פסל זהב בדמותה של מרים נאור הוצב מול בית המשפט העליון

השר לבטחון פנים גלעד ארדן כתב בחשבון הפייסבוק שלו כי "הדיווחים על 'חקירת המשטרה' בנוגע להצבת הפסל ליד בית המשפט העליון אכן מצריכים הסבר מטעם המשטרה, איזו עבירה נחקרת שם בדיוק ומה נבדק". הוא הוסיף: "לא כל מיצג מחאה מצדיק חקירה ובטח לא מיצג שאינו קורא לאלימות או ממחיש פעולה אלימה".

 כזכור, בתחילת השבוע בית המשפט העליון קבע פה אחד כי הסכם גירוש המסתננים למדינה שלישית הוא חוקי, וזאת לאחר שהעותרים לא הצליחו להוכיח כי הגירוש למדינה זו מהווה סכנה לשלומם. עם זאת קיבל בית המשפט, שהתכנס בהרכב מורחב, את חלק מעתירתם וקבע כי על מדינה להפסיק את כליאת מבקשי המקלט מאריתריאה וסודן בחולות כאמצעי לחץ עליהם להסכים לגירוש מרצון למדינה שלישית.

בית המשפט קבע לטובת העותרים כי לא ניתן לראות באי-הסכמתם של מסתננים להרחקה למדינה שלישית משום העדר שיתוף-פעולה עם הרחקה שבעטיו ניתן להחזיקם במתקן חולות בדרום מעבר ל-60 ימים. עם זאת, את עצם ההתנגדות להסדר הגירוש עם מדינה שלישית אישרו השופטים פה אחד וקבעו: "לא הוכח כי מדינה זו אינה בטוחה וכי התקיימו כל התנאים הפרוצדורליים הנדרשים לצורך הנהגתו של הסדר ההרחקה. עוד נקבע כי המנגנונים שהנהיגה המדינה לביקורת ולפיקוח על הליך ההרחקה ועל היחס שלו זוכים המורחקים במדינה השלישית מספקים בעת הנוכחית".

נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור, שכתבה את חוות-הדעת המרכזית, עמדה בפסק-דינה על הרקע שהוביל את מדינת ישראל לחתום על הסכמים עם שתי מדינות שלישיות שהסכימו לקבל לשטחן מסתננים ממדינת ישראל וציינה כי הוצאה תעודת חיסיון שחלה בין היתר על שמות המדינות ועל הוראותיהם של ההסכמים. בהתאם למדיניות שנתקפה במסגרתו של הערעור, אפשרות ההרחקה למדינות שלישיות מוצעת למסתננים השוהים במרכז השהייה חולות ואשר לא הגישו בקשת מקלט או שבקשת המקלט שלהם נדחתה. לגישת המדינה אי-הסכמתם להרחקה עשוי להיחשב העדר שיתוף-פעולה מלא עם הרחקה אשר בשלו ניתן להכניסם למשמורת לפי סעיף 13(ו)(א)(2) בחוק הכניסה לישראל. הנשיאה הדגישה כי במקרה הנוכחי הוצעה למערערים 1 ו-2 אפשרות הרחקה רק לאחת משתי המדינות השלישיות ועל-כן הכרעה בערעור דרושה רק לגביה.