"הפקודה שאתה דורש שהמטכ"ל יאשר היא פקודה בלתי חוקית, חד משמעית היא בלתי חוקית בעליל שדגל שחור מתנוסס מעליה, אתה תוגדר פושע מלחמה ותורשע בבית הדין הבין לאומי בהאג. בגללך קציני צה"ל לא יוכלו לדרוך על אדמת אירופה בלי להיעצר ולעמוד לדין". אלו רק חלק ממטר האזהרות שהמטיר הפרקליט הצבאי הראשי על שר הביטחון. השנה היא שנת 2008, שמו של שר הביטחון הוא אהוד ברק, והפצ"ר הוא לא אחר מאשר אביחי מנדלבליט היועץ המשפטי לממשלה כיום.
שר הביטחון ברק היה מתוסכל מאוד מאי הצלחת צה"ל למגר את ירי רקטות הקסאם של החמאס בעזה אל עבר דרום הארץ. התסכול הזה יוביל את ישראל בשלהי שנת 2008 לפתיחה במבצע "עופרת יצוקה", אולם חצי שנה לפני כן הגה ברק רעיון אחר כדי לטפל באיום הטילים. החמאס היה יורה את הקסאמים, שהיו בעלות חומר נפץ דל בהרבה ובאיכות פחותה בהרבה מהרקטות שנמצאות ברשות החמאס, באיזורים מיושבים. הרקטות היו נורות סמוך לבתי ספר, מסגדים, בתי חולים ומקומות הומי אדם אחרים. ברק החליט שהגיע הזמן להוריד את הכפפות מול החמאס. לדברי גורמים צבאיים בכירים באותה תקופה, ברק דרש מהמטכ"ל לבצע את הפקודה הבאה: "כל מקום ממנו אתם מזהים שיגור של קסאם, לא משנה לי מאיפה, לא משנה לי מתי, לא משנה איך, אוטומטית צה"ל יגיב בירי ארטילרי. צה"ל יירה פגז 155 מ"מ אל מקום הירי".
ברק סבר שהרעיון יחסל את איום הקסאמים תוך יצירת מאזן אימה מול החמאס בעזה. אולם במטכ"ל חששו מהתסבוכת המשפטית וגם הובעה התנגדות ערכית לרעיון. ארטילריה איננו נשק מדויק, ופגז 155 הינו פגז כבד שרסיסיו מתפזרים על פני שטח של עשרות מטרים, וגם עלול לפספס את המטרה המבוקשת בעשרות מטרים. השאלה הגיעה לפרקליט הצבאי הראשי אביחי מנדלבליט, שאמר שמשפטית יש איסור לקיים את הפקודה. כמה גורמים הבקיאים בפרטים אומרים כי מנדלבליט דרש שטרם ירי הפגז יוודאו שהמטרה הצבאית עדיין קיימת בזירה. לדבריו, ירי לאזור ממנו בוצע הירי, כאשר המחבלים וקנה השיגור כבר לא נמצאים במקום, איננו חוקי בעליל. לטענתו, עצם העובדה שירו מהמקום הזה לא הופכת אותו למטרה צבאית לגיטימית.
לא יעלה על הדעת לפגוע בבית חולים כדי להשמיד משגר אחד
כמובן שהמחבלים בוודאות יברחו מהמקום לאחר השיגור, ומשום כך אין הצדקה משפטית לרעיון של ברק. עוד טען מנדלבליט כי חייבים לבחון את מידתיות התגובה בהתחשב בסכנה הנשקפת ממקור הירי, ולא יעלה על דעת להרוג 100 אזרחים בבית חולים כדי להשמיד קנה אחד ממנו כבר בוצע הירי. מעבר לכך הוא הוסיף שגם אם הרעיון היה צולח את מבחן המידתיות, חובה לירות בנשק בנשק מדויק כאשר מדובר על מטרה נקודתית, ולא בפגז עם פיזור רחב שספק גדול אם בכלל יפגע במטרה המבוקשת.
ברק סבר שהרעיון יחסל את איום הקסאמים תוך יצירת מאזן אימה מול החמאס בעזה. אולם במטכ"ל חששו מהתסבוכת המשפטית וגם הובעה התנגדות ערכית לרעיון. ארטילריה איננו נשק מדויק, ופגז 155 הינו פגז כבד שרסיסיו מתפזרים על פני שטח של עשרות מטרים, וגם עלול לפספס את המטרה המבוקשת בעשרות מטרים. השאלה הגיעה לפרקליט הצבאי הראשי אביחי מנדלבליט, שאמר שמשפטית יש איסור לקיים את הפקודה. כמה גורמים הבקיאים בפרטים אומרים כי מנדלבליט דרש שטרם ירי הפגז יוודאו שהמטרה הצבאית עדיין קיימת בזירה. לדבריו, ירי לאזור ממנו בוצע הירי, כאשר המחבלים וקנה השיגור כבר לא נמצאים במקום, איננו חוקי בעליל. לטענתו, עצם העובדה שירו מהמקום הזה לא הופכת אותו למטרה צבאית לגיטימית.
לא יעלה על הדעת לפגוע בבית חולים כדי להשמיד משגר אחד
כמובן שהמחבלים בוודאות יברחו מהמקום לאחר השיגור, ומשום כך אין הצדקה משפטית לרעיון של ברק. עוד טען מנדלבליט כי חייבים לבחון את מידתיות התגובה בהתחשב בסכנה הנשקפת ממקור הירי, ולא יעלה על דעת להרוג 100 אזרחים בבית חולים כדי להשמיד קנה אחד ממנו כבר בוצע הירי. מעבר לכך הוא הוסיף שגם אם הרעיון היה צולח את מבחן המידתיות, חובה לירות בנשק בנשק מדויק כאשר מדובר על מטרה נקודתית, ולא בפגז עם פיזור רחב שספק גדול אם בכלל יפגע במטרה המבוקשת.
ברק שמע שהפצ"ר חיווה את דעתו על חוקתיות הפקודה, רתח מזעם וזימן את הפצ"ר מנדלבליט ואת הרמטכ"ל גבי אשכנזי לשיחה בה הוא דרש שוב לבצע את הפקודה. "שמעתי שהפצ"ר מתנגד לביצוע פקודות בטחוניות, מי שאל אותו? הוא לא מפקד הצבא" אמר ברק. אשכנזי היסה את מנדלבליט שהתחיל לענות ולא נתן למנדלבליט לדבר בכל הפגישה הטעונה הזו. אשכנזי ענה לברק: "אתה צודק, אביחי הוא לא מפקד הצבא, אני מפקד הצבא ואני אומר לך שהפקודה הזו לא תיושם. אני לא מוכן לבצע פקודה כזו, היא לא חוקית וגם לא מוסרית, אני לא מוכן להרוג עשרות אזרחים כפעולת תגמול בלי שאני יודע שיש בכלל מטרה צבאית במקום הזה". הרמטכ"ל נתן גיבוי מוחלט לפצ"ר, דבר שהרתיח עוד יותר את שר הביטחון ברק. אם לא די בכך, אשכנזי אמר לברק, שהממשלה צריכה להורות לו על ביצוע הפקודה ולא ברק כי הוא לא המפקד של אשכנזי.
המומחים המשפטיים תמכו בברק, עד ששמעו את הפקודה המלאה
המומחים המשפטיים תמכו בברק, עד ששמעו את הפקודה המלאה
עברו מספר ימים או שבועות, ומנדלבליט מקבל זימון חריג להתייצב בלשכת שר הביטחון בכנסת, ללא שניתן הסבר למהות הפגישה. כאשר הוא נכנס, הוא רואה את ברק יושב בלשכתו עם מספר פרופסורים למשפטים. ברק אמר למנדלבליט שהוא כינס את המומחים למשפט כדי להסביר להם את הפעולה שהוא רוצה לבצע ושכולם השיבו שאין בפקודה בעיה לפי המשפט הבין-לאומי. מנדלבליט אמר "בואו אני אסביר לכם על מה בדיוק מדובר, כי אולי הוצגה בפניכם הסבר חלקי". מנדלבליט נכנס לפרטים והסביר שוב את המשמעות של הפקודה המבוקשת. כאשר הוא סיים לדבר, אמרו הפרופסורים שאם אלו העובדות, אז הם ודאי לא חושבים שאפשר להגן על הפקודה והיא לא חוקית. הכעס של ברק רק התעצם, ולדברי גורם שנכח בדיון, ברק קטע את הדיון בחמת זעם וסילק את הפצ"ר מהלשכה, כשהוא מבהיר לו שהוא לא המפקד של צה"ל ואסור לו לסכל פקודות מבצעיות.
את הדברים סיפר מנדלבליט עצמו לבכירים בפרקליטות הצבאית, מיד לאחר שחזר מהשיחה הנזעמת של ברק. אחד מהם אומר למעריב כי מנדלבליט נדהם מהתנהלות ברק.
זמן קצר לאחר מכן, ולטענת גורמים שהיו מעורים בסוגיה, ללא כל קשר לכיפוף הידיים בין ברק למנדלבליט, הסתיימה עבודת מטה שעסקה בכינון "הוראות הפיקוד העליון", המסדירה את יחסי הכוחות בצה"ל. עבודת המטה החלה בעקבות דו"ח ועדת וינוגרד שקבע כי הגדרת הסמכויות על צה"ל בין הרמטכ"ל לשר הביטחון, ראש הממשלה והממשלה איננה ברורה וצריך להסדיר את הסמכויות בהוראות של הצבא. ברק שכנראה לא שם לב על מה בדיוק הוא חותם, אישר את הוראת הפיקוד העליון הקובעת שצה"ל כפוף לממשלה על פי חוק היסוד. לאחר מכן גילה ברק על מה הוא חתם, ונפתחה רשמית "המלחמה" הפנימית בין אשכנזי לברק, כאשר מנדלבליט חוטף שוב ושוב מברק שלטענתו עשה יד אחת עם אשכנזי נגד ברק.
כעת אנו חושפים לראשונה כי הפגז הראשון שהצית את האש במערכה שהוגדרה כ"מלחמה" בדו"ח ביקורת המדינה בין לשכת ברק ללשכת ברק, הוא פגז 155 מ"מ, הפגז שעצר מנדלבליט.
בשנים האחרונות האזרח אהוד ברק מכהן כאופוזיציה לוחמנית לראש הממשלה נתניהו, אך לא פחות מכך ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. בראיונות ובעיקר ברשתות החברתיות בוחר אהוד ברק להשתלח במנדלביט אישית. רק לפני יומיים צייץ ברק שאין למנדלביט עמוד שדרה ולא חוט שדרה: "והביזיון היומי שוב של מנדלבליט, שבמקום להבהיר שגולדברג הוא שופט עליון ולא ׳תרח שמאלן׳- שוב מתפתל וזורק הכל אל בג״צ. לא עמוד שדרה. אפילו לא חוט. עלוב". בהזדמנויות אחרות הוא כינה אותו "סמרטוט רצפה", "היועץ המשפחתי" וכינויי גנאי נוספים. ציוץ אחר קבע כי "מנדלבליט ממיט חרפה על כולנו ושובר את עיקרון השוויון בפני החוק". בפעם אחרת צייץ כי מנדלבליט צריך להתעורר "אל תשחק עם שאריות האמון ביושרתך".
עוד כתב האזרח המודאג ברק כי "מנדלבליט הופך את ישראל למוזמביק. מציג ׳כיתת אמן׳ לטיוח"; "מנדלבליט ירד מהפסים", וכתב שבעתיד תוקם ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את התנהלותו. ברק תקף את מנדלבליט גם על רקע חוק היועמ"שים והזהיר מפני קריסה של שומרי הסף העצמאיים. כאשר שקד סירבה לאפשר לדינה זילבר לדבר בוועדת הכלכלה השבוע צייץ ברק "שרת משפטים בורה ופשטנית שאיננה מבינה משפטים ודמוקרטיה -מפחדת מהאמת של דינה זילבר".
עוד כתב האזרח המודאג ברק כי "מנדלבליט הופך את ישראל למוזמביק. מציג ׳כיתת אמן׳ לטיוח"; "מנדלבליט ירד מהפסים", וכתב שבעתיד תוקם ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את התנהלותו. ברק תקף את מנדלבליט גם על רקע חוק היועמ"שים והזהיר מפני קריסה של שומרי הסף העצמאיים. כאשר שקד סירבה לאפשר לדינה זילבר לדבר בוועדת הכלכלה השבוע צייץ ברק "שרת משפטים בורה ופשטנית שאיננה מבינה משפטים ודמוקרטיה -מפחדת מהאמת של דינה זילבר".
האם הביקורת המשתלחת של ברק במנדבליט היא דרך הביטוי של אזרח מודאג לשלטון החוק או שמא מצא הזדמנות לנקום בפצ"ר שסירב לאשר פקודה בלתי חוקית בעליל, גם לאחר שברק הפעיל עליו לחצים אדירים? מה שבטוח הוא, שלא היה מזיק לצייצן ברק גילוי נאות על טיב יחסיו עם מנדלביט והרקע להם. ובכלל, ספק אם ברק הוא הדמות שכדאי ללמוד ממנה מוסר בנוגע לשלטון החוק ואו בנוגע לשמירה על שומרי סף עצמאיים.
מטעמו של אהוד ברק נמסר: "הדבר לא היה ולא נברא". היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט סירב להתייחס לכתבה, והרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי לא מסר תגובה.