"נתניהו גייס אנשי עסקים לקניית וואלה כדי להגביר את השפעתו"

על פי החשד המרכזי, ראש הממשלה לקח שוחד ופעל תוך ניגוד עניינים בכך שהתערב ופעל בהחלטות רגולטוריות המיטיבות עם אלוביץ' ועם קבוצת בזק, ובו בזמן דרש במישרין ובעקיפין להתערב בתוכני אתר וואלה באופן שייטיב עמו. ראשיתה של הפרשה בחקירה שניהלה מחלקת חקירות ברשות ניירות ערך בעניינה של קבוצת בזק. בחקירה אותרו ראיות כבדות משקל שהצביעו על חשדות להתנהלותו והתערבותו הפסולה של מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר בסוגיות רגולטוריות שונות שקשורות בחברת בזק ובשאול אלוביץ', תוך העדפת האינטרסים של אלוביץ' ובזק על פני האינטרס הציבורי. פילבר נחשד שהסתיר פעילותו זו מעיניהם של גורמים מקצועיים ומשפטיים במשרד האוצר, במשרד התקשורת ובמשרד המשפטים.
 

לאחר העברת תיק החקירה בעניינה של קבוצת בזק לפרקליטות ובמסגרת השלמת חקירה שבוצעה על ידי חוקרי רשות ניירות ערך אותרו הראיות שבעקבותיהן המליצו פרקליטות מיסוי וכלכלה ופרקליט המדינה ליועמ"ש להרחיב את החקירה ולחקור גם את ראש הממשלה. היועמ"ש קיבל את ההמלצה והורה על פתיחת חקירה משותפת של המשטרה ורשות ניירות ערך.
 

החקירה המשטרתית לוותה מקרוב על ידי צוות פרקליטים מפרקליטות מיסוי וכלכלה ורשות ניירות ערך, ובמהלכה נחתמו הסכמי עדי מדינה עם שני חשודים – מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר ויועץ משפחת נתניהו ניר חפץ, אשר חשפו התנהלות פסולה בין נתניהו לאלוביץ'. בסיכומה של החקירה, שהתנהלה מפברואר 2018 עד נובמבר 2018, נחקרו תחת אזהרה 13 חשודים, נגבו עדויות מ־60 עדים, בוצעו חיקורי דין מחוץ לישראל ונאספו ונותחו חומרי חקירה רבים, לרבות הקלטות ומסמכים. 
 

מהחקירה עולה כי בשנים 2012 עד 2017 התערבו ראש הממשלה ומקורביו באופן בוטה ומתמשך, ולעתים אף יומיומי, בתכנים שפורסמו באתר החדשות וואלה, ונעזרו בקשריהם עם שאול ואיריס אלוביץ' כדי להשפיע על מינויים של עורכים וכתבים באתר. בין היתר, פורסמו כתבות מחמיאות על אודות בני הזוג וכתבות מחמיאות הרבה פחות כלפי יריביהם, הוסרו תכנים ביקורתיים כלפי ראש הממשלה ובני משפחתו וכן הלאה.