בבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגש היום (שלישי) כתב אישום נגד העבריין והאסיר אסי אבוטבול המייחס לו קשירת קשר ומעורבות בשני מעשי רצח: האחד של פרקליטו לשעבר יורם חכם ב-2008 והשני של ארתור רוזן שגופתו נמצאה ב-1999 סמוך לקיסריה.
במהלך הדיון, אבוטבול קם על רגליו ובקול רועד פנה לשופטת: "אני עצור כבר 100 ימים, אני מבקש מנוחה של לפחות חודשיים עד לתחילת המשפט". אבוטבול הביע קושי לשהות בתנאי מעצר וביקש לשוב לתא המאסר שלו בכלא.
כתב האישום הוגש באישורו של פרקליט המדינה שי ניצן. בכתב האישום נטען כי בתקופה הרלוונטית ייצג עו"ד חכם כסניגור את אבוטבול במסגרת הליך פלילי שבו הורשע בסופו של דבר בעבירות של עמידה בראש ארגון פשיעה וזאת לצד עבירות חמורות נוספות. ב-16 במרץ 2008, פיטר אבוטבול את פרקליטו חכם וזאת לאחר שסבר כי עו"ד חכם ויתר על חקירתו של עד תביעה במשפטו. בהודעה על הפיטורים נמסרה לעו"ד חכם בשיחת טלפון שביצע אבוטבול מהכלא.
ביום שלמחרת, יישרו השניים את ההדורים ביניהם ועו"ד חכם חזר לייצג את הלקוח אבוטבול. אלא שבכתב האישום, אותו הגישו עורכי הדין ליהי מלצמן, ניסים מרום, רועי רייס ואיילה אורן, נטען כי בסמיכות לאותם אירועים, הן של פיטוריו של חכם והן של חזרתו לייצוג, גמלה בליבו של אבוטבול הכוונה להמית את עו"ד חכם. זאת, לאור אותו אירוע וכן מאחר ולא היה שבע רצון מהישגיו של חכם בניהול המו"מ ועד להסדר הטיעון שהושג בעניינו.
הנאשם לא היה שבע רצון גם מאופי ניהול קו ההגנה של עו"ד חכם לרבות בשל הניהול המהיר של המשפט. בכתב האישום טוענת התביעה כי על מנת להוציא אות תכניתו לפועל, אבוטבול קשר קשר עם אחרים שזהותם אינה ידועה בשלב זה, זאת באמצעות מסרים ומכתבים שהוציא מהכלא וקיבל לתאו בכלא וזאת בדרכים שונות לרבות באמצעות עורכי דין שהגיעו לבקרו. באותם מסרים שהעביר תכנן לגרום למותו של עו"ד חכם באמצעות מטען חבלה שהוצמד לרכבו, תכנית שיצאה אל הפועל בהנחייתו לשל הנאשם ותוך עדכונו על ביצוע המשימה.
ב-10 ביוני 2008, הוצמד מטען חבלה במשקל של 1 ק"ג לרכבו של עו"ד חכם עם מערכת הפעלה חשמלית. המטען הוצמד לרצפת רכבו של חכם עת ששהה בחניון הבניין בו שכן משרדו. ביום ה-11 ביוני, כשעו"ד חכם יצא מהחניון ונסע ברכבו ברחוב יגאל אלון בת"א סמוך לבניין מספר 53, הופעל מטען החבלה שגרם לפיצוץ רכבו של חכם ולמותו במקום.
התביעה מייחסת לאבוטבול רצח נוסף, כאמור, של תושב נתניה ארתור רוזן אותו הכיר אבוטבול עקב השכנות ביניהם. על פי הנטען בכתב האישום, באותה תקופה, שנת 1999, התגלע סכסוך בין אבוטבול לבין אלון גלעדי ומשה הדס חברו. הנאשם, כך נטען, פנה אל רוזן בהצעה שירצח את גלעדי וזאת בתמורה לתשלום שכר גבוה. לאחר שרוזן סירב להצעה, טוענת התביעה, גמלה בליבו של אבוטבול לרצוח את רוזן.
ב-23 בנובמבר 1999, בשעת ערב, נפגשו אבוטבול ורוזן יחד עם אדם נוסף שזהותו טרם ידועה. השלושה נסעו יחד בכיש החוף וכשהתקרבו לצומת קיסריה עצרו בצד הכביש בדרך צדדית, והנאשם אבוטבול ורוזן ירדו מהרכב וצעדו רגלית. בהגיעם למרחק של עשרה מטרים מהכביש ירה אבוטבול בעורפו של רוזן באמצעות אקדח שהחזיק בידו. כשהבחין אבוטבול כי רוזן נותר בחיים ואף קם על רגליו ירה בו הנאשם מספר כדורים נוספים, כשניים מהם פגעו בחזהו העליון ובכתפו הימנית.
בשלב הזה סבר אבוטבול כי גרם למותו של רוזן. הוא חזר אל הרכב ונמלט יחד עם האדם הנוסף. מכתב האישום עולה כי רוזן בשארית כוחותיו הצליח לקום על רגליו, צעד בדרך הצדדית, עלה בחזרה אל כביש החוף, ובפוסעו שם, לאחר מספר מטרים, נדרס על ידי רכב אחר שעבר במקום ולא יכל להימנע מהתאונה. במשטרה סברו תחילה כי רוזן נדרס למוות בתאונת פגע וברח אולם ניתוח גופתו קבע כי מותו של רוזן נגרם כתוצאה מאובדן דם רב בעקבות הירי.
כזכור, נגד אבוטבול, אחד מראשי הפשע הגדולים ביותר בישראל, הוגש כתב אישום בפרשת רצח העבריין משה הדס בשנת 2000. הוא הואשם ביולי 2015, בעבירות של רצח בכוונה תחילה, ניסיון רצח ופציעה באמצעות נשק קר.
