פסיקה תקדימית: נשים גרושות ישלמו מזונות במסגרת משמורת משותפת

כיצד יתחלק נטל מזונות הילדים בין הורים יהודים המקיימים משמורת פיזית משותפת על ילדיהם, המתבטאת בחלוקה שוויונית של זמני שהיית הילדים אצל כל אחד מהם? בית המשפט העליון קבע היום (רביעי), בהחלטה תקדימית, כי בגילאי 15-6 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם.

הרכב מורחב של שבעה שופטים קבע כי "בשלה העת לסטות מן ההלכה הנוהגת לגבי מזונות ילדים". השופט עוזי פוגלמן כתב כי "ראשיתו של המסע בתובנה כי במקרים של משמורת פיזית בגילאים האמורים, הדין הקיים – המחייב את האב בנשיאה בלעדית במזונות ההכרחיים – עלול להותיר את האב בלא המשאבים הדרושים לו כדי להבטיח את רווחת הילד ואת טובתו עת הוא שוהה עמו, כמו גם ליצור קושי כלכלי ממשי עבור האב עצמו".

עוד כתב השופט כי "על רקע זה, ובנתון לכך שהדין החל במזונות נקבע לפי הדין האישי, ביררנו שמא ניתן לפרש את הדין העברי מתוכו פנימה באופן המביא לתוצאה שונה". השופטים הסתמכו על עיון במקורות, עמדת היועץ המשפטי לממשלה והחלטת מועצת הרבנות הראשית.

דין המזונות של יהודים בישראל נקבע על פי הדין העברי. על פי הפסיקה, אב יהודי חב לבדו במזונות ההכרחיים של ילדיו הקטינים בגילאי 15-0. המדובר במזונות מינימליים ואחידים שאינם תלויים במצבו הכלכלי של האב. בנוסף, על האב לשלם את חלקם היחסי של הקטינים בעלויות המדור והחזקת המדור של האם. עד היום, אומצה בפסיקה פרשנות לדין העברי שלפיה בגילאי 15-6 מוטלת על האב האחריות הבלעדית לסיפוק הצרכים ההכרחיים. אך פסק הדין שניתן היום משנה את התמונה.

עו"ד אירית רוזנבלום, מייסדת ומנכ"לית ארגון 'משפחה חדשה', אמרה בתגובה לפסיקה כי "זהו צעד חשוב בהשוואת מעמד האישה. הכרה בעובדה שאישה איננה רק סחטנית וטפילה אלא יש בכוחה להיות כח שווה. הצעד הבא יהיה ביטול חזקת הגיל הרך, אותה חזקה המנציחה את מעמד האישה כעקרת בית. רק כך ניתנת לגיטימציה לדרישה שווה בשכר הנשים".

ח"כ מירב בן ארי (כולנו), יו"ר ועדת המשנה לענייני מזונות, אמרה כי "כבר במושב הקודם הגשתי הצעת חוק בעניין. אין ספק כי הגיע הזמן לאזן את תשלומי המזונות בין הגבר לאישה ולהתחשב במבחן ההכנסה של כל אחד מהצדדים אך גם בזמן השהות של הילד עם כל אחד מההורים".

ח"כ קיש, מיוזמי חוק המזונות, אמר כי "פסיקת בית המשפט העליון היא צעד גדול בשורה היסטורית, אך מעבר להכל - צודקת. מדובר בהחלטה שתמנע עיוות חסר הגיון שפוגע בראש ובראשונה בילדים. ההחלטה הזו מצביעה על שני דברים: האחד, שיישום המלצות ועדת שיפמן הוא המעשה הנכון והשני, שעקביות ועמידה על עקרונות - משתלמת. יש בכך צדק פואטי שאת הבשורה על הפסיקה מהיום קבלנו בעיצומו של דיון בנושא חזקת הגיל הרך. צריך להפסיק לדבר על אבא אמא אלא על הורה ולייצר שוויון מגדרי גם בחוקי הגירושין".