בעוד שבוע תתכנס הוועדה למינוי שופטים כדי למנות שופטים לערכאות השונות. על פי חוק יסוד השפיטה, בוועדה מכהנים תשעה חברים ושניים מתוכם שרים: שרת המשפטים ושר נוסף שנבחר על ידי הממשלה. כאשר מדובר במינויים לבתי הדין לעבודה, החוק קובע כי השר הנוסף הינו שר העבודה, דהיינו חיים כץ. אולם השר כץ חשוד בשתי פרשות פליליות שונות, ובאחת מהן כבר הודיע פרקליט המדינה כי הוא שוקל להגיש נגדו כתב אישום בכפוף לשימוע.
השבוע פנינו למשרד המשפטים וביקשנו לדעת האם קיימת מניעה מצד השר כץ לשבת בוועדה למינוי שופטים. תוך זמן קצר נענינו כי "השר כץ הודיע שלא ישתתף בוועדה למינוי שופטים, לכן שאלת כשירותו לקחת חלק בוועדה אינה מעשית ואין צורך לדון בה". מלשכת השר כץ נמסר למעריב כי הוא החליט שלא להשתתף עקב רצונו למנוע לזות שפתיים וטענות לשחיתות.
יש לציין כי אמנם הוועדה רשאית להתכנס אף בהרכב חסר, אך במקרה בו קיימת מניעה מהותית מחבר הוועדה ליטול בה חלק עד להודעה חדשה, הוועדה לא יכולה להתכנס בלי מינוי של חבר אחר במקומו. על פי חוק יסוד הממשלה, מינוי זה דורש החלטה של הממשלה והצבעה של מליאת הכנסת.
גורם במשרד המשפטים אומר כי בג"ץ חייב בעבר לפטר שרים מתפקידם רק לאחר הגשת כתב אישום, ואילו כאן קיימת בעיית מראית עין בלבד של חשוד בפלילים שבוחר שופטים.
כאשר הודיע פרקליט המדינה לפני כמה חודשים על הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע, פנתה התנועה לטוהר המידות ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לחייב את כץ להשעות עצמו עד להודעה חדשה מהוועדה. במשרד המשפטים העדיפו אז לא להכריע בשאלה התקדימית ומסרו שהנושא איננו על הפרק לעת עתה וייבחן אם וכשיהיה רלוונטי.