כשעו"ד תומר שורץ החל לפני שלוש שנים בכתיבת הספר "פשוט פלילי", רומן מתח שיצא בימים אלה לחנויות ומגולל את סיפורו של פרקליט שמתקשה להשלים עם משפטי השדה שמתרחשים ברשתות החברתיות, הוא לא דמיין שעלילת ספרו הפיקטיבי תהפוך זמן קצר לאחר מכן למציאות. בספר, גיבורו של שורץ מתחיל להעביר הרצאות על משפטו של רומן זדורוב שהורשע ברצח תאיר ראדה ז"ל ונידון למאסר עולם. אלא שכחצי שנה לאחר שהחל בכתיבת הספר, מצא עצמו שורץ מעורב באופן ישיר בפרשה הזו, שמסעירה את המדינה זה 12 שנים, עת החל לייצג את א"ק, אחת הדמויות המרכזיות בפרשה, לצדו של עו"ד דניאל חקלאי.
מבחינתו של עו"ד שורץ, עיתוי יציאת הספר לא היה יכול להיות טוב יותר לנוכח הגילוי החדש בפרשה, שבמסגרתו נמצאה התאמה אפשרית בין שערה שאותרה על גופתה של ראדה - ואינה שייכת לזדורוב או לראדה עצמה - לבין הדנ"א של א"ח, בן זוגה לשעבר של א"ק. המכון לרפואה משפטית מצדו טען כי השערה יכולה להתאים לעשרות אלפי ישראלים. בינתיים, הפרקליטות צפויה לערוך בדיקות נוספות על מנת לאמת את זהות בעלי השערה. "באופן מקרי לחלוטין, הספר יצא עכשיו לחנויות, בדיוק בעת שהארץ גועשת כבר ימים רבים מתיק זדורוב ומההתפתחויות שמתרחשות בו כל העת", מספר שורץ. "עוד לפני שהתחלתי לייצג את א"ק, הרי שבעלילת הרומן שכתבתי כבר הופיע זדורוב. אנשים טובים חיברו בין א"ק לביני, אני מייצג אותה פרו בונו, ללא עלות, מהסיבה המאוד פשוטה שראיתי את המצוקה שאליה היא נקלעה. זה לא סוד שמדובר במתמודדת נפש, צעירה שאינה רגילה לחלוטין, וממקום של חמלה הסכמתי לייצג אותה".
לדעתך יש לה קשר לפרשה הזאת?
"אני משוכנע שהיא לא קשורה לרצח המזעזע של תאיר ראדה ז"ל. לגבי הממצא של השערה, אני יכול להגיד שכדאי מאוד - כמו בשאר התחומים שנוגעים למשפט הפלילי - לחכות לבדיקה מעמיקה ולהכרעה של הרשויות ושל בית המשפט. הרי ביום הראשון לפרסום זעקו כולם שמצאו שערה של א"ח, וככל שחלף הזמן התברר שגם עשרות אלפי אנשים אחרים יכולים היו להותיר את אותו ממצא".
מה מצבה של א"ק כיום?
"היא נמצאת בחו"ל בנסיעה משפחתית, ללא כל קשר לסערה ולשערה. א"ק עטופה באנשים טובים שעוזרים לה. מעבר לנו, לעורכי הדין, יש אנשים טובים שעוטפים אותה ומנסים לחצוץ בינה לבין הרוח הרעה שנקווה שתחלוף. א"ק חוותה, לצערנו, אלימות ברוטלית ברשת, שבעטייה נאלצה לסגור את עמוד הפייסבוק שלה. פרטיה אסורים לפרסום, וכל מי שמפיץ פרטים מזהים עליה עובר על החוק. גם בעניין הזה אנחנו, עורכי הדין שלה, פועלים".
חצה את הקווים
שורץ (44), ממושב שדמות דבורה, נשוי ואב לשלושה ילדים, התמחה בפרקליטות צפון וגם עבד בה תקופה ארוכה. "הייתי פרקליט יותר מעשר שנים בתחום הפלילי, והספקתי בין לבין להיות שנתיים תובע משטרתי, גם בתחום הפלילי", הוא מספר. "לפני כשש שנים פרשתי מהפרקליטות, חציתי את הקווים ועברתי לצד השני של המתרס כדי להיות סנגור עם שני שותפים שפרשו גם כן מהפרקליטות, עו"ד עידית רייכרט ועו"ד גיל דביר".
המשרד שפתחו השלושה בעפולה, "דביר־רייכרט־שורץ", מתמחה בתחום הפלילי, אם כי לדברי שורץ, רוב לקוחותיהם הם אנשים נורמטיביים ללא עבר פלילי. "אנחנו לא מייצגים נאשמים מארגוני פשיעה", הוא מסביר. "יש אזרחים רבים וטובים שהסתבכו בעבירה כזו או אחרת לראשונה בחייהם, ולהם אנחנו נותנים מענה. אנחנו באמת מאמינים שמצד אחד כל אדם זקוק להגנה, אבל ברמה האישית אנחנו פחות מתחברים לגורמים שמתפרנסים כל העת מביצוע פשעים".
בין היתר, בעת עבודתו בפרקליטות, שורץ היה מעורב בתיקים רבים, בהם תיק הרצח המטלטל של הנערה דנה בנט, שנעלמה באוגוסט 2003 בדרכה הביתה מעבודתה. בחטיפתה וברציחתה הורשע ב־2010 הרוצח הסדרתי יחיא עדואן פרחאן. "בתיק הזה ייצגתי את המדינה והייתי חלק מצוות התביעה נגד פרחאן", מספר שורץ. "זה תיק שבמשך שבע שנים לא פוענח, ורק בעקבות וידוי של נערה שהייתה חברתו של הרוצח, נחשפו מעשי הזוועה. זה היה תיק מצמרר, רצח לשם רצח. נערה תמימה חוזרת מעבודתה בשעת לילה מאוחרת ומוצאת את עצמה קורבן אקראי למרצח שפל".
היה קשה לנהל תיק כזה?
"התיק היה מלווה בהמון אמוציות. אני זוכר במיוחד את העדות של אותה נערה שהייתה שותפה לרצח, את המורכבות של הדברים שהיא מסרה. אני זוכר את החיבוק שנתנו למשפחות של הקורבנות של פרחאן - גם למשפחה של דנה, גם למשפחה של התיירת סילביה מולרובה מצ'כיה שפרחאן רצח, וגם למשפחה של מנוח נוסף, אהרון סימחוב. בפרשה האחרונה, בעקבות ערעור בעליון, זוכה פרחאן מחמת הספק. תיק דנה בנט זה בהחלט תיק שחרוט לי עמוק בלב. בתיק כזה, כשברור לכולם בשלב הפענוח מה עומד על הפרק, יש דריכות לגבי התקדמות החקירה, יש מתח. האם ייאספו ראיות מספיקות על מנת לבסס כתב אישום? אלה רגעים שלא שוכחים אותם. אני ממש זוכר את עצמי יושב בחדר הבקרה בכל מיני סיטואציות מורכבות שהיו במהלך החקירה של התיק הזה. אני זוכר את העדכונים שמסרנו למשפחות. ההתמודדות הכי מורכבת היא לנתק בין הרגשות לבין הניתוח המשפטי הקר שמצופה מפרקליט. בסופו של דבר, פרקליט אמור לקבל החלטה מקצועית משפטית נכונה לפי טיב הראיות, ולא לפי כאב המשפחות או זעקות חיצוניות".
עד כמה התיק הזה מלווה אותך עד היום?
"זה מסוג התיקים שלא עוזבים אותך מכמה סיבות. קודם כל, מבחינה רגשית אתה מזועזע. אתה גם בן אדם, גם לך יש ילדים, אתה מבין את המשמעות שהיום אתה מטפל בתיק הזה, ומחר חס וחלילה זה עלול לקרות למישהו מיקיריך. מעבר לזה, בתיקים כאלה יש גם את העין הציבורית והתקשורתית שלא עוזבת אותך. ברור לך שמבחינה מקצועית אסור לך לשגות, ואתה תחת זכוכית מגדלת תמידית".
נזק חברתי
גם כיום, כאמור, מוצא עצמו שורץ תחת זכוכית מגדלת ציבורית כאשר לקוחתו הנוכחית, א"ק, מייצרת עניין תקשורתי רב. כזכור, א"ק למדה בעבר בבית הספר "נופי גולן" בקצרין, שבו למדה גם ראדה. באפריל 2012, כחודשיים אחרי שא"ק וא"ח נפרדו בתום קשר שנמשך תשע שנים, פנה א"ח למשטרה ואמר כי א"ק סיפרה לו ביום הרצח שהיא זו שהרגה את ראדה ושלבשה את בגדיו באותה עת. בעקבות עדותו של א"ח זומנה א"ק לחקירה בחשד לרצח ראדה, אולם הכחישה את הדברים. בסופו של דבר, הגיעו חוקרי המשטרה למסקנה שא"ח משקר ושכל מטרתו היא לכאורה לנקום בא"ק. מאוחר יותר גם ע', חברתה של א"ק, סיפרה כי א"ק התוודתה בפניה כי רצחה את ראדה. א"ק זומנה לעדות במשטרה באוקטובר 2017, אך לא נחקרה באזהרה.
"כחובב מושבע של המשפט הפלילי עוד משחר נעוריי, אני לא זוכר תופעה כזו של דרמה ציבורית־תקשורתית בתיק פלילי כמו בתיק זדורוב", טוען שורץ. "אני זוכר את עצמי כילד נפעם מעו"ד מיכאל שקד מדבר בתיק ג'ון איוון דמיאניוק או מתבונן בהשתאות בהתנהלות התיק נגד חוה יערי ואביבה גרנות, אבל מעולם לא פגשתי כאלה עוצמות של תקשורת וסערה כמו שמתרחשות בתיק זדורוב".
לדברי שורץ, ספר הביכורים שלו (בהוצאה עצמית), שבמהלכו מטפל הפרקליט בתיק רצח של שני בני דודים שנאשמים ברצח של חברם, נכתב כדי לעסוק בפער התהומי בין הכרעות בית המשפט לקביעות בית הדין של פייסבוק. "כיום הרשתות כבר מכריעות בכלים חלקיים, מוגבלים, אינטרסנטיים לפעמים, כמו למשל במקרה השערה", הוא אומר. "מחלת הכתיבה תמיד הייתה אצלי, וכעורך דין שמתעסק בתיקים פליליים, אתה פוגש את הנושאים המרתקים ביותר מדי יום. מבחינתי, כתיבת רומן מתח הייתה דבר טבעי וגם סוג של חלום. היה לי חשוב שהספר יהיה מאוד זורם וקולח, שייכתב לא כספר עיון אלא ממש כמותחן, ואני חושב שהערך המוסף של הקורא הוא בכך שלאחר הקריאה הוא גם יוכל לצאת עם כמה תובנות חשובות. כמו למשל הפער הבלתי נתפס בין הכרעות בית המשפט לרשתות, וגם אולי לגבי מהותו של הספק, ומתי ספק הופך לספק סביר. הספר מתאר את ההתמודדות של הגיבור הפרקליט עם התיק שהוא מטפל בו, ואפשר למצוא לא מעט נקודות דמיון בין אותו תיק לבין תיק זדורוב. מה ששונה הוא שהפרקליט מצליח להבין מה עומד מאחורי המאבק שמנוהל לטובת בני הדודים, והקורא מכאן ייקח את מסקנותיו לעצמו".
לאילו מסקנות אתה מגיע מהמאבק למען זדורוב?
"אני לא יודע להגיד מה המנגנון שמניע את אלה שרוצים את טובתו של זדורוב, אבל אני כן יודע להגיד שיש מנגנון. לי לקח שלושה ימים ללמוד להגיד דנ"א מיטוכונדרי (הבדיקה שנעשתה לשערה שנמצאה על ראדה – א"ש), אבל יש ילדים בכיתה ט' שלקח להם שלוש שניות לפרסם פוסט ולהסביר ב־100% למה א"ק היא הרוצחת. אנחנו מבינים שאנחנו נמצאים בעידן שונה, אבל צריך גם להבין את הסכנה שבו, כי בסוף - ונעזוב לרגע את תיק זדורוב - אף אחד לא באמת רוצה שילד עם מקלדת או טלפון יחרוץ את גורלו".
לדעתך, זה משפיע על החלטת השופטים?
"זה לא אמור להשפיע. אני מקווה מאוד שזה לא ישפיע, אבל בסוף אי אפשר לברוח מזה. כולנו בני אדם. גם שופטים הם לא מלאכים. גם הם קוראים עיתונים, גם הם צופים בחדשות. אבל מעבר להכרעה של השופטים, אני חושב שהנזק הוא בעיקר ציבורי־חברתי, כי אנחנו לא באמת רוצים להנחיל לילדינו מציאות שבה עניינים הרי־גורל מוכרעים במקומות חיצוניים למערכת המשפט. זה לא שמערכת המשפט לא שוגה, זה לא שהיא חפה מטעיות, אבל בסופו של דבר אני לא מכיר שיטה יותר טובה או אמינה מהשיטה הזאת, ואני גם רואה סכנה גדולה מאוד בשיטה האחרת".
אתה משוכנע שזדורוב הוא הרוצח?
"אני לא יודע. אני רק יודע שדברים צריכים להיות מוכרעים בבית המשפט. גם מה שהוכרע וגם מה שאולי יוכרע בעתיד. זה המקום היחיד שאפשר לסמוך עליו".