התפתחות הטכנולוגיה בשנים האחרונות היא פנתה לפרקליטות בבקשה לקבל את ממצאי הזירה לבדיקה ונתקלה ב”חומה בצורה”. רק לאחר שאלמנתו של לוינסון פנתה בעניין ליועץ המשפטי לממשלה נאותה המדינה להעביר את המוצגים. בהמשך הודיעה הפרקליטות כי מוצג מרכזי מאוד שביקשה הסנגוריה הציבורית לבחון – מסיכת גרב ניילון שהרוצח חבש על פניו במהלך הרצח – נעלמה. בימים אלה בוחן בית המשפט העליון את הבקשה למשפט חוזר של שלום.

“השתלשלות עניינים זו”, נכתב בדוח, “ממחישה את הקשיים שהסנגוריה הציבורית חווה במהלך הטיפול בפניות לייצוג במשפט חוזר, והדבר הבסיסי ביותר שיש לעשות כדי ללמוד את התיק – איתור חומר החקירה – הוא פעמים רבות משימה קשה ואף בלתי עבירה. במקרים רבים לא נמצא חומר קריטי או שהפרקליטות מעבירה לעיונה חומרי חקירה בעיכוב ניכר של יותר משנה ואפילו שנתיים”.

אך זמן רב לפני בקשה למשפט חוזר, שמצביעה על אפשרות להרשעת שווא, סוקר הדוח את הנורות האדומות שבדרך לכך. ממנו עולה כי מאז חוקק חוק המעצרים ב־1996, לא רק שלא קטן מספר המעצרים – אלא שישנה מגמה מטרידה של גידול עקבי במספרם. מנתוני משטרת ישראל עולה כי בשנת 1998 היו בישראל כ־38 אלף מעצרים. מספרם של אלה טיפס הדרגתית והגיע לכמעט 62 אלף בשנת 2015. “ריבוי המעצרים הוא מהתופעות המטרידות ביותר כיום במערכת המשפט הפלילי”, נכתב בדוח, “ולדעת הסנגוריה יש לה השלכות מדאיגות על משטר זכויות האדם בישראל ועל היחס שבין הפרט לשלטון”.

הדוח מצביע על כך שבמקרים רבים העצורים, שיש לזכור כי מרביתם חפים מפשע, אינם מקבלים מהמשטרה את מלוא זכויותיהם. הסנגוריה הציבורית מתריעה כי מרבית העצורים בישראל אינם זוכים לממש את זכות ההיוועצות שלהם בסנגור לפני חקירתם במשטרה. עוד נטען כי בשנת 2015 ובתחילת שנת 2016 נתקלה הסנגוריה הציבורית במקרים רבים של חיפושים בעירום בגופם של עצורים, ביניהם קטינים ואנשים ללא עבר פלילי.

כך, בנובמבר 2015 נעצר נער בן 15, לראשונה בחייו, בחשד להחזקת סם מסוג חשיש. בתחנת המשטרה נערך בגופו חיפוש משפיל בעירום מלא. שופט המעצרים נזף על כך במשטרה. “לא קיימת כל הצדקה לעריכת חיפוש ולהפשטתו כפי שנטען”, כתב השופט, “דבר זה תמוה, בלשון המעטה”. בחשוד אחר שנעצר בבית שמש בחשד לסחר בסמים נערך חיפוש בעירום ברחוב. גם במקרה זה ביקר שופט המעצרים את המשטרה וכתב כי “הדבר פוגע פגיעה יסודית בזכותו של האדם לפרטיות”.

עוד עולה מהדוח כי זכויותינו, כמי שעלולים להיתקל ברשויות אכיפת החוק, אינן נשמרות כראוי. זאת ועוד, המדינה עושה שימוש יתר בכלי המעצר; קטינים אינם מטופלים כהלכה; תלונות על אלימות שוטרים אינן מטופלות ויותר ויותר כתבי אישום מוגשים על זוטות.

טיפול מדאיג בחלשים ובקטינים

הדוח גם מעלה תמונה מדאיגה לגבי טיפול הרשויות באוכלוסיות מוחלשות, ביניהן קטינים, עניים, קבוצות מיעוט ובעלי לקות שכלית או נפשית. “פעמים רבות נתקלנו במקרים שבהם השימוש בסמכויות המשפט הפלילי נעשה במקום נקיטת מנגנונים חברתיים אחרים כגון שירותי הרווחה או שירותי בריאות הנפש”, נכתב בדוח. עוד נכתב כי “אחוזי העבריינות החוזרת של קטינים ששהו בבית סוהר גבוהים משמעותית מאלה של הבגירים. לכן סבורה הסנגוריה הציבורית שיש להימנע ככל האפשר מכליאתם של קטינים”.

הדוח מצביע על קשיים בהשמת קטינים במסגרות חוץ־ביתיות. עוד עולה כי עוברי חוק בעלי לקויות שכליות ונפשיות קשות נשלחים לתקופות מעצר ומאסר ארוכות רק בשל היעדר מסגרות טיפוליות מתאימות בשירותי הרווחה, וכן שעצורים שנשלחו לבדיקה פסיכיאטרית נאזקו ימים ארוכים למיטותיהם “בתנאים בלתי אנושיים”.

בשנה החולפת עלתה לדיון ציבורי האלימות המשטרתית. הסנגוריה מצאה כי “קיים פער משמעותי מאוד בין השיעור הנמוך של מיצוי הטיפול בתלונותיהם של אזרחים על אלימות שוטרים לעומת השיעור הגבוה של מיצוי הטיפול במצב ההפוך, שבו נטען לאלימות אזרחים כלפי שוטרים”.

על פי הדוח, ב־2015 נפתחו 3,876 תיקים נגד אזרחים בגין תקיפת שוטר. בשנה זו ערכה מח”ש חקירה ב־640 תיקים בלבד. ב־1,817 תלונות לא נערכה כלל חקירה. מתוך כלל תלונות אלה, ב־102 תיקים הוחלט על העמדת השוטרים לדין פלילי, וב־85 תיקים הומלץ על העמדתם לדין משמעתי. 

הסנגור הציבורי הארצי: "אנו מגנים על אלה שלא יכולים להגן על עצמם"

עם הגשת דוח הסנגוריה הציבורית לשרת המשפטים איילת שקד מסר הסנגור הציבורי הארצי, עו"ד ד"ר יואב ספיר: "אנחנו רואים חובה בלהציף שורה של בעיות מהותיות העומדות על סדר יומה של מערכת המשפט הפלילית, שיש לקוות כי תבואנה על פתרונן בהקדם".

ספיר הוסיף כי "הסנגוריה הציבורית פועלת ב־20 השנים האחרונות להגנה על זכויותיהם של אלה שלא יכולים להגן על עצמם. הדוח מפרט הישגים רבים של הסנגוריה הציבורית לאורך השנים, ובשנה החולפת בפרט. הסנגורים הציבוריים ימשיכו בעבודתם המסורה מתוך תפיסה של שליחות חברתית ומחויבות עמוקה לזכויות האדם".

מנגד נמסר ממשטרת ישראל כי היא טרם קיבלה את ממצאי הדוח, ולכשיתקבל לידיהם, ממצאיו יילמדו כמקובל, וככל שנדרש יופקו ממנו לקחים. "עם זאת", נמסר בתגובת המשטרה, "נדגיש כי זיכויים, פסיקות וביקורת שיפוטית, ככל שמושמעת, כמו גם טענות המושמעות מגורמים שונים, נבחנים ונלמדים בהליך שגרתי ותדיר מבלי להמתין לפרסומו של דוח זה או אחר. עוד נדגיש כי משטרת ישראל פועלת כדין, תוך הקפדה יתרה על זכויות נחקרים, מתלוננים וקורבנות עבירה ותוך איזונים ראויים בין טובת החקירה לזכויות אלה. המשטרה פועלת משיקולים מקצועיים ולנגד עיניה האינטרס הציבורי.

עוד נכתב בתגובת המשטרה: "תכליתו של מעצר חשוד היא חקירה. הניסיון החוזר ונשנה לקשור בין שחרור או אי הגשת כתב אישום להכרחיות המעצר בדיעבד הוא חסר כל בסיס וחוטא למהות. כך גם הטענה הממוחזרת כי בכל מקרה שבו אדם מובא לשחרור בבית המשפט בבוקר - היה אפשר לשחררו עוד בלילה בתחנת המשטרה, שכן לא אחת נדרשים תנאי שחרור המצויים בסמכות בית המשפט בלבד".