סערת הגירוש עולה למשפט: "זה לא יעבור בג"ץ"

נמשכת סערת גירוש המסתננים. שר החינוך נפתלי בנט ושרת המשפטים איילת שקד הודיעו כי יקדמו בשבוע הבא את פסקת ההתגברות – שבאמצעותה אפשר להעביר חוק שנפסל בבג”ץ. זאת כדי לעקוף את בית המשפט העליון ולחוקק מחדש את החוק למניעת הסתננות בגרסתו הראשונה. עם זאת, מומחים מעריכים שאין למהלך סיכוי להצליח.
 

הודעת שני השרים מהבית היהודי באה  בתגובה לאירועי השבוע האחרון, ששיאם ביטול הבזק של ההסכם שאליו הגיעו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הפנים אריה דרעי עם נציבות האו”ם לפליטים בדבר הוצאתם של כמחצית מהמסתננים מישראל. נראה שממשלת ישראל חשה בתמיכה הציבורית בגירוש המסתננים ומבקשת לפעול בהקדם. בנט אמר כי ידרוש לקדם את פסקת ההתגברות הכללית ב”חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו” כבר במהלך הפגרה, על מנת לאפשר חקיקה מחדש של החוק למניעת הסתננות בצורה אפקטיבית. 
 

עם זאת, גורמים משפטיים בכירים אמרו בשיחה ל”מעריב” כי הם מעריכים שהניסיון של שני השרים לא יעמוד במבחן משפטי ולא יעבור את בג”ץ. “קודם כל הייתי מחוקק את חוק יסוד החקיקה ומגדיר את סמכויות בית המשפט וכל רשות והיחס ביניהם. חוק כזה, שכבר דובר עליו בעבר, יוכל אז לאפשר את פסקת ההתגברות, וגם זה רק ברוב מיוחס של לפחות 70 חברי כנסת”, אמר ל”מעריב־סופהשבוע” בכיר לשעבר במערכת המשפטית. “בלתי סביר ובלתי ראוי שהכנסת תחליט על פסקת ההתגברות”, הוסיף. “זה יכול לבוא רק בתוך חוק אמיתי ויסודי, שיסדיר אחת ולתמיד את הסמכויות של הרשויות והיחס ביניהן. אני לא רואה במצב הנוכחי את חוק ההתגברות עובר”.
 

בכירה נוספת במערכת המשפט מעריכה אף היא, בשיחה עם “מעריב, שבמצב המשפטי הקיים יהיה בלתי סביר לנסות לחוקק את פסקת ההתגברות, כדי לעקוף את בג”ץ ולאפשר את גירוש המסתננים. “אין כאן עניין של עקיפת בג”ץ, אלא חקיקת חוק בניגוד לעמדת בג”ץ ולבטל פסיקה שלו. זה לא נראה לי סביר, והניסיון הזה לדעתי מאוד חמור. יש צורך בחקיקת יסוד שתסדיר בהסכמה עם בית המשפט את הסמכויות ולא לנסות לעקוף את בג”ץ. זה בלתי סביר”.

 

לדעתה, יש לקבוע בכל חוק יסוד שרק רוב מיוחס של 80 חברי כנסת יכול לאשר חקיקה שתעקוף את בג”ץ ותבטל החלטה שלו. “יש כאן נושא מאוד מורכב, והדיבורים על ניסיון להעביר את פסקת ההתגברות מוקדמים. דבר כזה יכול להיעשות רק בתוך מכלול של חוק יסוד החקיקה”, הוסיפה. 
 

שופט העליון לשעבר אליהו מצא, שהתראיין אתמול ב־103FM, התייחס אף הוא לנושא ואמר: “ראוי לרדת מהרעיון ההזוי הזה. אלו דברים שאיש לא העז לעשות. מאז ומתמיד הייתה ביקורת על השאלה אם בג”ץ מוסמך להתערב בפעולות הרשות המחוקקת, כשהיא מחוקקת חוקים אנטי־חוקתיים, ובפעולות של הרשות המבצעת כשהיא מבצעת מעשים שאינם עומדים במבחני המידתיות והסבירות. חוק עוקף בג”ץ יוביל לתחנה האחרונה של הדמוקרטיה”.

הוא הוסיף כי “פעולת הגירוש הזו צריכה להיות תקינה מבחינת אמות המידה של המדינה הדמוקרטית. אם היא פעולה פסולה, תפקידו של בג”ץ להתערב בה. הרעיון לבצע התגברות בנושא ספציפי הוא רעיון רע, כי היום זה נושא המסתננים ומחר זה יכול להיות נושא אחר. הממשלה אכן יכולה לחוקק חוק עוקף בג”ץ, אך אני מניח שבג”ץ יתערב גם בחוק הזה”.
 

פרופ’ מרדכי קרמניצר אמר במהדורת החדשות של ערוץ הכנסת כי “זה יכול להתאפשר במובן הזה שרוב פרלמנטרי לכאורה יכול לעשות מה שהוא רוצה. אבל ברור שיש פה פגימה קשה מאוד במבנה החוקתי שישראל הקימה ושהיא כל כך גאה בו”. מלשכת שרת המשפטים נמסר אתמול כי: "בית המשפט שואב את סמכותו לפסול חוקים ככזו הנובעת להבנתו מעמידתם של אלה בסתירה לחוקי היסוד. ממילא מובן כי לא ניתן להעלות על הדעת פסילת סעיף בחוק היסוד עצמו שוודאי אינו עומד בשום סתירה לחוק היסוד ממנו הוא חלק. לא כל שכן כאשר סעיף זהה מופיע כבר היום בחוק יסוד חופש העיסוק ומהווה זה שנים רבות חלק אינהרנטי משיטתנו החוקתית".

58 מסתננים שוחררו מסהרונים

במקביל, רשות האוכלוסין וההגירה הודיעה אתמול על שחרור 58 מסתננים המוחזקים בכלא סהרונים. המשוחררים יוכלו להתגורר ולעבוד בכל מקום למעט שבע ערים: בני ברק, תל אביב, פתח תקווה, ירושלים, אילת, נתניה ואשדוד. מדובר בקבוצה של מסתננים שנכלאו עקב סירובם לצאת לרואנדה, שההסכם עמה קרס, ובעקבות כך סירובם הפך לחסר משמעות. עוד קודם לכן השיבה המדינה לבג”ץ כי ישראל בודקת את אפשרות גירוש המסתננים למדינת יעד אחרת ואף נשלח שליח מיוחד לבדוק את הנושא. 
 

אתמול פורסם כי אותה מדינה היא אוגנדה, אך שר החוץ שלה הנרי אוריים אוקלו הכחיש שארצו הגיעה להסכם עם ישראל על גירוש מהגרים לתחומה. בשיחה עם סוכנות הידיעות אי־פי אמר אוקלו כי אם המהגרים אכן היו מגיעים לאוגנדה, ארצו הייתה “מתעקשת שחברות התעופה יחזירו אותם למדינה שממנה הגיעו. אין לנו הסכם, הבנה כלשהי, באופן רשמי או בלתי פורמלי, עם ישראל, שהם יזרקו את הפליטים שלהם פה”, הדגיש.