הזכות להורות: איך אפשר לממשה באמצעות פונדקאות בחו"ל?

בשנים האחרונות, גדלה כמות הזוגות הנשואים הסובלים מבעיות פריון, המבקשים לעשות שימוש באם פונדקאית על מנת להביא ילד לעולם. כמו כן, המודעות הגדלה והולכת לאפשרות ההורות בסיוע פונדקאות, מביאה גם גברים חד הוריים או זוגות חד מיניים, להביע עניין רב בהקמת משפחה ומימוש זכותם להורות. על פי חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981, זוג יכול לאמץ ילד אשר אינו שייך לו גנטית ובסיומו של הליך משפטי וביורוקרטי, הילד יירשם על שם ההורים או ההורה המאמץ.  

בישראל כיום ניתן לאמץ ילדים אולם על מנת לאמץ ילדים מגיל צעיר מאוד פעמים רבות נאלצים ההורים להמתין זמן רב מאוד.

מדינת ישראל מכירה באימוץ שנעשה בחו"ל בהתאם לתנאים בחוק אימוץ ילדים
על פי החוק, מדינת ישראל מכירה באימוצים מחו"ל, אך ורק על פי התנאים הקבועים בחוק אימוץ ילדים. בשנים האחרונות, מדינות רבות, מהן היה ניתן לאמץ בעבר ילדים, סגרו שעריהן לאימוצים לטובת אזרחים זרים וכך למעשה עלה הצורך ביצירת פתרונות נוספים, עבור הורים המבקשים לממש את זכותם להורות. עם התקדמות הטכנולוגיה, בתחום הפריון וההולדה, נפתחו אפשרויות נוספת עבור הורים מיועדים למימוש זכותם להורות וזאת באמצעות הליך הפונדקאות.

בישראל מוסדר הליך זה באמצעות חוק ההסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) התשנ"ו 1996 (להלן:"החוק"). בישראל, לא ניתן לבצע הליך פונדקאות ללא אישור "וועדת האישורים" להסכם הפונדקאות שנערך. ביצוע הליך פונדקאות ללא אישור וועדת האישורים מהווה עבירה פלילית.

חסרונות הליך הפונדקאות בישראל:
* זוגות חד מיניים או יחידנים, אינם יכולים לבצע הליכי פונדקאות בישראל.
* זמן המתנה ממושך מיום ההחלטה לבצע את ההליך ועד מציאת פונדקאית מתאימה.
* מחסור בנשים מתאימות לשמש כפונדקאיות ובאישורים מטעם הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים.
לאור זאת, בשנים האחרונות, זוגות נשואים, הסובלים מבעיות פריון, זוגות חד מיניים ויחידים החלו פונים להליכי מימוש זכותם להורות, באמצעות פונדקאות בחו"ל.

מה היא פונדקאות?
פונדקאות מתקיימת כאשר לצורך יצירת הריון, מושתלים ברחמה של אישה עוברים, שנוצרו באמצעות הליך הפריה חוץ גופית, מזרעו של האב המיועד וביציותיה של האם המיועדת או ביציותיה של תורמת ביציות (יתכן גם מצב של יצירת עובר מביציותיה של האם המיועדת וזרעו של תורם זרע). האישה הנושאת את ההיריון עבור אותו זוג או יחיד, תקרא "אם פונדקאית".

העוברים שיוצרו מהפריה זו יושתלו ברחמה של האם הפונדקאית בחו"ל. האם הפונדקאית תישא את ההיריון עבור ההורים/ההורה המיועד ולאחר הלידה תמסור את הילוד להורים המיועדים. לפונדקאית לא תהינה כל זכויות הוריות בילוד והיא אינה קשורה גנטית לתינוק. 

לפניה ישירה אל עורכת דין דנה מגדסי, לחץ/י כאן

ייעוץ משפטי מקצועי הוא חיוני בעת ביצוע הליך פונדקאות בחו"ל
חובה על ההורים המיועדים להיוועץ עם עו"ד, המתמצא בתחום הפונדקאות, קודם לחתימה על הסכם ביצוע ההליך בחו"ל. על ההורים המיועדים לוודא כי ביצוע ההליך הינו חוקי במדינה בה נחתם הסכם הפונדקאות, שם תלד הפונדקאית. על ההורים המיועדים לוודא כי חוקיה המקומיים של אותה המדינה, מאפשרים לקיים בה את ההליך ולוודא כי הזכות ההורית על הילד היא של ההורים המיועדים מיום הלידה, ולא של הפונדקאית.

חשוב לוודא כי במדינה בה תלד הפונדקאית קיימת נציגות ישראלית של משרד החוץ, שכן בלעדיה לא יהיה ניתן לקבל דרכון עבור הילוד (למעט אם ההליך בוצע בארה"ב או קנדה כאשר הילוד יכול לשוב ארצה עם דרכון אמריקאי או קנדי, על פי חוקי המדינה שם). 

פונדקאות בישראל מול פונדקאות בחו"ל
הליכי פונדקאות בחו"ל מהווים פתרון מהיר ואיכותי עבור הורים המעוניינים בילד הקשור גנטית אליהם (או לאחד מהם). במסגרת ההליך, ההורים המיועדים אינם נדרשים להוכיח את זכותם להורות מול טריבונל שיפוטי או ועדה בניגוד לאימוץ בחו"ל או לפונדקאות בישראל. אישור הקשר הגנטי של אחד מהם לתינוק יזכה את התינוק בהכרה משפטית מלאה עבור הורה זה.

בעוד בהליכי פונדקאות בישראל, המותרים כיום לזוגות הטרוסקסואלים בלבד, לאחר מעבר ועדת אישורים, זמן ההמתנה עבור פונדקאית יכול להיות ארוך, בהליכי פונדקאות בחו"ל זמן ההמתנה לפונדקאית קצר ביותר ולפעמים אין כל זמן המתנה (כתלות ביעד בו מבוצע ההליך בחו"ל).

לפני בחירת המדינה בה יבצע ההורה המיועד את הליך הפונדקאות, חובה עליו לברר בנוגע לחוקיות ההליך באותה המדינה, על מנת לוודא שבאותה המדינה, אין איסור חוקי לכך. ישנן מדינות שבהן הפונדקאות מותרת אולם לזוגות הטרוסקסואליים נשואים בלבד, או רק לתושבי המדינה וישנן מדינות המתירות את ההשתתפות בהליך הפונדקאות ללא אפליה. 

כיצד הילד יקבל מעמד של אזרח ישראלי לאחר לידתו? 
לאחר הלידה, תתקבל תעודת לידה, שתישא את שם ההורים המיועדים (בהתאם לחוקי המדינה בה בוצע ההליך). מדינת ישראל דורשת כי תעודת הלידה תאומת על ידי חותמת אימות בינלאומית בשם "אפוסטיל" ותתורגם לאנגלית (אם מקורה לא בשפה האנגלית).

במדינות שאינן חלק מאמנת האופטסיל, תאומת תעודת הלידה באימות קונסולרי על ידי משרד החוץ המקומי ונציגות ישראל באותה המדינה. על מנת לקבל עבור הילוד תעודת מסע ישראלית (דרכון/תעודת מעבר), לצורך כניסתו לישראל, על ההורה המיועד לבצע מספר הליכים בנציגות ישראל במקום הלידה.

חלק מההליכים מול נציגות ישראל בחו"ל יכלול בדיקת DNA לילוד, על מנת לוודא כי מדובר בקשר הורות גנטית. דרישה זו הינה פועל יוצא של סעיף 4 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952 הקובע כי ילד של אזרח ישראלי, הינו אזרח ישראלי מלידה ולפיכך יש צורך בהוכחת קשרי משפחה בין ההורה המיועד לילוד, על מנת להכיר בילוד כאזרח ישראלי.

ההליך המשפטי הכרוך בהחזרתו של הילד לישראל לאחר הלידה
ההליכים המשפטיים לצורך החזרת הילוד לישראל לאחר לידתו, מתחילים כבר בשבוע ה- 15 להריון וזאת כדי לקבל צו לצורך ביצוע הבדיקה הגנטית ההשוואתית בין ההורה המיועד לילוד. בדיקה זו תוכיח באופן חד משמעי כי הילד הוא בנו של אזרח/ית ישראל.

על פי חוק מידע גנטי, התשס"א-2000, לא ניתן לערוך בדיקה גנטית לקשרי משפחה, ללא צו מאת בית המשפט לענייני משפחה ולפיכך חובה לקבל צו, לפני עריכת הבדיקה. לאחר הלידה, במרבית המדינות בחו"ל, ידרוש משרד הפנים הישראלי גם הצהרת הפונדקאית עצמה, בנציגות הישראלית בחו"ל. במסגרת הצהרה זו, הפונדקאית מצהירה על ויתור זכויותיה בילוד.

לאחר קבלת תוצאות הבדיקה הגנטית, המוכיחה כי הילד הוא ילדו הגנטי של אזרח/ית ישראל, יתן בית המשפט, לעיניני משפחה, בישראל, פסק דין הצהרתי הקובע כי ההורה המיועד הינו הורה הקטין הנטען ולקטין יונפק מסמך נסיעה ישראלי.

נראה כי פונדקאות בחו"ל היא פיתרון חוקי ואפשרי, למימוש הזכות הטבעית להורות גנטית עבור בני זוג או חד הוריים, ללא ההמתנה הארוכה והביורוקרטיה המתישה הנלווית להליכים בישראל.