המדינה הגישה לבג"ץ הערב (שני) בקשה להארכה של שבעה חודשים לקיום פסק הדין בעניין היישוב עמונה. בבקשה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין אבינועם סגל אלעד ורן רוזנברג, נאמר כי המדינה סבורה שישנם טעמים כבדי משקל המצדיקים את הארכת התקופה עליה הורה בית המשפט למימוש צווי ההריסה למשך שבעה חודשים נוספים. זאת, כדי לאפשר למדינה להשלים את הפעולות הנחוצות לצורך העתקת עמונה ממקומה הנוכחי לאחד משני אתרים חלופיים שההעתקה אליהם נשקלת: הראשון באתר המכונה "עמונה צפון", והשני באתר המכונה "שבות רחל מזרח".
המדינה מדגישה כי אין מדובר בבקשה להארכת מועד לביצוע פסק הדין לצורך השארת עמונה במקומה הנוכחי. בבקשה נכתב כי "בהינתן המורכבות, הרגישות והנפיצות הנלוות לפינוי התיישבות בסדר הגודל של עמונה, פועלת המדינה - בראש ובראשונה - לקידום חלופות מטעמה, אשר לעמדתה יש בהן כדי לאפשר את הפינוי בדרכי שלום, ולמצער באופן שיקטין משמעותית את רמות החיכוך בעת ביצוע הפינוי, כמו גם את הפגיעה במשפחות המתגוררות במקום".
עוד כותבת המדינה, כי חרף המאמצים שהושקעו בקידום הנושא לא יעלה בידי המדינה להשלים את קידום כלל הפעולות הנדרשות בכל אחת משתי החלופות במהלך החודשיים שנותרו עד לתום מועד הפינוי עליו הורה בית המשפט.
פינוי עמונה אמור, על פי פסיקת שופטי בג"ץ, להיערך ב-25 בדצמבר. נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט בדימוס אשר גרוניס, כתב בפסק הדין כי "לא בנקל מורים אנו על ביצוע של צווים שמתוקפם יפונו מבני היישוב, המשמשים למגורים של תושביהם במשך שנים לא מעטות".
עוד נכתב בהחלטה: "אין ספק כי השלכות ביצוען של צווי ההריסה קשות וכואבות עבור התושבים ובני משפחותיהן... עם זאת, אין בקושי זה כדי לאפשר הכשרה של בניה בלתי חוקית על קרקע פרטית, ואין בו כדי להצדיק אי אכיפה של הדין".
הנשיא גרוניס כתב עוד: "אי פינוי המבנים מהווה הפרה של התחייבויותיהם החוזרות של נציגי המדינה בפני בית המשפט, תוך פגיעה חריפה בזכויותיהם של התושבים המוגנים באזור, ומניעת גישתם לקניינם הפרטי. פגיעה זו בשלטון החוק ובזכויות התושבים המוגנים היא המחייבת, על אף הפגיעה בתושבי היישוב עקב פינוי המבנים בשטחו".
"אי אפשר להכשיר עבריינות"
ח"כ תמר זנדברג (מרצ) הגיבה על בקשת המדינה לארכה לפינוי עמונה ואמרה כי "איזה אבסורד שממשלה עבריינית מבקשת מבית משפט ארכה כדי לנסות לחוקק את העבריינות שלה. הגיע הזמן שממשלת נתניהו תפסיק עם תרגילי עמונה, תפסיק לדוש במה שאין לדוש רק בשל כיפופי ידיים בזמן שהם יודעים את מה שכולנו יודעים ופשוט מפחדים להגיד את זה למתנחלים 'אי אפשר להכשיר עבריינות', ההתנחלויות הם עבריינות, עמונה היא חטא על פשע והגיע הזמן לשים את הביזיון הזה מאחורינו".
תגובת ארגון "יש דין", "בקשת הדחייה שהגישה המדינה היא עלבון לחוק ועלבון לבג"ץ. בית המשפט נתן למדינה שנתיים על מנת להתכונן לפינוי עמונה, בדיוק כדי להימנע מניסיונות התחמקות פוליטיים של הרגע האחרון. הבקשה אינה מגלה שום סיבה אמיתית לדחות את הפינוי, ואנו מקווים שבג"ץ ידחה אותה במהירות. דחיית הבקשה תאפשר למדינה להפנות את מאמציה לנושא שבו היא היתה אמורה לעסוק מלכתחילה - אכיפת החוק והשבת האדמות שנגזלו לבעליהן החוקיים – תושבי הכפרים הפלסטיניים סילוואד, עין יברוד וטייבה".
מנסים גם את חוק ההסדרה
הבקשה לבג"ץ באה על רקע החשש בליכוד ממשבר קואליציוני, לאחר שבמפלגת הבית היהודי מאיימים לפרוש מן הממשלה אם היישוב יפונה. ביום ראשון נדחתה בשבוע ההצבעה על חוק ההסדרה, המיועד להביא להסדרת פינוי עמונה, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט התנגד לה.
מנדלבליט הבהיר לשרים כי אם לא תידחה ההצבעה על החוק, הוא יתקשה לפנות לבג"ץ ולבקש דחייה בביצוע פסק הדין המורה לפנות את היישוב. הנושא הובא הבוקר לידיעת שרי הליכוד בישיבה השבועית ולאחר דיון הוחלט להעלות אותו לוועדת שרים לענייני חקיקה.
בישיבת ועדת השרים לחקיקה הרוחות סערו, לאחר שהמשנה ליועמ"ש, אבי ליכט, אמר שהיועץ מנדלבליט מתנגד לחוק והוסיף כי הוא לא יעמוד במבחן בג"ץ. לאחר מכן יצאו שר החינוך נפתלי בנט ושרת המשפטים איילת שקד להתייעצות עם ראש הממשלה, שלאחריה הוחלט לדחות את הישיבה. גורמים בבית היהודי אמרו למעריב כי "הדחייה של ההצבעה היא על דעתו של נתניהו. שרי הבית היהודי היו מוכנים להצבעה".
כזכור, הצעת החוק באה למנוע הריסת בתים בהתנחלויות שנבנו על אדמות פלסטיניות פרטיות ומציעה במקום הריסה מנגנון פיצוי לבעלי הקרקעות. שר החינוך נפתלי בנט (הבית היהודי) התבטא בסוף השבוע ברדיו גלי ישראל ואמר: "נגיש ביום ראשון את חוק ההסדרה, נעלה את זה להצבעה, אני מצפה מעמיתינו בליכוד שיתמכו. מה שנורא הפריע לי זה שראש המפלגה שלהם בולם ואומר לנו לא לקדם את החוק כי 'בואו נפתור את זה בדרכים אחרות'. ניסינו דרכים אחרות, לצערי הייתה גרירת רגליים".