פער עצום בין בוגרי המכללות לאוניברסיטאות: מתוך 2,930 שניגשו לבחינות הקבלה ללשכת עורכי הדין, רק 32% הצליחו לעבור את הבחינה, כך פרסמה היום (שני) הלשכה. מתוך כלל הנבחנים, 1,930 ניגשו אליה לראשונה, ומתוכם עברו 44%. אחוז המעבר של בוגרי המכללות עומד על 26%, בעוד שזה של בוגרי האוניברסיטאות הוא 70%. 550 מהנבחנים ניגשו למבחן בפעם השלישית או יותר, ורק 6% מתוכם עברו.
בראש הטבלה עומדת האוניברסיטה העברית עם 76 אחוזי הצלחה, ואילו את הטבלה סוגרת המכללה האקדמית כרמל עם 17 אחוזים בלבד. לא מעט מכללות מדשדשות סביב 20 אחוזי ההצלחה, ואילו מכללת ספיר ניצבת עם 70 אחוז הצלחה והיא עומדת בראש אחוזי ההצלחה בקרב המכללות. גם המכללה למנהל והמרכז הבינתחומי השאירו את חברותיהן מאחור עם 57 ו-53 אחוזי הצלחה בהתאמה.
מלשכת עורכי הדין נמסר כי "לצערנו תופעת אי הקפדה על רמה אקדמית נאותה בחלק מהמוסדות האקדמאים אינה פוסקת ותוצאותיה משתקפות בתוצאות הבחינה. בחלק לא מבוטל ממוסדות הלימוד האקדמיים לא נדרשת אף תעודת בגרות על מנת להתקבל ללימודי משפטים".
כמו כן, צוין כי "התפלגות הציונים לפי זהות המוסד האקדמי בו למד הסטודנט מלמדת על פערים בלתי נסבלים בין המוסדות השונים. חלק ממוסדות הלימוד זוכים לנתונים עגומים ומוליכים שולל אלפי סטודנטים תמימים המתפתים לשלם סכומי עתק מתוך הטעיה לפיה יש בסכומים אלה כדי לקצר תהליכים בדרך לקבלת רישיון עריכת דין. לשכת עורכי קוראת לגורמים הרלוונטיים לבחון קביעת תנאי סף רשמיים ללימודי משפטים ולערוך מבחן ממיין בתום שנת הלימודים הראשונה".
בוועדה הבוחנת בראשות השופט שאול שוחט אמרו: "אחוזי המעבר של הבחינה היו נמוכים במיוחד. התוצאות היו מטרידות נוכח העובדה כי שיעור התשובות הנכונות, גם על חלק מהשאלות שסווגו כקלות, ואפילו כקלות מאד, לא היה גבוה. בדיקת הנתונים מלמדת כי אפילו בחלק הניסוח המשפטי, שהורכב במועד זה משתי מטלות בסיסיות ביותר מביניהן היה על הנבחן לבחור, דהיינו ניסוח בקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ או ניסוח בקשה למעצר עד תום ההליכים, מרבית הנבחנים (64%) לא עמדו ברף הנדרש של קבלת 65% מתוך 15 הנקודות ששוקלת המטלה. גם צוות בודקי מטלת הכתיבה התריע בפני הוועדה על ירידה חדה ברמת הניסוח שהפגינו הנבחנים".
<