בית המשפט בתל אביב פסק הבוקר (ראשון) כי העיתונאי יגאל סרנה, שנתבע על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה בגין הוצאת דיבתם בפוסט שפרסם בפייסבוק, ישלם להם פיצויים בסך 115 אלף שקל. מתוך הסכום 60 אלף שקלים יועברו לנתניהו ו-40 אלף לאשתו, בעוד ש-15 אלף שקל ישמשו למימון הוצאות המשפט. ניר חפץ, יועץ התקשורת של בני הזוג, אמר לאחר ההכרעה כי "סוף סוף נעשה צדק". השופט עזריה אלקלעי אמר במהלך


הכרעת הדין כי "חלק מהפרסומים הם זדוניים ומכוערים, וכאלה שנועדו להשפיל את התובעים".



"כשמנקים את ה'פוסט' מלשון המליצה ומזקקים את האמור בו, עולה כי הנתבע טוען כי התובע, ראש הממשלה, נזרק בצעקות מאחד מרכבי השיירה המאובטחת בכביש 1 ,שכן רעייתו, התובעת 2 , לא רצתה שהוא יישאר ובכך שמה ללעג את כל מערכת האבטחה והמדינה", הסביר השופט, שאף דחה את הטענה שהעלה סרנה, לפיה מדובר היה בפרודיה. "הנתבע מתאר את האירוע כעובדה שהתרחשה, בכותבו במפורש 'מעשה שהיה', כך שיהיה ברור לכל קורא כי מדובר באירוע אמיתי".



עוד צוין בפסק הדין כי "פרסום מסוג זה, המתואר כמקרה שאירע ולא כהבעת דעה, עלול להשפיל את התובעים בעיני הבריות או לעשות מטרה לבוז או ללעג, וכן קיימת האפשרות כי הפרסום עלול לפגוע בתובע במשרתו הציבורית. במקרה זה מתעצמים ההשפלה והבוז ביחס לתובע, דווקא בשל היותו ראש ממשלה האמור להיות עמיד בפני לחצי כבדים". לגבי שרה נתניהו קבע השופט כי "האירוע המתואר מייחס לה תכונות של אישה נרגנת, 'הפועלת ממניעים לא רציונאליים'. תיאור מסוג זה עלול להשפיל את התובעת בעיני הבריות ולעשותה למטרה לשנאה, לבוז או ללעג". 



בני הזוג נתניהו. יכולים לחייך. צילום: רויטרס
בני הזוג נתניהו. יכולים לחייך. צילום: רויטרס



כמו כן, גם הטענה כי מדובר בתביעת השתקה נדחתה. "אמנם התובע הינו ראש ממשלה, אדם בעל עצמה רבה, אולם מאידך הנתבע אינו אדם חלש ומסכן, אלא עיתונאי רב מוניטין וחד קולמוס", כתב אלקלעי, שציין גם כי "התביעה שלפני לא הוגשה לא סכום מופרך, אלא בהתאם לסכום המרבי הקבוע כפיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק. כן, לא ניתן לומר כי מדובר בתביעה מופרכת ומשוללת סיכוי שנועדה אך להרתיע את הנתבע". 



השופט הוסיף מסר כללי לגבי תביעות לשון הרע של אישי ציבור וכתב: "שמם של אנשי ציבור אינו הפקר ודמם אינו סומק טפי מדמו של כל אדם אחר, כל עוד המחוקק לא אסר על אנשי ציבור להגיש תביעת לשון הרע או לא הגביל הגשת תביעות מסוג זה, אין לחסום איש ציבור מלשמור על שמו הטוב רק עקב היותו איש ציבור ויש לשמור את הדוקטרינה של סילוק תביעה עקב היותה 'תביעת השתקה' למקרים ברורים וחריגים בלבד, כאשר התביעה שלפני אינה אחת מהם".



עורך דינו של סרנה, ליאור אפשטיין, טען בגל"צ לאחר גזר הדין כי "מעולם לא היה ויכוח אם יגאל סרנה הוא דובר אמת. נערער על כך שהפייסבוק הוא לא עיתון ידיעות האחרונות. היכולת שלנו להוכיח את זה כאמת לא הייתה בכתב ההגנה". הוא הוסיף כי "התיק הזה לא מצוי בנוק-אאוט". הדברים של עו"ד אפשטיין הם המשך ישיר לטענותיו במהלך המשפט לפיהם לא מדובר בהוצאת דיבה משום שהדברים נכתבו ברשת החברתית, שאינה מהווה כלי מדיה סטנדרטי.



העיתונאי סרנה כתב בחשבון הפייסבוק הרשמי שלו כי "אגיד כך לכל המודאגים: זה פסק דין צפוי בימים אפלים אלה. אך זו רק תחילת המאבק בתביעת ההשתקה, בשתיקת מערך האבטחה ובהשתקה הכללית שיורדת עלינו. במקום הזוג נתניהו ממש לא הייתי מזדרז לרכוש תנור בישול חדש. אנו בדרך לערכאה הבאה".



סרנה בבית המשפט בדיון קודם. יגיש ערעור על ההחלטה באמצעות עורך דינו. צילום: אבשלום ששוני
סרנה בבית המשפט בדיון קודם. יגיש ערעור על ההחלטה באמצעות עורך דינו. צילום: אבשלום ששוני



כזכור, הזוג נתניהו תבע את סרנה לאחר שזה העלה במרץ 2016 פוסט לדף הפייסבוק שלו שבו תיאר כיצד רה"מ התבקש על ידי אשתו שרה לצאת מרכבם בצעקות בכביש 1. “כשבלילה (מעשה שהיה) נעצרת שיירת ראש הממשלה הכבדה, ארבעה רכבים שחורים ועוד ועוד מאבטחים ומגינים ורכבים ונפלט ממנה בחושך אל כביש 1, בצעקות, גבר לא צעיר שהוא עילת הכל, כי אישה אחת לא רוצה שהוא יישאר איתה באוטו ושמה ללעג את כל האבטחה ובעצם את כל המדינה, זה חלק מהחיים. תעשו כל רעש אפשרי שלא נשמע שהכול עולה באש השיגעון. הכו בתופים”, כתב סרנה.



בני הזוג נתניהו, שהכחישו את הפרסום והגישו תביעה על הסכום המקסימלי שניתן בחוק, הטיחו אז בסרנה כי הוא “מתמיד במשך זמן רב בניסיונותיו האובססיביים לפגוע בתובעים בכל מחיר ולרמוס את שמם הטוב בפומבי. הפרסומים של סרנה נועדו אך ורק לצורך השפלה, תוך ניסיונו של סרנה לשים את התובעים ללעג בעיני הציבור ולפגוע בשמם הטוב על ידי פרסום כזבים כה בוטים. זוהי המצאה חולנית, שאינו אלא פרי דמיוני הקודח של סרנה, שחצה את הגבולות המותרים בפרסומים כה זדוניים, כה כוזבים וכה בזויים, עד שאין מנוס מפנייה לבית המשפט על מנת למצות עמו את הדין”.