ברקע ההכרעה המתקרבת בנושא תיקי נתניהו, היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, נשא היום (שני) דברים במפגש עם סטודנטים באוניברסיטת בר אילן. "אני מעורב במעט מאוד תיקים", אמר מנדלבליט, "אני מטפל בתיקים של ראש הממשלה, שרי ממשלה, שופטים וחברי כנסת. אני משקיע בהם מאמץ רב מאוד ומשתדל מאוד לזרז את הטיפול בהם. אני לא עוסק בתיקים של ראשי עיריות ורשויות מקומיות. אני לא אומר שאין לחצים, אבל יש לי את האמת שלי ואף אחד לא יצליח להזיז אותי ממנה".
כנשאל על האפשרות שנתניהו יכהן תחת כתב אישום, ענה כי "מוקדם לדון בכך", והוסיף: "החקירה ממש על סף סיום. ההחלטות יתקבלו מהר ככל האפשר, וסדר העדיפויות שלי בטיפול בהם הוא ראשון במעלה".
כמו כן, מנדלבליט ציין שהוא מתכוון להוציא חוות דעת המבהירה שאין לבית הדין הבין לאומי בהאג סמכות לדון בעניין הפלסטיני "כי אין דבר כזה מדינה פלסטינית". עוד הוסיף, כי מחובתו להגן על חוקים גם אם הם מנוגדים לחוק הבינלאומי. "הממשלה יכולה לחוקק חוקים נגד החוק הבינלאומי. אני אתנגד להצעות חוק כאלה, ואנסה לשכנע שזה מאוד לא כדאי ומאוד לא מומלץ. אבל אם היא רוצה לעשות זאת, זו זכותה ואני אגן על חוקים ישראלים שמנוגדים לחוק הבין לאומי", אמר.
כנשאל על האפשרות שנתניהו יכהן תחת כתב אישום, ענה כי "מוקדם לדון בכך", והוסיף: "החקירה ממש על סף סיום. ההחלטות יתקבלו מהר ככל האפשר, וסדר העדיפויות שלי בטיפול בהם הוא ראשון במעלה".
כמו כן, מנדלבליט ציין שהוא מתכוון להוציא חוות דעת המבהירה שאין לבית הדין הבין לאומי בהאג סמכות לדון בעניין הפלסטיני "כי אין דבר כזה מדינה פלסטינית". עוד הוסיף, כי מחובתו להגן על חוקים גם אם הם מנוגדים לחוק הבינלאומי. "הממשלה יכולה לחוקק חוקים נגד החוק הבינלאומי. אני אתנגד להצעות חוק כאלה, ואנסה לשכנע שזה מאוד לא כדאי ומאוד לא מומלץ. אבל אם היא רוצה לעשות זאת, זו זכותה ואני אגן על חוקים ישראלים שמנוגדים לחוק הבין לאומי", אמר.
בנושא חוק הלאום, ציין היועמ"ש כי הוא מחויב להגן עליו בבג"ץ: "אני לא שומר המוסר של הדרג המדיני. אני צריך להבהיר איזה סעיפים יכולים לעבור ואפשר להגן עליהם ועל איזה לא. ברגע שהסעיפים הלא חוקתיים ירדו מחוק הלאום, אני מחויב להגן עליו".
על השאלה האם מסמכותו של בג"ץ לפסול חוק יסוד, אמר מנדלבליט: "קולמוסים עוד יישברו על השאלה הזו. מקווה מאוד שלא נצטרך להכריע בה. קשה מאוד מאוד מאוד לא להגן על חוק יסוד בבג"ץ. אולי במקרי קיצון, אם יחליטו שבחירות לא יתקיימו כל ארבע שנים אלא כל 400 שנה".
על השאלה האם מסמכותו של בג"ץ לפסול חוק יסוד, אמר מנדלבליט: "קולמוסים עוד יישברו על השאלה הזו. מקווה מאוד שלא נצטרך להכריע בה. קשה מאוד מאוד מאוד לא להגן על חוק יסוד בבג"ץ. אולי במקרי קיצון, אם יחליטו שבחירות לא יתקיימו כל ארבע שנים אלא כל 400 שנה".
על הקריאות לפיצול תפקידי היועץ המשפטי לממשלה הדגיש מנדלבליט כי "אין מניעה משפטית לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ואת תפקיד התובע הכללי. אם הממשלה רוצה להפריד, שתפריד".
כזכור, אמש פורסם כי פרקליטת מחוז תל אביב למיסוי וכלכלה, עו"ד ליאת בן ארי, גיבשה את המלצתה בחקירות ראש הממשלה בתיקים 1000 (פרשת המתנות) ו־2000 (שיחות נתניהו־מוזס) והעבירה את החומר המסכם לעיונו של פרקליט המדינה שי ניצן. בן ארי, שליוותה את חקירות נתניהו מראשיתן, החליטה לאמץ את עמדת המשטרה, ולדעתה יש להעמיד לדין את ראש הממשלה בגין עבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים. בן ארי משמשת בחקירות אלה כזרוע מפקחת של פרקליטת המדינה, ואך טבעי הדבר שהמלצתה תהא זהה לזו של המשטרה, אולם יש בכך כדי לחזק את הדעה שבפרקליטות עצמה עשויים לקבל החלטה דומה.
בינתיים שוקדים במשטרה על סיכום חקירת ראש הממשלה בפרשת בזק־וואלה (תיק 4000), לאחר שבשבוע שעבר, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, בוצעה השלמת חקירה נוספת לאיש העסקים שאול אלוביץ', לשעבר הבעלים של חברת בזק ושל אתר החדשות וואלה. כבר לפני כחודש נחשף ב"מעריב" כי עמדת המשטרה היא שהתגבשה תשתית ראייתית נגד נתניהו לביצוע עבירות השוחד גם בפרשת 4000, וזאת לאחר שבפברואר השנה הגישה המשטרה את סיכומי החקירה בפרשות 1000 (המתנות הנדיבות שהעניק המיליארדר ארנון מילצ'ן לידידו בנימין נתניהו) ו־2000 (שיחות המו"מ שניהלו נתניהו ומו"ל ידיעות אחרונות ארנון מוזס על סיקור אוהד תמורת הורדת תפוצת העיתון המתחרה "ישראל היום"), וגם במקרה זה נקבע כי התבססה תשתית ראייתית לביצוע עבירות שוחד.
באמצע אוגוסט השנה דווח ב"מעריב" כי חקירת ראש הממשלה, שנקבעה לאותו שבוע, היא האחרונה בפרשת 4000, וכי רק התפתחות דרמטית תדרוש השלמת חקירה נוספת. מכיוון שמדובר בתיק חקירה המלווה על ידי פרקליט מהפרקליטת והיות שהיועץ המשפטי לממשלה בחן את חומרי החקירה, נדרשה היחידה החוקרת לבצע השלמת חקירה לגבי איש העסקים שאול אלוביץ', וזו אכן התבצעה בסוף השבוע שעבר.
עבור ראש הממשלה, תיק 4000 הוא החמור ביותר, והחוקרים מעריכים כי הצליחו לגבש תשתית ראיות מוצקה לקשר פסול לכאורה בין נתניהו לאלוביץ'. מדובר בתיק עב כרס, עמוס בחומרי חקירה ובראיות, לרבות עדויות של שני עדי מדינה - שלמה פילבר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת, וניר חפץ, לשעבר יועצה הקרוב של משפחת נתניהו, וכן של בכירים באתר וואלה ובבזק. הליך זה צפוי להימשך שבועות ספורים, ולכל המאוחר יועבר החומר אל היועץ המשפטי לממשלה ואל פרקליט המדינה שי ניצן עד סוף נובמבר. להערכת גורמים בכירים ברשות האכיפה, העברת החומר לפרקליטות תוביל להגשת כתבי אישום נגד ראש הממשלה כבר בשליש הראשון של שנת 2019, אלא אם יהיו הפתעות מרעישות.
יש להזכיר כי כבר בפברואר השנה הגישה המשטרה את המלצותיה בפרשות 1000 ו־2000, מגובות בתשתית ראיות לעבירות של שוחד ושחיתות ציבורית מצדו של ראש הממשלה, אולם לבקשת מנדלבליט בוצעה ב־6 באוקטובר השלמת חקירה בתיקים אלו, ולאחר שהועבר החומר הנוסף למנדלבליט, הוא קבע כי יש לאחד בין התיקים בשל מאפיינים דומים בכולם וגיבוש ראיות המצביעות לכאורה על דפוסי התנהגות חמורים. מלשכת נתניהו לא נמסרה אמש תגובה.