בבית המשפט העליון החל הבוקר (שני) דיון בערעורו של איש העסקים נוחי דנקנר, לשעבר בעל השליטה באי.די.בי שהורשע בהרצת מניות החברה, לפני כשנתיים, ונגזרו עליו שנתיים מאסר בפועל, שנת מאסר על תנאי וקנס של 800 אלף שקל. דנקנר ערער הן על ההרשעה והן על גזר הדין, והפרקליטות, מנגד, ערערה על גזר הדין ודרשה להחמיר בעונשו, ולגזור עליו עונש מאסר בפועל של שלוש עד חמש שנים. שופטי העליון קרא, הנדל ומינץ דנים בערעורו. כמו כן, החל הדיון בערעורו של איש שוק ההון איתי שטרום, שהורשע גם הוא במשפט ונגזרה עליו שנת מאסר בפועל.
עורכת דינו של דנקנר, מיכל רוזן-עוזר, אמרה בפתח דבריה, "כי את הקרב להלך בעולם כאדם שלא דבק בו רבב- דנקנר הפסיד שלא כדין, וניתן בבירור להצביע עליו כמי שהגיע מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. עד המדינה שיקר בעדותו, וטענות רבות של התביעה הופרכו. עבירה של השפעה בדרכי תרמית על השער היא מיוחדת. מה שמפריד בין התנהגות לגיטימית למעשה עבירה הוא שאלת הכוונה. על הפער בין התנהגות שהיא עבירה לבין התנהגות שאינה עבירה, אמר כבר בית המשפט שהוא דק למדי, אולם הוא מטיל עול על בית המשפט לבדוק ולהגיע למסקנה שהייתה כוונה. ביהמ"ש עצמו הבהיר שלא הובאו בפניו ראיות ישירות להוכחות כוונתו של דנקנר".
עורכת דינו של דנקנר, אפרת ברזילי, טענה לעניין גזר הדין: "אנו סבורים שהעונש הוטל חמור מדי בהינתן הנסיבות המיוחדות ובהשוואה לרמת הענישה, גם כשמסתכלים על האדם שהורשע- אדם טוב ומיטיב. גם בגזר הדין אנו רואים ליקוי בעבודת ביהמ"ש. כאשר הוא שוקל את נסיבות העבירה הוא מצביע על הנסיבות לחומרה ולא נותן משקל לנסיבות לקולא, שהיו רבות. הקביעה שדנקנר לא התכוון להשפיע על שוק ההון לא אופיינית לתיקי שוק ההון ולתיקי הרצת מניות. זה דבר שהיה צריך להיות לו משקל לעונש. ביהמ"ש לא עמד על כך שלא הוכח במקרה זה נזק קונקרטי לשוק ההון. כשאין עקיצה של גורמים בשוק ההון זה שיקול שצריך להביא בחשבון".
"להניף בתיק זה את דגל המסר שצריך לעבור לעבריינים בתיקי שוק ההון, זה לא המקרה המתאים. חייו מלאי סולידריות בחברה, ולטעמנו ביהמ"ש לא נותן להם מספיק משקל ברף הענישה. הכרעת הדין עוסקת ביומיים בלבד בחייו של דנקנר, וביהמש מתבקש לראות את כל מהלך חייו של האיש. שנים של עשייה לטובת המדינה, שורה של עדי אופי, עשייה יוצאת דופן בהיקפה- אישית,גם בכספו הפרטי וגם בזמנו. אנשים רבים מוקירים את הטוב שעשה". בערעורו טוען דנקנר כי הכרעת הדין של שופט המחוזי בת"א, חאלד כבוב, מבוססת על ראיות נסיבתיות, ומסקנתו של כבוב, שעלתה מן הראיות, אינה הגיונית. בתוך כך מערערת הפרקליטות על קולת העונש שהוטל על דנקנר ומבקשת להגדיל את שנות המאסר.
"הרשעתו של דנקנר נגועה בכשלים יסודיים, אשר חומרתם זועקת ומחייבת את התערבות בית המשפט העליון", טוענים באי כוחו. לדבריהם: "טעויות בית המשפט המחוזי שוללות את המסקנה המרשיעה. הראיות תומכות בהסבריו של דנקנר ומחייבות את זיכויו. "נדבכים מרכזיים מראיות התביעה הופרכו וטענות מרכזיות של דנקנר הוכחו כנכונות למעלה מכל ספק".
באי הכוח טוענים שבית המשפט טעה בהרשיעו את דנקנר על יסוד ראיות נסיבתיות, שבית המשפט עצמו הגדירן כראיות שאינן "אותות ומופתים". ראיות נוספות של התביעה, ובראשן עדות עד המדינה עדי שלג - הופרכו.
ביחס לכדאיות ההשקעה באי.די.בי, נטען בערעור שבית המשפט טעה והתעלם מכך שדנקנר האמין בכדאיות ההשקעה. לראייה מציינים פרקליטיו של דנקנר את העובדה שהוא, בני משפחתו ושותפיו, השקיעו בהנפקה 62 מיליון שקל. גם חודשים לאחר מכן, המשיך דנקנר להאמין ורכש מניות אי.די.בי בעשרות מיליוני שקלים. כזכור, דנקנר איבד לפני חמש שנים את שליטה באי.די.בי וזו עברה לאיש העסקים אדוארדו אלשטיין. כיום עוסק דנקנר במיזמים פרטיים בישראל ובחו"ל.
