הנאשם הורשע, הסנגור ספג ביקורת חריפה מהשופטת. בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע היום (חמישי) את מתן לוגסי (20, תל אביב) בריבוי מעשי סדום תוך התעללות גופנית ונפשית בקטין וכן בשוד, תקיפת קטין, גרימת חבלה של ממש ואיומים. על פי הכרעת הדין, ביום 2.3.18 צעד הקורבן, אז קטין, ברחוב. הנאשם, שצרך משקאות אלכוהוליים הבחין בקטין, עמו לא הייתה לו היכרות מוקדמת ותקף אותו בגופו ובפניו, שרט אותו ובעט בו באופן חוזר ונשנה וגרם לו לחבלות רבות. מספר עוברי אורח ניסו לסייע לקטין, ללא הצלחה.
בהמשך הוביל הנאשם את הקטין, שהיה שרוי באימה ובחרדה, אל מתחת לבניין באזור, שהיה באותה עת חשוך וריק מאדם. בהיותם בבניין, התעלל הנאשם מינית בקטין במשך שעות, בעודו מכה אותו ומאיים עליו. לאחר מכן, שדד הנאשם את מכשיר הטלפון של הקטין, וכן הורה לקטין למסור לו את הכרטיס הבנקאי שלו, להתלוות אליו לכספומט הסמוך ולמשוך כסף מחשבונו. הנאשם דרש מן הקטין לשוב מידי יום בשעה קבועה על מנת למסור לו כספים נוספים, עד לאיפוס היתרה בחשבונו.
בהרכב של שלושה שופטים, בראשות סגן הנשיא השופט גלעד נויטל, כתבה השופטת טלי חיימוביץ' את הכרעת הדין, שהתקבלה פה אחד, וניצלה את הבמה כדי להעביר ביקורת חריפה על הסנגור, עו"ד רועי שרמן, על קו ההגנה השקרי, לדבריה, בו נקט. לדבריה, "קו ההגנה לפיו המתלונן הוא הומוסקסואל הנוהג לסחוט באיומים גברים, לקיים עמם יחסי מין, ובליל האירוע, למרות שלא נאנס, החליט להעליל על הנאשם את מעשי האונס כנקמה, קרס לחלוטין. בסופו של יום, לא הובאה ולו ראשית ראיה לכל הטענות הקשות שהעלתה ההגנה כנגד המתלונן, למרות שהסניגור הצהיר בפתח פרשת ההוכחות כי ברשותו ראיות, כולל סרטונים המתעדים את מעשיו של המתלונן".
"קו הגנה זה היה מלווה בשאלות קשות ומשפילות למתלונן ולהוריו, במעמד שהוא קשה ממילא. כן הוצג קו ההגנה לעד התביעה ג.ג., נער הלומד בבית ספרו של המתלונן, ובכך הביאה ההגנה להפצת ההאשמות האכזריות הללו גם בקרב בני גילו של המתלונן. קו הגנה זה חייב אותנו להתיר שאלות בדבר עברו המיני של המתלונן, אשר בדרך כלל היו נפסלות מניה וביה, רק על מנת לשמור על זכויותיו של הנאשם, שמא יש אמת בטענותיו המצמררות נגד המתלונן. עוד הוסיפה השופטת, כי "גם לאחר התמוטטות קו ההגנה השקרי, המשיך הסניגור להשמיץ ולהשחיר את פני המתלונן, ועוד הוסיף לכך טענות אודות איומים על עדי ההגנה מצד משפחת המתלונן, שככל הידוע לנו, אינן מבוססות".
"אבקש להביע הסתייגותי המוחלטת מבחירותיו של הסניגור, ראשית, לטעון כי בידיו ראיות להוכחת אופיו השלילי של המתלונן, מקום שאין בידיו ראיות כאלה", כתבה חיימוביץ', וזעמה על כך ש"העביר את המתלונן והוריו, אנשים שחרב עליהם עולמם, דרך ייסורים, שכללה הטחת האשמות שווא קשות במתלונן במהלך חקירתו. לבסוף, חזרה על האשמות אלה גם בפני נער המשתייך לקבוצת הגיל של המתלונן, כולל רמיזות אודות נטיותיו המיניות של המתלונן והאשמתו בכפיית יחסי מין הומוסקסואליים על אחרים, אמירות אשר תוצאתן היא השחרת שם המתלונן בפני קבוצת חבריו".
השופטת קבעה עוד, כי עו"ד שרמן פגע בזכויות הקורבן ללא הצדקה, כשביקש להעיד את עורך דינו של המתלונן כעד הגנה, ובכך מנע את נוכחותו באולם בעת עדויות המתלונן והוריו. "בסופו של יום לא זומן עו"ד שליכטר כעד הגנה. עו"ד שרמן הסביר בסיכומיו, כי היות והמתלונן לא הסכים לוותר על חיסיון עו"ד-לקוח, שוב לא היה טעם בזימונו של עו"ד שליכטר כעד הגנה. אם כך הדבר, לא ברור מדוע המשיך הסניגור והתנגד לנוכחותו של עו"ד שליכטר לאורך כל חקירת המתלונן, ולאחר מכן חקירות הוריו, גם לאחר שידע כבר בפתח חקירתו של המתלונן, כי המתלונן אינו מוותר על החיסיון, ובכך המשיך ומנע ממנו את זכותו להיות מלווה כאמור לעיל. חובותיו של סניגור לייצג את מרשו בנאמנות, אינן גוברות על חובתו לנהוג כבוד בצדדים האחרים, ולהימנע מלהצהיר הצהרות בלתי מבוססות לבית המשפט".
